פרשנות
הצד האחר של הנפקת למונייד והפיטורים באמדוקס
למונייד הפכה ביום מסחר אחד מיוניקורן הפסדי להצלחה מסחררת, אבל היתה יכולה להזרים לקופתה הרבה יותר. באמדוקס רכבו על הקורונה כדי לשחרר עובדים יקרים ולגייס במקומם טאלנטים שייפלטו מסטארט־אפים בקרוב
1. הנפקת למונייד: הצלחה ענקית או דיל שפוגע בחברה?
ההמראה של מניית למונייד ב־139% ביום המסחר הראשון בבורסת ניו יורק הפכה אותה להנפקה הטובה ביותר של חברה אמריקאית מתחילת 2020. כן, אף שבישראל אוהבים לראות בחברת האינשורטק "אחת משלנו", מדובר בחברה אמריקאית לכל דבר ועניין, שרק הוקמה על ידי שני יזמים מישראל ויש לה בארץ מרכז פיתוח. אמנם התמחור הראשוני שקבעו החתמים המובילים גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, שניים מהבנקים החזקים ביותר בוול סטריט, היה נמוך מהשווי של הגיוס הפרטי האחרון. אך הקפיצה של למונייד ביום המסחר הראשון - מה שמכונה בניו יורק "POP" - הזניקה אותה לשווי של 3.8 מיליארד דולר, שבו כבר כולם מורווחים.
קראו עוד בכלכליסט
אבל האם כולם באמת מורווחים? השאלה הזו שוב עולה לדיון. למונייד הפכה בן לילה מיוניקורן הפסדי שמעולם לא הרוויח דולר להצלחה ענקית. לנוכח הכפלת השווי בתוך יום אחד, נשמע קולם של משקיעים - בעיקר כאלה שבאים מסיליקון ואלי, הרחק מחונטת וול סטריט של החוף המזרחי - שתוהים האם החתמים, כדי להבטיח את הצלחתם, אילצו את החברה להשאיר כסף על השולחן. אלה טענו שאם מראש מחיר המניה היה נקבע קרוב יותר לזה שהמניה הגיעה אליו כבר ביום המסחר הראשון, היא היתה יכולה להזרים לקופתה סכום כפול מ־319 מיליון הדולרים שגייסה. וזו הרי המטרה של הנפקה ראשונה - לגייס מקורות הון עבור החברה כדי לתמוך בצמיחתה. במקום זאת, החתמים הרוויחו את העמלה שלהם, וכך גם המשקיעים שקנו את המניות בהנפקה וכבר ביום הראשון יכלו לראות תשואה של יותר מ־100% על ההשקעה שלהם.
מהמחזור במניית למונייד ביום המסחר הבודד שהתקיים בה בינתיים (ביום שישי הבורסה האמריקאית היתה סגורה לרגל חגיגות יום העצמאות), קל לראות שכל 11 מיליון המניות שהונפקו החליפו ידיים יותר מפעם אחת. משמעות הדבר: הקונים בהנפקה, לרוב גופים פיננסיים שמקורבים לחתמים, היו יכולים לממש את הרווח מיידית; החברה נותרה עם סכום נמוך יותר שאולי היתה יכולה לגייס; והציבור הרחב מקבל גישה למניה במחיר גבוה משמעותית מזה שקיבלו המשקיעים "המיוחסים".
במציאות הנוכחית של משבר הקורונה, שהפך את הבורסות לתנודתיות יותר מאי פעם, ומנגד הכניס למשחק שחקנים חדשים שרוצים להרוויח מכך, העלילה מסתבכת אף יותר. על פי פרסומים בארה"ב, למונייד הפכה למניה פופולרית מאוד בפלטפורמות המסחר המקוונות דוגמת רובין הוד כבר בהופעת הבכורה שלה. בני דור המילניאלז, שמהווים חלק גדול מהסוחרים בפלטפורמה, נמנים גם עם לקוחות למונייד שמתחברים לחזון שלה - ביטוח דיגיטלי פשוט וזול כמעט ללא מגע יד אדם. בעוד המשקיעים המנוסים יותר עשו את הסיבוב שלהם על המניה ביום הראשון - בדומה למה שקרה לפני שבועות אחדים בהנפקת חברת המכוניות המשומשות VROOM, שגם לה זיקה לישראל וגם מנייתה קפצה ב־117% - הצעירים והפחות מנוסים נוהרים אליה עכשיו ומנפחים את המחיר הרחק מעבר להיגיון.
האמת היא כרגיל אי שם באמצע. החתמים, כמו גם סופטבנק, בעלת המניות הגדולה בלמונייד, למדו את הלקח עוד מהנפקת WeWork ורצו לבוא בפרופיל נמוך יותר לבורסה. אף אחד מן הצדדים לא יכול לספוג כישלון. אחרי הכל, למונייד צומחת במהירות, אך הרווחיות עדיין לא נראית באופק, בעוד תחרות דווקא יש; היא תורגש אף יותר ככל שלמונייד תנסה להתרחב מעבר לביטוחי המבנה והתכולה, שנחשבים פשוטים יחסית מבחינת החיתום. השווי המקורי של 1.5 מיליארד דולר שאליו כיוונו החתמים כבר שיקף מכפיל נדיב של 20 על ההכנסות, כך שהשווי של כמעט 4 מיליארד דולר שאליו הגיעה החברה בעקבות הזינוק נראה מנותק מהביצועים שלה.
