צילום: shutterstock
בנק ישראל: משבר הקורונה פגע בחברות הייטק בעיקר בשלבי הגיוס הראשונים
בבנק מעריכים כי הירידה של היקף ההשקעה בחברות בשלבי ההשקעה הראשונים תשפיע על יכולתן להתפתח בשנים הקרובות. לפי הבנק, נכון לחודש מאי, 4.2% מהעובדים במגזר פוטרו בעקבות משבר הקורונה - לעומת ממוצע של 3.8% בכלל החברות
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מראים שהתפשטות הקורונה הביאה לפגיעה מתונה יחסית בפעילות חברות ההייטק בישראל. לפי הנתונים, שיעור הפגיעה הממוצע בפדיון של החברות במגזר ההייטק היה 14%, בעוד שהממוצע של כלל החברות היה 20%. זאת לאור היכולת הגבוהה של עובדים לעבוד מהבית ומשום שחלק מהחברות טרם מכרו ולכן לא חוו פגיעה בפדיון.
עם זאת, אינדיקציות ראשוניות מראות שהפגיעה בתעסוקה במגזר זה הייתה גבוהה יותר מבענפים אחרים. לפי ניתוח שמפרסמת היום (ג') חטיבת המחקר של בנק ישראל בנוגע למאפייני המימון של חברות הייטק. נכון לחודש מאי, 4.2% מהעובדים פוטרו בעקבות משבר הקורונה - לעומת ממוצע של 3.8% בכלל החברות וחברות המעסיקות 26% מהמועסקים בענף קיצצו בשכר לעומת 18% בממוצע של כלל החברות.
קראו עוד בכלכליסט
ברבעון הראשון של 2020, סכומי גיוסי הון הסיכון היו אמנם ברמה גבוהה – 2.7 מיליארד דולר – אך תמהיל ההשקעות ברבעון זה שונה במאפייניו מאשר בשנים הקודמות ואף מתקופות משבר קודמות. ברבעון הראשון של 2020 עלו משמעותית מספר העסקאות ושיעור ההשקעה בחברות בשלבים מאוחרים (Round C ומעלה) לעומת ירידת השיעור המושקע ומספר העסקאות בסבבי ההשקעה הראשוניים (Seed-Round A).
בבנק ישראל מעריכים כי הסיבה לירידה היא כי הקרנות שיש להן כספים להשקעה שומרות את כספן לצורך השקעה בחברות שהן השקיעו בהן בעבר, כדי לעזור לחברות שבשליטתן לצלוח את תקופת המשבר ולהימנע מסיכונים נוספים. עוד מעריכים, כי קרנות מתקשות בעצמן לגייס כספים בתקופה זו, ולכן אינן יכולות להשקיע בחברות. בבנק מדגישים כי הירידה של היקף ההשקעה בחברות בשלבי ההשקעה הראשונים תשפיע על יכולתן להתפתח בשנים הקרובות.
המימון העיקרי של מגזר ההייטק מגיע היום מקרנות הון סיכון שמקורו בעיקר מחו"ל. עצם ההשקעה מגורמים זרים תורמת לפיזור הסיכונים של המשק הישראלי. הדבר מתעצם לאור העובדה שענף ההייטק מאופיין בהשקעה בסיכון גבוה, מאחר ואופי ההשקעה בחברות מביא לכך שבפועל הבעלות עוברת לידיים זרות. כתוצאה, במקרה של זעזוע במגזר ההייטק, המכה למשק אמנם תהיה מוגבלת. גם הרווח מהן מוגבל כפי שראינו באקזיטים רבים בשנים האחרונות שבפועל היו מכירה מזוג ידיים זרות אחד לידיים זרות אחרות.
בנוסף, גיוסי הון הסיכון בישראל ובעולם מושפעים מאוד מהמחזור הפיננסי העולמי, כך שההשפעה של משבר הקורונה על העולם הפיננסי עלולה להיות משמעותית מאד עבור ענף ההייטק הישראלי.
בתקופות של שפל כלכלי עולמי היצע המימון לחברות הייטק בישראל יורד, מה שפוגע בצמיחה ובהתפתחות של חברות אלה. עולה החשש, שבמקרה של שפל כלכלי עולמי המימון למגזר ההייטק צפוי להיעצר, שכן לחברות בישראל אין מקורות חלופיים למימון פעילותן. במקרה הזה היכולת לסייע לענף מוגבלת, שכן הרחבה מוניטרית או הרחבת האשראי הבנקאי המקומי לא ישפיעו על הגורמים הממנים של הענף והיכולת של הממשלה לתת ערבות לגורמים זרים מוגבלת מאוד.
מגזר ההייטק במשק הישראלי גדל בשנים האחרונות, וחלקו בפעילות המשק הולך ועולה. ענף המידע והתקשורת (הענף שמייצג את הפעילות של מרבית חברות ההייטק) הגיע בסוף שנת 2019 ל-11% מהתוצר ול-14% מהתוצר העסקי. למעשה, רק באירלנד שיעורו של ענף זה בתוצר גבוה יותר מאשר בישראל. מתוך שוק הון הסיכון העולמי, חברות ההייטק הישראליות מקבלות 4% מסך השקעות הון הסיכון העולמיות - פי 10 מחלקה של ישראל בתוצר העולמי ובאשראי העסקי. גיוסי הון הסיכון של חברות הייטק בישראל הגיעו בשנת 2019 להיקף של כ-9 מיליארד דולר - כ-31.5 מיליארד שקל - כ-36% מסך גיוסי הכספים של המגזר העסקי הישראלי. לשם השוואה, בארה"ב, המדינה שבה מתנהלת פעילות ההייטק הענפה ביותר, גיוסי הון הסיכון עומדים על כ-1.5% תוצר בלבד, לעומת 2% תוצר בישראל.
נציין כי למרות תשומת הלב התקשורתית הרבה ל"אקזיטים" (העברת בעלות בצורה של מכירה, מיזוג חברות או הנפקה בבורסה) נראה שהשפעתם הכלכלית הישירה על המשק פחותה מזו של גיוסי הון הסיכון. בשונה מהשקעות הון סיכון, במסגרת ה"אקזיט" חלק מהכספים נשארים בחו"ל, והבעלות עוברת, לפחות בחלקה, בין גורמים זרים.
את פעילות ה"אקזיטים" במשק הישראלי ניתן לראות באיור 7 בסעיף "רכישת חברות אחרות", המכיל "אקזיטים" של חברות הייטק באמצעות מכירתן או הנפקתן בבורסה, אך גם רכישות, מיזוגים והשקעות הון פרטי בחברות שאינן ממגזר ההייטק.