קרנות ההשתלמות מקשיחות את התנאים למתן הלוואה

המשבר הכלכלי שהביאה עימה מגיפת הקורונה הכניס משקי בית רבים לבעיות נזילות. אחת הדרכים לעבור את התקופה הקשה היא נטילת הלוואה, ואת ההלוואה הזולה ביותר ניתן לקבל מקרנות ההשתלמות. מדובר בהלוואה בריבית ממוצעת של 1.1% עד 2%, נמוך משמעותית לעומת הריבית הממוצעת בבנקים ובוודאי לעומת ההצעות בשוק האשראי החוץ בנקאי. הסיבה לריבית הזולה, היא שמדובר בהלוואה בסיכון נמוך, מפני שהיא ניתנת מתוך החיסכון שצבר הלווה בקרן ההשתלמות, כך שיש בטוחה להלוואה.

אולם, מבדיקת כלכליסט עולה כי דווקא בתקופת המשבר מנהלי קרנות ההשתלמות הקשיחו את תנאי מתן ההלוואות, וחלקם אף העלו את הריביות.

בשיאו של המשבר בחודש מרץ, כשהשווקים קרסו, חלק מהגופים הקפיאו לחלוטין את מתן ההלוואות או צמצמו משמעותית את היקפן. כאמור, הבטוחה מול ההלוואות היא הכספים שהלווה חסך בקרן ההשתלמות, אך רוב הכספים מושקעים בשוק ההון, שסבל מטלטלה קשה. כלומר, בתקופת המפולת בשווקים שווי הבטוחה אל מול ההלוואה נשחקה משמעותית, מה שהלחיץ את מנהלי הקרנות וגרם לחלקם להקפיא את הפעילות.

מגמישים את התנאים

אלא, שמאז השוק התאושש, בורסות העולם תיקנו את רוב הירידות, וגם המשק חזר לפעילות. מבדיקת כלכליסט עולה כי בהתאם לכך גם חלק מהגופים שיחררו את המגבלות בהלוואות אלו. כך למשל, לפני המשבר אלטשולר שחם איפשר הלוואות של עד 70% מהיקף הקרן הנזילה של הלווה, ובזמן המשבר הפחית זאת ל־50%. כעת הוא הרחיב חזרה לרמה של 65% מהיקף הכספים בקרנות נזילות (קרנות שהלקוח יכול כבר למשוך את הכספים שנצברו). גם בפסגות הפחיתו בזמן משבר את היקף ההלוואות מ־80% מהיקף הקרן של הלווה ל־50%, ובימים האחרונים החזירו למצב טרום המשבר.

עם זאת, הפחתת היקף ההלוואות עדיין בתוקף בגופים רבים: במגדל ניתן ללוות עד 60% מהיקף קרן נזילה לעומת 80% טרום המשבר, ובהראל ניתן ללוות עד 50% מהקרן לעומת 80%.

במקביל, בחלק מהגופים גם העלו ריביות על הלוואות מתוך הקרנות בשל העלייה ברמת הסיכון בשוק. אולם ראוי לומר כי גם לאחר העלאה זו, הלוואה מקרן השתלמות היא עדיין הזולה ביותר מבין האופציות האחרות הקיימות בשוק.

תחום ההלוואות לעמיתים מתוך החיסכון הפנסיוני שלהם צבר תאוצה בשנים האחרונות. היקף ההלוואות בשוק זה עומד על יותר מ־10 מיליארד שקל. מבין המוצרים הפנסיוניים השונים בולטות ההלוואות מקרנות ההשתלמות, שכן בשאר המוצרים היקף ההלוואה האפשרי מוגבל יותר, ובקרנות הפנסיה למשל הריבית לרוב יקרה יותר.

האינטרס המרכזי של החברות במתן הלוואות לעמיתים הוא שימור לקוחות. לקוחות שצריכים את הכסף ורוצים למשוך אותו מהקרן מקבלים הצעה לקחת הלוואה, ובכך נמנעת משיכת כספים מהקרן. בנוסף, לקיחת הלוואה כזאת גם עשויה להקשות על הלווה לנייד את החיסכון לגוף אחר.

אולם כאמור, המשבר שיבש את הפעילות הזו. בשורה התחתונה, ברוב הגופים מדיניות מתן ההלוואות לעמיתים לא חזרה למה שהייתה טרום המשבר. זאת דווקא בתקופה שבה לקוחות צריכים יותר מתמיד.

נראה כי בניגוד לבנקים למשל, מנהלי קרנות ההשתלמות לא רואים עצמם כספק אשראי למשק. מבחינתם המטרה המרכזית שלה היא להשיא תשואה גבוה ללקוחותיהם. בתקופה זו, שבה המחירים של ניירות ערך רבים עדיין נמוך, יש מבחינתם הזדמנויות השקעה מעניינות יותר מאשר מתן הלוואה ב־2%.

בשיאו של המשבר נשמעו קריאות נגד הבנקים על כך שאינם מסייעים מספיק למשק. גם בנק ישראל קרא לבנקים לשחרר יותר אשראי, ולנהוג בסבלנות כלפי לקוחות שנקלעו לקשיים. אולם בחלקו השני של שוק ההון – המשקיעים המוסדיים שמנהלים חסכונות ציבור בהיקף של מעל טריליון שקל – לא נעשתה קריאה דומה. נראה כי התפיסה של המוסדיים כמנהלי חסכונות ציבור היא שתפקידם להשיג תשואות גבוהות לעמיתיהם, ולא לדאוג להיבטים נוספים כמו סיוע למשק בעת משבר.

"הלוואה שניתנת לעמית היא השקעה שהקופה מבצעת, ולכן היא נבחנת כמו כל הלוואה בעין השקעתית", אמר צפריר זנזורי, סמנכ"ל שיווק ומכירות באלטשולר שחם. "מדובר בהחלטות השקעה, בדיוק כמו ההחלטה לרכוש מניה או אג"ח. כעמית בקרן, תרצה את התשואה הטובה ביותר. ככל שניתן נתחשב גם בהיבטים צרכניים אבל זה לא המרכז".

לדבריו, ההתמודדות בתקופה זו עם פעילות ההלוואות מאתגרת במיוחד: "אנחנו חווים תנועת מלחציים דו־כיוונית. מחד, התנודתיות בשווקים שאחנו לא יודעים עד מתי היא תימשך ולכן אנחנו נוקטים משנה זהירות, ומנגד אנחנו לא רוצים למנוע מעמיתים לקבל הלוואות".

מימין: יאיר לפידות מנכ"ל משותף בילין לפידות, רן עוז מנכ"ל מגדל וגילעד אלטשולר | צילומים: עמית שעל, תומי הרפז

"תפקידו של מנהל ההשקעות הוא להשיא תשואה ברמת סיכון נאותה ולא לדאוג לסקטורים השונים או לאזרח", אמר גורם בכיר באחת מחברות הביטוח. "אם הרגולטור היה מנחה אותנו לבחור בהשקעות מסוימות או לבוא לקראת האזרח היינו עושים זאת, אבל ככל שזה לא קרה צריך לזכור שאנחנו לא נותנים כאן שירות צרכני, אנחנו בוחנים כל הזמן את ההשקעות שלנו ביחס לאלטרנטיבות ומנהלים אותן בהתאם".

אין עלייה בביקוש להלוואות

על אף שמשפחות רבותם נקלעו לבעיות נזילות בעקבות המשבר, בגופים המוסדיים מציינים כי כרגע אין עליה בביקושים להלוואות מהסוג הזה לעומת טרום המשבר. "זה כנראה קשור לכמה דברים. קודם כל, למדינה עדיין יש מנגנונים של תשלום דמי אבטלה למי שיצא לחל"ת או פוטר, כך שרוב האנשים עוד לא נמצאים במצב של לקחת הלוואות. שנית, למרות שזה אפיק ההלוואה הזול ביותר הוא לא מוכר מספיק בקרב הציבור, אני מתאר לעצמי שהמצב בחברות האשראי ובבנקים קצת אחר", אמר בכיר אחר באחת מחברות הביטוח.

בנוסף למגבלות הרשמיות על היקף ההלוואה מתוך היקף חיסכון של העמית, החברות מבצעות גם תהליך חיתום בכדי לבחון את רמת הסיכון שלו. במסגרת הליך החיתום נבדק הפרופיל של העמית מבחינת יכולת ההחזר שלו, מצב החשבונות, העיקולים והשעבודים שלו והאם יש לו תיק מול ההוצאה לפועל. מנהלי הגופים מציינים

כי תהליך חיתום הלקוחות לא השתנה בעקבות המשבר. אך מכיוון שרמת הסיכון של לווים רבים עלתה בעקבות המשבר, סביר כי תהיה עלייה בשיעור סירובי ההלוואות לעומת טרום המשבר.

בענף קרנות ההשתלמות מביעים חשש ממגמה של לקוחות שנקלעו למצוקה כלכלית יבחרו ולמשוך את הכספים מקרנות ההשתלמות. תופעה זו אמנם עדיין לא קרתה באופן מובהק, אבל ההערכות הן שלאחר שתסתיים תקופת תשלום דמי האבטלה וההקפאות על פירעון ההלוואות בבנקים, יצופו הבעיות הכלכליות של משקי בית משפחות רבות.

מנהלי הקרנות מדגישים כי גם במצב כזה לא כדאי למהר ולמשוך את הכספים. "גם כשהתשואה נמוכה והריבית על ההלוואות יקרה, זה עדיין יותר אטרקטיבי לקחת הלוואה מקרן השתלמות מאשר למשוך את הקרן", אמר גורם בענף. "להלוואה יש יתרונות כמו פטור ממס, שמירת הוותק בקרן והמשך צבירת תשואה. משיכת קרן השתלמות זו החלטה כלכלית לא נכונה". לכן, בהחלט ייתכן שאם מנהלי הקרנות יראו עלייה בבקשות לפרוע את קרנות ההשתלמות, הם יגמישו שוב את התנאים להלוואה, כאלטרנטיבה להוצאת הכספים.