אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שיחת ועידה

"יש להגן על המידע של הצרכנים - במקביל למתן רישיונות לחברות פינטק"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "נצטרך למצוא את דרך המלך ושביל הזהב שבמסגרתו נאפשר לתעשיית הפינטק לפרוח בישראל, תוך יצירת עלויות רגולציה סבירות:

01.07.2020, 16:04 | נעמי צורף

"התהליך של מתן רישיונות לחברות הפינטק צריך להתבצע תוך כדי שאנחנו מגנים על המידע של הצרכן כך שהוא לא יזלוג ויגיע לידיים שלא אמורות לקבל אותו", כך אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה בשיחה עם ירדן רוז'נסקי עורך מדור שוק ההון ב"כלכליסט", שהתקיימה במסגרת הועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה בנושא הבנקאות הדיגיטלית על רקע משבר הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

"אנחנו נידרש לקבוע תקן אבטחה ותקן הגנה כדי לוודא שהמידע הזה לא זולג ולא מייצר פגיעה פוטנציאלית בלקוח, נצטרך למצוא את דרך המלך ושביל הזהב שבמסגרתו נאפשר לתעשיית הפינטק לפרוח בישראל, תוך יצירת עלויות רגולציה סבירות מבחינת התעשייה ויצירת הגנה מקסימלית על המידע של הצרכנים על מנת שיטופל בזהירות הנדרשת", אמרה גואטה. היא הוסיפה כי התהליך אמור לצאת לדרך בעוד כמה חודשים.

כיצד מודל הבנקאות הפתוחה צפוי להיטיב עם הצרכן?

"הערך המוסף המשמעותי ביותר של הפרויקט הזה הוא ערך מוסף לצרכנים. כל הקונספט של המידע לגבי הלקוח משתנה בעולם של בנקאות פתוחה, ולמעשה הבעלות על המידע הפיננסי עוברת מהתאגיד ללקוח עצמו. כמו בעולמות הכלכלה השיתופית שאנחנו מכירים מאיירבינבי ואובר שמפיקים ערך מהערך המשותף שנוצר בעקבות שיתוף של נכסים שמוחזקים בידי צרכנים, גם הבנקאות הפתוחה מציירת ערך משותף אדיר עבור הצרכנים שהם לקוחות הבנקים ולקוחות חברות כרטיסי האשראי. הערך נוצר בכך שהיא מאפשרת להם להפיק הרבה יותר ערך מהמידע שקיים בחשבונות הבנקים שלהם לגבי הפעילות הפיננסית שלהם. למעשה ההסדרה שעומדת להיכנס לתוקף אמורה לייצר שורה של חברות פינטק שיקבלו רישיון לקבל מידע מהבנקים בהרשאת הלקוח לגבי המידע שקיים בחשבונות הבנק ולהציע ללקוחות שירותי ערך מוסף מספקים אחרים או ספקים קיימים".

ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

"הערך השני המשמעותי של המודל הזה הוא לתעשיית הפינטק הישראלית, שכפי שידוע לנו כוללת היום כ-600 חברות שרובן המכריע פועל בעולם ולא בישראל. ישראל היא שוק קטן מידי עבורן ועד היום הודאות הרגולטורית בישראל לא הייתה מספקת ולכן לא הצלחנו להביא אותן לכאן. ההסדרה החדשה תייצר ודאות רגולטורית ותאפשר להן לפעול בישראל כסוג של שוק משני תוך יצירת ערך משמעותי לצרכנים".

בישראל אין רגולטור על ולכן נדרשת רמה גבוהה של שיתוף פעולה כדי לקיים את המודל באופן מוסדר. איך אתם נערכים לזה?

"במשולש הרגולטורי במערכת הפיננסית בארץ רשות ני"ע היא הרגולטור עם המאפיינים הצרכניים הרבים ביותר. אנחנו מפקחים על הפעילות בשוק ההון מתוך ראיית טובת המשקיע בהיבטים שונים והיכולת שלנו לפקח ולהסתכל על טובת הצרכן כסגמנט מוביל היא גבוהה. עם זאת ההצלחה ביישום הרפורמה של מערכת פתוחה במרחב הפיננסי מחייבת שיתוף פעולה בין הרגולטורים, מאחר שהחיבור בין אותן חברות פינטק שיקבלו רישיון לקבל מידע ממערוכת המידע של הבנקים יצטרך להתבצע תוך כדי שהמערכת הבנקאית מתאימה את עצמה לסטנדרטים שייקבעו על ידנו בנוגע לרמת אבטחת המידע, הגנה על פרטיות המידע, הגנות סייבר וכו'. החיבור בין אותן חברות פינטק למערכות המידע של הבנקים צריך להתבצע בצוותא, שיתוף פעולה והסכמה על סטנדרטים בין הרגולטורים. שיתוף הפעולה קריטי להצלחת המהלך". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות