נמל המפרץ הוא ההזדמנות של חיפה לשוב לימי הזוהר

הקמתו ההולכת ומסתיימת של "נמל המפרץ" בחיפה ותחילת הפעלתו בעוד כשנה, מעוררים לאחרונה גורמים שונים, המערימים קשיים בקידום פיתוח סביבת הנמל ודרכי הגישה אליו.

גורמים אלה מתעלמים מהעובדה כי מדובר בהזדמנות אדירה לעיר שאיבדה זה מכבר חלק ניכר מכוחה וממעמדה במדינה. נמל המפרץ עשוי להשיב לחיפה כוחות כלכליים ההולכים ודועכים, שיחזקו את מעמדה המטרופוליני, הארצי והבין-לאומי.

נמל חיפה | צילום: נירית האן

בעברה הייתה חיפה המעגן הנוח ביותר באגן המזרחי של הים התיכון. מוקד גיאו-אסטרטגי ברמה גלובאלית ואימפריאלית. הבריטים הקימו כאן את הנמל הגדול ביותר במזרח התיכון, הובילו לכאן את צינור הנפט מעיראק וחיברו את קהיר ודמשק באמצעות מסילת ברזל, שנקודת השיטעון ההכרחית שלה היתה חיפה.

כל אלה הפכו את העיר לחשובה ביותר מבחינה כלכלית בישראל. עד להפעלת נמל אשדוד, שמרה חיפה על בכורתה הכלכלית והתעשיות הקשורות בנמל סיפקו אלפי מקומות עבודה. הנסיגה במעמדה של חיפה נבעה מצירוף נסיבות דמוגרפיות, גיאוגרפיות, פוליטיות וכלכליות וכיום אין לה מנופים כלכליים חליפיים בסדר גודל של נמל ופעילותו.

בתעשיית הספנות והנמלים המתפתחת בקצב מהיר בעולם בכלל ובישראל בפרט, נמל המפרץ עשוי להשיב לחיפה את זוהרה הכלכלי ולחזק את מעמדה ואת הצפון כולו. יתרון נמל חיפה הוא בעוצמת הייצוא התעשייתי אשר חזקה יותר מעוצמת הייצוא הדרומי.

לחיפה פוטנציאל חיבור עתידי מזרחה לתוך המזרח התיכון דרך מעבר נהר הירדן ובשימוש במסילת הרכבת חיפה-בית שאן ועד מעבר הגבול. 99% מסחר החוץ של ישראל מגיע דרך הים, וחיפה חייבת לקחת נתח של כמחצית מסחורות אלה לסוגיהן, אחרת נשלם פי שניים כמעט על כל פריט ומוצר שיגיע לארץ ויפרק רק בנמל אשדוד שיוכל לקלוט את האניות ההולכות וגדלות בממדיהן.

השינוע של המוצרים האלו צפונה לתושבים וחברות הנמצאים בצפון הארץ יעלה הרבה יותר. מדובר בעקרון בסיסי, ככל שהיבוא נפרק קרוב יותר לצרכנים – מחיר המוצר זול יותר. במקביל, נמל חיפה תומך בתעשייה שבצפון ישראל ממטולה ועד חדרה. התנוונות הנמל והעברת כובד הסחר הימי לאשדוד פירושו פגיעה אנושה בתעשייה שבצפון, עליית האבטלה בשל הפגיעה בעשייה הן במגזר היהודי אך לא פחות במגזרי המיעוטים המהווים חלק ניכר מתושבי הצפון.

חיפה לא יכולה להסתפק בנמל הוותיק, כי הוא ישקע עקב התחרות שתיווצר וכי בין היתר לא יהיו בו מתקני פריקה לאניות המביאות 18,000 מכולות ויותר, והיא תכרסם ברווחיו אם לא יתייעל וישתפר. העיר עלולה לשקוע איתו כפי שקרה בעולם כולו לערי נמל שאיבדו את פעילותן הנמלית. עורף הנמל יכול להפוך למוקד מרכזים לוגיסטיים צופים פני עתיד. אין סיבה שמוקדי לוגיסטיקה ימשיכו לנדוד מהצפון לשוהם, לכביש 6 ולמרכז הארץ. זהו ענף ראשי שמציע תעסוקה למשכילים ולפועלים, הוא מצוי בחזית המודרניזציה, ומהווה מוקד הכנסות כביר. עורף כזה ליד נמל מודרני וחצי-אוטומטי 'יטיס' את חיפה למעמד ארצי, אזורי ומקומי כפי שהיה לה בעבר.

בימים אלה, גורמים שונים מעוררים קשיים בעניין סלילת דרכי הגישה לנמל, ועל הקמת הגשר שיחבר אותו למערכת הכבישים הארצית. לפתע נולדה גם דרישה להגבהת הגשר והזזת תומכותיו כדי שבעתיד הבלתי נראה לעין יוכלו להתקיים תחרויות חתירה בין לאומיות בקישון.

כל אלה יגרמו נזקים כבדים, ובעיקר יצרו עומסי תעבורה בלתי סבירים בצירי התנועה המטרופולינית כי תמנע סלילת כבישים, מחלפים וגשרים שייצרו דילוג של תעבורת הנמל מעל הדרכים העירוניות היישר אל הארץ כולה. לאור השינויים הצפויים בתובלה הימית הבין -לאומית, על רקע יוזמת ה'חגורה והדרך' הסינית, האירועים הלוגיסטיים ולקחיהם סביב מגפת הקורונה, נמל המפרץ הוא ההזדמנות של חיפה לשוב לימי זוהרה ולתפוס מקום בהיררכיה האורבנית הארצית ועל מפת הגיאו-לוגיסטיקה האזורית והעולמית. לחיפה יתרון גיאוגרפי עצום.

ניצנים של התעוררות קשרים לוגיסטיים מחיפה למדינות מזרחית לישראל כבר גלויים לעין. מי שעיניו בראשו ורואה למרחקים, יודע כי יבוא יום של שלום, והמרחב הזה ייפתח, וברכבת נשוב וניסע לדמשק. כל מי שיש לו 'ראייה טלסקופית', מוטל עליו להתמזג בתהליכים גלובאליים, להבין את מיקומה של חיפה ביחס ללבנט ולגליל. יש לה עתיד לחיפה, כמו שתמיד היה לה, אבל לעת הזו הוא לוט בדאגות וחששות האם כל הגורמים המקשים על הפעלת נמל המפרץ כמתוכנן אכן מבינים את גודל השעה וההזדמנות ההיסטורית.

יוסי בן ארצי הוא פרופסור מהחוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה