כיצד למלא את 'שורת הקורונה' בקורות החיים

משבר הקורונה יצר עבורנו אתגר לא פשוט. ביום אחד נסגרו מקומות עבודה, מאות אלפי אנשים הוצאו לחל"ת ומצאו עצמם בבית ללא עבודה. קהל משמעותי שנפגע מהמשבר הוא הצעירים. על פי נתוני שירות התעסוקה, הקבוצה שנפגעה הכי קשה ממשבר הקורונה הם עובדים צעירים בני פחות מ־34, המהווים 47.4% מכלל העובדים שהוצאו לחל"ת, ו־44.7% ממספר המועסקים שנותרו ללא עבודה בימים אלה.

הנתונים על חזרה לעבודה גם כן אינם מעודדים עבור הצעירים כשרק 20% מבין הצעירים עד גיל 24 הוחזרו לעבודתם עד סוף מאי. שלא במפתיע, הענפים העיקריים שנפגעו היו המסעדות ושירותי האירוח, המלונאות, ולצידם אתרי הבילויים והתרבות, ענפים כמו המדיה והפרסום ובכלל המשק היו צמצומים ופיטורים נרחבים כחלק מאפקט דומינו כלל עולמי.

מבין הצעירים, ישנם גם מי שעוד לא הספיקו לצאת לשוק העבודה ולהתחיל את הקריירה המקצועית שלהם, או שהתחילו לעבוד, אולם לא במקצוע שלהם. המצב החדש הוביל רבים לאמץ עיסוקים שייצרו הכנסה, אולם אינם חלק מרצף הקריירה שלהם. פרט למציאת הכנסה, היו מי שפשוט רצו לשמר את שיגרת החיים של קימה בבוקר ויציאה מהבית. כך, מצאו עצמם אשת יחסי ציבור כשליחה ב-וולט, סוכנת נסיעות כמלקטת הזמנות ברשתות הסופרמרקטים, אמנים עברו לעבוד בשליחויות ואחרים עברו מסטטוס שכיר לעצמאי.

עבור רבים חל שינוי בסטטוס, שאינו חלק ממסלול הקריירה שתכננו או כבר החלו, ועולה השאלה מה עושים עם "השורה" בקורות החיים.

כשאנחנו שולחים קורות חיים במסגרת הגשת מועמדות למקום עבודה, מומלץ שלא יהיו "חורים" ברצף התעסוקתי, ואם יש, אנחנו עשויים להישאל על כך. זה מה שהוליד את מה שאני מכנה "שורת הקורונה". בדיוק כפי שבתקופה הסטודנטיאלית שלנו אנחנו מציינים את עבודות הסטודנטים שעשינו ככאלה, כך גם בתקופת הקורונה נכניס את התקופה תחת "שורת הקורונה", ונבהיר כי עיסוקינו נבעו מאילוצי התקופה.

קורות חיים, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

"שורת הקורונה" יכולה להיות גם הזדמנות להוכיח קווים באישיותנו דוגמת גמישות מחשבתית והתנהגותית, תושייה, חריצות ומוסר עבודה גבוה. קיימת אפשרות נוספת, להראות עשייה שלא נועדה לפרנסה אלא לפיתוח מקצועי דוגמת למידה של קורסים מקוונים או בניית תיק עבודות ורכישת ניסיון "על יבש", גם זה במסגרת "שורת קורונה", הפעם אולי בקטגוריית ההשכלה או ההכשרות המקצועיות בקורות החיים.

כך, המהנדס שעבר לעבוד בשליחויות יוכל להדגים יכולת לתרום בכל מצב ונחישות, גם אם עסק בתחום שכלל אינו הולם את כישוריו, והצעיר שסיים זה לא מכבר תואר ראשון בתקשורת יוכל להראות שבנה תיק עבודות ולהציג אותו בראיונות קבלה לעבודה.

לא מעט אנשים אימצו חשיבה זו. למשל, המעצבת שניצלה את התקופה ללימודי בניית אתרים, ואף פנתה לחברים ועמותות על מנת להקים עבורם אתר, כך שיהיה לה תיק עבודות להציג בתום התקופה, מנהלת קשרי משקיעים שהתנסתה בבניית וניהול קהילה בתחום הבריאות, איש ההייטק שהחליט להגשים חלום ישן של עיסוק באפייה ואחרי תקופת התנסות מהבית החל למכור מאפים בהצלחה מהבית, סטודנט למדעי המחשב שניצל את התקופה לכתיבת קוד ב-Open Source בהנחייתו של איש מחקר ופיתוח מוביל שהיה פנוי לעזור לו עד ליצירתו של קוד משמעותי לתהליך חיפוש העבודה של אותו סטודנט.

בתקופת הקורונה אפשר ואפילו כדאי לנסות לחשוב מה חסר לנו בארגז הכלים? מה מצריך ריענון? מה נרצה לשלב בעשיה המקצועית שלנו בעתיד? במה נרצה להתנסות? כך אנחנו יכולים להפוך את "שורת הקורונה" לכזו שאף מקדמת אותנו בקורות החיים ובאטרקטיביות שלנו בפני מעסיקים פוטנציאליים, בין היתר כי היא יכולה להאיר בפניהם פן נוסף באישיותינו שלא היה מתגלה אחרת.

הכותבת היא מנהלת מרכז הקריירה, הבינתחומי הרצליה.