בינתיים מי שנהנית בוודאות מההנפקה היא סופטבנק, אותו גוף השקעות יפני בהובלת מאסאיושי סון. לפני קצת פחות משנה הוא ספג מהלומה אדירה, לאחר כישלון הנפקת WeWork, חברה שמזכירה במהותה לא מעט את למונייד. שתי החברות העבירו שירות פיזי לגמרי למציאות דיגיטלית, אך לא הצליחו להרוויח מכך, כשמסביב מנטרות מבית סופטבנק כמו להיות "הטכנולוגיה האהובה בעולם" ו"לספק שירות מעורר התפעלות". מושגים כאלה לא הופיעו בתשקיפים עד אז, וגם לא הערכות שווי של מיליארדי דולרים לחברות שלא יודעות להרוויח. הנפקת למונייד הקפיצה גם את המניה של סופטבנק ב־3% ביום חמישי האחרון לרמה הגבוהה מאז יולי 2019, והצליחה להמתיק את התהפוכות שעברו על סופטבנק בשנה האחרונה.
2. הפיטורים באמדוקס: פגיעה אמיתית בביזנס או הזדמנות לטיוב כוח האדם?
אמדוקס רכבה השבוע על הגל השני של הקורונה והודיעה כי תפטר אלף מתוך 25 אלף עובדיה ברחבי העולם. בישראל יפוטרו כמה מאות עובדים מתוך מצבת כוח אדם של 4,500 עובדים ברעננה. אלא שאם מתעכבים לרגע לנתח את תחום הפעילות של אמדוקס, שמספקת פתרונות חיוב למפעילות תקשורת, עולה ספק רב אם הפיטורים באמת נובעים מהתפרצות הקורונה.
בניגוד ללמונייד, אמדוקס היא כבר מזמן לא חברת צמיחה, והכנסותיה פחות או יותר דורכות במקום, סביב מיליארד דולר לרבעון, לא מעט שנים. אלא שבניגוד לחברות מסוגה של למונייד, מהשירות שאמדוקס מספקת מאוד קשה להתנתק. לכן משבר, חמור ככל שיהיה, לא אמור להביא לפגיעה קטסטרופלית בביצועיה. הפלטפורמה של אמדוקס יושבת במעמקי התשתית של מפעילות התקשורת, והיציבות בהכנסותיה מבטאת בעיקר את העובדה שאותם הלקוחות ממשיכים לשלם לה באופן קבוע וכי החלפתה במתחרה היא פרויקט מורכב שאף אחד לא שש לבצע. נכון, המשבר הנוכחי עלול להאט את קצב החתימה על חוזים חדשים, אך דווקא עבור מפעילות התקשורת הוותיקות, הקורונה היא לא אסון. אפילו להפך. הצריכה של שירותי תקשורת מכל הסוגים רק עולה ככל שהאנושות יושבת בבית ועובדת מרחוק.
אז מדוע אמדוקס ממהרת לפטר? יש לכך שתי סיבות אמיתיות, ואף אחד מהן לא קשורה לקורונה. המגפה רק מאפשרת לבצע את מה ששאפו בחברה לעשות כבר מזמן, אך לא רצו לספוג את הפגיעה התדמיתית. הראשונה נעוצה בכך שכוח האדם של החברה מנופח גם יחסית לתקופות הטובות - 25 אלף עובדים מייצרים הכנסות של כ־4 מיליארד דולר בשנה. לשם השוואה, בצ'ק פוינט 5,200 עובדים מייצרים הכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה, כלומר אמדוקס יכולה לכאורה להסתדר גם עם מחצית ממספר העובדים שלה. נכון שבניגוד לצ'ק פוינט, אמדוקס גם משגרת עובדים שיושבים אצל לקוחותיה, אבל עדיין מדובר במספר גבוה ביחס להכנסות.
אף שיותר ממחצית מכוח האדם של אמדוקס נמצאת היום בהודו, שם העלויות נמוכות יחסית לישראל ולארה"ב, הפיתוח נעשה ברובו ברעננה. אמדוקס, אחת ההצלחות הראשונות של ההייטק הישראלי, סובלת בשנים האחרונות מתדמית מיושנת, ולכן חרף התנאים הנדיבים מאוד שהיא מציעה לעובדיה, קשה לה לגייס את מיטב המוחות המבריקים שהיא זקוקה להם כדי לפתח את מוצר העתיד. משבר הקורונה מייצר הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לטיוב כוח האדם, משפט שבאמדוקס מאוד אוהבים. החברה צפויה לשחרר את העובדים היקרים והפחות נחוצים, ולגייס במקומם את הטאלנטים שצפויים להיפלט מסטארט־אפים שייגמר להם הכסף בתקופה הקרובה. כך, באותו הכסף תוכל אמדוקס להיפרד מבוגרי הסבות מקצועיות, ולקבל במקומם בוגרי טכניון או יוצאי 8200 שיחפשו יציבות בתנאים טובים שיכולה לספק חברה ותיקה. אמדוקס גייסה רק לפני שבועיים 650 מיליון דולר באג"ח, כך שכסף לתשלום משכורות לא יחסר לה.