איך הפך שון וייסמן לאחד מהכובשים הטובים באירופה?

הליגה האוסטרית הסתיימה אמש ושון וייסמן, החלוץ הישראלי של וופלסברגר, חגג העפלה לליגת אירופה מהמקום השלישי וגם את מלכות השערים.

שון וייסמן כבש 30 שערי ליגה - שבר את שיא הכיבושים של שחקן ישראלי בליגה זרה, נמצא בעשירייה הראשונה של הכובשים המובילים באירופה העונה (גולדן בוט) ובסך הכל סיים את כל המסגרות עם 40 משחקים, 37 שערים ו-8 בישולים. הוא מעורב ביותר מ-1.12 שערים למשחק.

לשם השוואה, בעונת השיא שלו באוסטריה, מואנס דאבור כבש 22 שערי ליגה. דאבור עבר מזלצבורג, הקבוצה הגדולה והעשירה ביותר באוסטריה, לסביליה ומשם הגיע להופנהיים.

הנתונים המתקדמים מלמדים יותר על איזה סוג שחקן הוא וייסמן. הוא מייצר פי 1.39 שערים למשחק מאשר הבא בתור בקבוצתו. הוא בעט פי 1.5 יותר בעיטות לשער מאשר הבא בתור בוולפסברגר. הוא גם היה השחקן ההתקפי הכי מדויק - 51% מהבעיטות שלו היו למסגרת (הכי מדויק בליגה האוסטרית). אף אחד בוולפסברגר עם יותר מ-20 בעיטות לשער העונה לא בעט יותר מ-43% מהן למסגרת. רק שני שחקנים - של האלופה זלצבורג - בעטו יותר בעיטות למסגרת פר 90 דקות מאשר וייסמן.

החלוץ הישראלי, אגב, גם השחקן ההתקפי עם הכי הרבה תאקלים בקבוצתו.

סקאוטים אירופאים הבחינו העונה בחלוץ בן ה-24. הם מתארים אותו כ"חרוץ" ו"עובד קשה" אך גם כ"חבילה המלאה", "כובש עם יכולת מסירה" ו"בעל קור רוח מול השער". בפורומים של קבוצות כגון שאלקה, ווסטהאם וסלטיק שמו מוזכר כמועמד מועדף להצטרפות. אתרי כדורגל גדולים באירופה מציגים אותו כאחד מהפתעות העונה, אחד מהחותמות המשתלמות של העונה וגם צופים לו עתיד באחת מהליגות הגדולות של אירופה. שער במספרת שלו הפך לוויראלי ופופולרי במיוחד בקרב יוזרים בטוויטר שהם אוהדי סלטיק.

השיח בישראל סביב וייסמן הוא שיח של תדהמה.

באף אחת מהקבוצות הישראלית שלו הוא לא הרשים במיוחד. במכבי חיפה שיחק 38 משחקים, כבש 9 שערים ובישל 4. בקריית שמונה שיחק 29 משחקים, כבש 3 ובישל אחד. במכבי נתניה, בליגה הלאומית, כבש 12 שערים ב-22 משחקים. בהפועל עכו לא הרשים בכלל ובנבחרות ישראל הצעירות לא הצטיין בהכרח, בכיבוש שערים.

אז מה קרה? איך זה ששון וייסמן, שחקן חרוץ ו"נחמד" אך לא מרשים במיוחד בליגת העל הפך, לפי שלט של אוהדי וולפסברגר, ל"אל הכדורגל"?

כששואלים איש מקצוע שמכיר את ויסמן כבן עשרה, התשובה הקצרה היא: "שינוי גישה, שקט, סביבה סטרילית ומיקוד 24/7 במקצוע ללא הסחות דעת".

וייסמן הוא דוגמה לכך שכדורגל הוא קודם כל משחק סביבתי. כשחקן, בטח כחלוץ, אתה והקריירה שלך תלויים בשחקנים שלצידך - בכדורים שמוסרים לך, בחללים שמייצרים עבורך.

בוולפסברגר, שם היה יכול להתמקד אך ורק בכדורגל, הוא שיחק ליד שותפים מושלמים מהבחינה הזו: הפליימייקר הוותיק והאיכותי כגון מיכאל לינדל והקשר התקפי - אחד משחקני העתיד של הנבחרת האוסטרית - רומנו שמידט. יש בקבוצה לא מעט שחקנים צעירים אבל גם שילוב טוב של שחקנים וותיקים ומנוסים. וייסמן השתלב היטב בתמהיל הזה.

המאמן, פרנדיננד פלדהופר, הגיע רק בדצמבר, אבל מאמין במשחק "גרמני" של לחץ גבוה ואינטנסיבי - משהו שמאוד מתאים לוייסמן. לפי איש מקצוע "מהיום הראשון המאמן סומך עליו. נתן לו את המושכות ומאפשר לו להביע את עצמו". וייסמן עצמו יודע שכשיש חילוף, זה אף פעם לא יהיה הוא שיורד וזה קריטי לביטחון עצמי של חלוץ - במיוחד במדינה זרה.

הפך מנרדף לרודף

ומבחינת סגנון משחק, אנליסט ישראלי הגדיר זאת כך. "שון הפך מנרדף לרודף". כלומר? "במקום להסתכל אחורה בלחץ, שרודפים אחריו, הוא רודף אחרי השערים בעצמו. ואז הגלגל משנה כיוון ושם כבר תופס תאוצה". ביטחון עצמי ושקט נפשי הם קריטיים להצלחה של חלוץ. "ההבדל בין שחקן עם ביטחון עצמי לשחקן בלי ביטחון עצמי הוא ההבדל בין חילזון לארנב" לפי ארסן ונגר, מאמן ארסנל לשעבר. אבל גם השיטה קריטית להצלחה של חלוץ.

משחק הלחץ ששון משתלב בו כל כך טוב באוסטריה היה משהו שאפיין אותו עוד כשחקן נוער. הוא, כאמור, חרוץ ועובד קשה. ביוטיוב יש סרטונים שלו כבן 15 עובד במתקן בצפון הארץ על כוח מתפרץ, קואורדינציה, מהירות מחשבה ושינויי כיוון (אגב, בסרטונים הוא עם עילאי אלמקייס בן ה-12, שכיום הוא שחקן הופנהיים). וייסמן עובד קשה על היכולות שלו. והוא תמיד היה ממושמע מספיק כדי לרדוף אחרי שחקנים כשחקן התקפה.

ואולם, בארץ כמעט ולא ידעו איך להכניס את התכונות הללו של וייסמן לתוך מערך שמתאים לו. הוא שיחק בקבוצות "דומיננטיות" שהחזיקו יותר בכדור אבל כאלו שלא עשו משהו מובנה כשאיבדו את הכדור (ההליך המובנה היחיד שהיה במכבי חיפה של וייסמן, למשל, היה לחזור לעמדות בסיס בהגנה כמה שיותר מהר).

באוסטריה - כחלק מתפיסת הכדורגל הגרמנית ("הסיכוי הגדול ביותר של קבוצה להבקיע מגיע 10 שניות לאחר שהיא הצליחה לחטוף כדור; והסיכוי הכי גבוה לזכות בכדור מגיע 8 שניות לאחר איבודו") - וייסמן נכנס למערך בו הלחץ הגבוה המובנה והאגרסיבי הוא חלק מה-DNA של הקבוצה. זה התאים לו כמו כפפה ליד. "זה אופטימלי לאיכויות של שון" לפי איש מקצוע שעבד איתו. "זו שיטה שפשוט תפורה עליו".

ומה עם הסקפטים? אלו שטוענים ש"הליגה האוסטרית חלשה". קודם כל - בחייאת, תפרגנו.

דבר שני: לא, הליגה האוסטרית לא חלשה יותר מהליגה הישראלית. אכן מדובר בליגה התקפית הרבה יותר. משחק ליגה אוסטרית מייצר 3.75 שערים בממוצע - מעל הממוצע האירופי שנע סביב 2.6 והרבה מעל הממוצע בישראל (2.42) אבל זה לא בגלל חולשה של הליגה, אלא בעיקר בגלל הטקטיקה האגרסיבית הנבחרת על ידי רוב המאמנים. גם איכות השחקנים בליגה האוסטרית גבוהה בהרבה מאיכות השחקנים בישראל. חלק מהשחקנים בליגה האוסטרית עזבו באמצע העונה לליברפול ולייפציג. רבים מהשחקנים הטובים של הקבוצות הבכירות יגיעו לחמש הליגות הבכירות. וייסמן, כאמור, עשוי להצטרף לרשימה ארוכה של שחקנים שעזבו את הליגה האוסטרית למקומות עם יותר כסף.

תעודת עניות לליגת העל

ובסופו של דבר, ההצלחה של וייסמן באוסטריה היא גם תעודת עניות לליגת העל. יש כאן בישראל עשרות על גבי עשרות של כדורגלנים חרוצים וממושמעים. נערים וגברים צעירים שמשקיעים את כל כולם במשחק אבל זוכים למעט מאוד הכוונה ואימון מתאימים. "יש כאן עשרות שחקנים שהולכים לאיבוד בתרבות הכל או כלום ב-3 שניות" אומר איש המקצוע שעובד עם וייסמן מגיל צעיר. "במכבי חיפה שיחק שני משחקים מצוין ובום היתה כתבה עליו שרומא רוצה אותו. הוא לא שיחק טוב משחק אחד - בום, נשלח לספסל לחמישה משחקים. ההחלטות הן תמיד תגובות ואין אסטרטגיה. סקנדל או פסטיבל. יש כמו וייסמן עוד 30-40 שחקנים סופר מוכשרים, בני 20-23 שעוד חמש שנים יגדירו אותם כפספוס כי אף אחד לא כיוון אותם. כי הם נשרפו מוקדם מדי באור הזרקורים".

וייסמן הוא דוגמה מצוינת לכך שיש כאן בכדורגל הישראלי "כישרון" וגם גישה מעולה. אבל סיפור הצלחתו באוסטריה הוא גם הוכחה לכך שהסביבה בכדורגל הישראלי לא מעניקה אימון, הכוונה, ביטחון ותמיכה בשחקנים המוכשרים ביותר.