אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מדיניות הממשלה ויישומה המסורבל והאיטי לא מפנימים את עוצמת המשבר" צילום: מיכל פתאל

"מדיניות הממשלה ויישומה המסורבל והאיטי לא מפנימים את עוצמת המשבר"

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג בביקורת חריפה על הצעדים שנוקטת הממשלה: "גם ב־2009 התחזיות היו מתעדכנות כלפי מטה כמעט בכל רבעון ורבעון. אי־הוודאות היא כל כך גדולה וגם התקווה לחזרה מהירה לשגרה". גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי: "בדרך כלל במגוון רחב של תרחישים יש תמיד תרחיש אחד מרכזי. אבל השנה אין.הכל פתוח. ולצערי, הכל פתוח כלפי מטה כי אנו לא רואים את החיסון באופק"

06.07.2020, 06:58 | אדריאן פילוט

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בסוף השבוע שעבר על תוכנית כלכלית מקיפה "לחצי השנה הקרובה" – תוכנית שגם הפעם פקידי האוצר ובנק ישראל אינם מכירים את קיומה ואת פרטיה. נתניהו אולי מנסה להכין את הציבור לכך שהמצב צפוי להיות גרוע ממה שהיה נדמה עד כה, אך מי שייתן לכך היום גושפנקא רשמית הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

קראו עוד בכלכליסט

הנגיד יקיים את מסיבת העיתונאים המסורתית בעקבות הישיבה שערך עם שאר חברי הוועדה המוניטארית ובפיו בשורה מרה שמסכמת את האירוע: הוא יציג – שוב – עדכון כלפי מטה לשיעור הצמיחה לשנת 2020 (שלא רק שהיא שלילית אלא שהיא הנמוכה ביותר בתולדות ישראל) וחמור מזה, גם עדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה לשנת 2021. כלומר, לא רק שהמצב רע אלא שיהיה הרבה יותר רע עד שיהיה טוב, או במילים אחרות, יקח הרבה זמן עד שהמצב יחזור לתקופת הטרום קורונה.

בסוף ינואר עדכון בנק ישראל את התחזית ל־2020 לרמה של 2.9% ובאפריל מיהרו להוריד את התחזית בחדות לרמה של 5.3%– אך לצמיחה חדה של 8.7% ב־2021. בסוף מאי, על רקע הירידה החדה והמהירה של חולים פעילים, הבנק שוב עדכן כלפי מעלה את התחזיות: ירידה של 4.5% "בלבד" ב־2020 וצמיחה חיובית של 6.8% ב־2021. אלא שכעת, שוב צפוי עדכון כלפי מטה.

בנימין נתניהו וקרנית פלוג (ארכיון), צילום: חיים צח/לע"מ בנימין נתניהו וקרנית פלוג (ארכיון) | צילום: חיים צח/לע"מ בנימין נתניהו וקרנית פלוג (ארכיון), צילום: חיים צח/לע"מ

"התופעה מוכרת וחוזרת על עצמה בכל משבר", מסבירה ד''ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר וסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "כשאתה בעיצומו של משבר, בשלב הראשון כל פעם מתווסף מידע שמאשש את תמונת המצב עד שמגיעים לתחתית. גם ב־2009, התחזיות של קרן המטבע היו מתעדכנות כלפי מטה מידי רבעון. אי הוודאות היא כל כך גדולה בהתחלה והתקווה בהתחלה היא שמדובר באירוע שיחלוף במהרה: באירוע הנוכחי היתה תקווה וציפייה שמדובר בתופעה של כמה שבועות ונחזור במהרה למציאות שלפני המשבר".

אלא שלדבריה, "ככל שהמציאות מתבררת, אז מתברר כי האירוע הוא ארוך יותר, משך הזמן של שיתוק ענפים שלמים מתרגם למיתון יותר עמוק, יותר מפעלים ויותר עסקים לא ישרדו את התקופה הארוכה של השיתוק, וזה כשלעצמו ישפיע גם על קצב ההתאוששות. יש הרבה יותר מובטלים, ההכנסה יורדת וזה גורר ירידה בביקושים – אז הדינאמיקה הזו היא דינמיקה שלילית כלפי מטה. 900 אלף מובטלים זה אומר שיש 900 אלף משקי בית עם הכנסות מאוד נמוכות ואי ודאות מאוד גדולה ולכן ההוצאות שלהם מאוד נמוכות; זו התופעה שאנו רואים. לא נראה שהמדיניות שננקטת עד כה על ידי הממשלה, ובפרט היישום המסורבל והאיטי, מפנימה את עוצמת המשבר", אומרת פלוג.

לדברי פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ומנהל מכון אהרון במרכז הבינתחומי, הסוגיה החשובה ביותר בהקשר של הורדת תחזיות היא ההשלכות של אותם עדכונים על המדיניות המאקרו־כלכלית: "המדיניות הממשלתית חייבת להתבסס על הערכה הפסימית ולא על אומדנים אופטימיים כדי שהיא תהיה הרבה יותר אפקטיבית והרבה יותר מעשית לעומת המדיניות כעת שהיא מאוד איטית בהוצאה לפועל וגם בהיקפים".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי, צילום: עמית שעל ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי | צילום: עמית שעל ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי, צילום: עמית שעל

אקשטיין מסביר איך הדינמיקה של ההידרדרות מתרחשת: "נראה התכווצות של הביקושים כתוצאה מהעובדה כי הביקושים בחו"ל צונחים בצורה פראית, לרבות בענפים המסורתיים יותר: ירידה בהזמנות, ירידה ביצור, הורדה בשעות העבודה, עלייה בפיטורים, ירידה בביקושים המקומיים, ענפים מושבתים, האנשים מרוויחים הרבה פחות, ומי שכבר מחוץ לשוק העבודה מקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה שזה כ־50% מהשכר שקיבל קודם. בנוסף, אנשים בחרדות והביקושים גם יורדים בגלל זה – כל המשק נמצא בהתכווצות: באקונומי סט קוראים לזה 'כלכלה ב־90%' אנו כבר ב־85%. וזה לא רק פשיטות רגל", אומר אקשטיין.

פרופ פרופ' צבי אקשטיין | צילום: אלדד רפאלי פרופ

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מוטרד מהעדכון הצפוי כלפי מטה בשנת 2021. "גם התחזיות ל־2021 יירדו, מה שאומר שפרק הזמן שייקח עד שהעולם בכלל וישראל בפרט ישובו לרמת פעילות שלפני הקורונה יילך ויתארך", מסביר בפמן שכיהן ככלכלן בכיר הן בבנק ישראל והן במשרד האוצר. "מידת הביטחון שהשנה תהיה צמיחה שלילית היא גדולה לאין ערוך לעומת מידת הביטחון שבשנת 2021 תהיה שנה של התאוששות – שהיא כעת מידה קטנה מאוד".

לדברי בפמן יש בדרך כלל מגוון רחב של תרחישים כאשר יש תמיד תרחיש אחד מרכזי. "אבל השנה אין. הכל פתוח. ולצערי, הכל פתוח כלפי מטה כי אנו לא רואים את החיסון שהבטיחו הופך למשהו שמגיע לרמה של שיווק וכיסוי עולמי. אנו עוד רחוקים מהמצב הזה". לדבריו, "אנו אוהבים תחזיות טובות אבל אין הרבה עובדות שתומכות בהן כעת, למעט האמרה המפורסמת שכל מה שירד – חייב לעלות", הוא אומר.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות