אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל מאותת: השפל הכלכלי יעמיק צילום: אוראל כהן

בנק ישראל מאותת: השפל הכלכלי יעמיק

הבנק פרסם אתמול תחזית מעודכנת וקודרת במיוחד למשק הישראלי: הצמיחה תתכווץ השנה ב־6% לעומת צפי קודם לנסיגה של 4.5%. בצעד חריג יחסית, הנגיד אמיר ירון קורא לממשלה לפעול בצורה אחראית ומסודרת יותר

07.07.2020, 06:58 | עמרי מילמן

המצב של המשק הרבה פחות טוב ממה שקיוו בבנק ישראל, כך עולה מהתחזית שפורסמה אתמול. אמנם הריבית נותרה בשיעור של 0.1%, אך מאחר שבשיעורי הריבית המדוברים הפחתה נוספת היא בעיקר סמלית - לא זה האיתות שהממשלה צריכה לחשוש ממנו.

קראו עוד בכלכליסט

לפי ניתוח של חטיבת המחקר של הבנק, היקף ההשבתה של המשק הצטמצם מכ־36% בשיא המשבר לכ־12% כעת. בעוד היקף ההשבתה של שירותים ציבוריים צנח מכ־46% באפריל לכ־5% ביוני והיקף ההשבתה של השירותים הפיננסיים צנח מ־35% ל־5%, בענפים אחרים גם אם נרשמה עלייה משמעותית בהיקף הפעילות, עדיין שיעור ההשבתה נותר גבוה מאוד. כך, למשל, שיעור ההשבתה הממוצע בשירותי אירוח ואוכל עמד על כמעט 49% (לעומת כ־86% באפריל), וענף הבנייה נותר עם השבתה של 20% לעומת 50% באפריל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קורא לממשלה לפעול באופן אחראי יותר , צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קורא לממשלה לפעול באופן אחראי יותר | צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קורא לממשלה לפעול באופן אחראי יותר , צילום: רויטרס

לפי חטיבת המחקר, הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תהיה גדולה יותר ממה שהעריכו בחודשים האחרונים בבנק ישראל בעקבות העלייה בנתוני התחלואה, ולכן תחזית הצמיחה של החטיבה לשנה הנוכחית מעריכה כי המשק יתכווץ ב־6%. זאת כאשר במאי העריכו כי ההתכווצות תעמוד על שיעור של 4.5%. עוד העריכו כי שיעור האבטלה יגיע לכ־9% בסוף 2020 (לפי שיטת המדידה של הלמ"ס) לעומת תחזית של 8.5% במאי.

לעומת זאת, בבנק מעריכים כי בשנה הבאה הצמיחה תעלה בחצי אחוז ותעמוד על 7.5%. ככל שההתכווצות השנה גדולה יותר, כך חזרה לשגרה בשנה הבאה תיראה כצמיחה גבוהה יותר. אולם בכל מקרה המשק לא יחזור לפעילות מלאה עד אז.

אלא שצריך לזכור, וגם בבנק ישראל מכירים בכך, שהיכולת לחזות את הצמיחה והאבטלה נמוכה מאוד לאור חוסר הוודאות לגבי ההתפתחות של נגיף הקורונה. במיוחד לאור דרך קבלת ההחלטות של הממשלה שלא בהכרח מבוססת על היגיון פנימי כלשהו ובוודאי לא מצטיינת בתכנון ארוך טווח.

ייתכן שאם הממשלה היתה משכילה לקבוע מתווה ברור שמבהיר באילו תנאים מתקבלים צעדי החמרה או הקלה, ואילו צעדים, וההחלטות לא היו מתקבלות כלאחר יד ותחת לחצים פוליטיים - גם התחזיות היו יכולות להיות מעט יותר מדויקות. ההחלטה של הממשלה אתמול מוכיחה את אי־הוודאות לגבי התחזיות שאולי כבר עכשיו הן אופטימיות מדי.

לוח הזמנים של התקציב מתעכב

 

לפי חטיבת המחקר, בתרחיש חמור של החרפה במגבלות על הפעילות הכלכלית התוצר צפוי להתכווץ ב־9% ב־2020 והאבטלה תגיע ליותר מ־11%. לאור ההבנה שהמצב לא ישתפר כפי שהעריכו בשלבים מוקדמים יותר, פרסם אתמול הבנק כמה צעדים חדשים שכוללים רכישות אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל במטרה להוזיל את הריביות שבהן חברות מגייסות אשראי (ראו הרחבה). בנוסף הודיע הבנק על חידוש של התוכנית שאמורה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים דרך מתן הלוואות בריבית קבועה של 0.1% לטווח של 3 שנים למערכת הבנקאית, כנגד הלוואות שניתנות לעסקים קטנים וזעירים. עוד הודיע הבנק על כך שיאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התוכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות.

למרות שנגיד בנק ישראל אמיר ירון לא נמנה עם המבקרים הבולטים של הממשלה, ניתוח המצב הקיים מחייב לקרוא לממשלה לפעול בצורה אחראית יותר, גם אם באופן נימוסי יחסית. לדברי ירון "לאור ההחרפה במצב הבריאותי והעובדה שייתכן ויהיה צורך בהשבתות וסגרים נקודתיים, יש חשיבות עצומה בכך שהחלטות על סיוע יתקבלו מבעוד מועד ועל סמך פרמטרים ידועים מראש, כך שהציבור יוכל להיערך".
שר האוצר ישראל כץ. שאלת תקציב המדינה עדיין לא פתורה , צילום: שלו שלום שר האוצר ישראל כץ. שאלת תקציב המדינה עדיין לא פתורה | צילום: שלו שלום שר האוצר ישראל כץ. שאלת תקציב המדינה עדיין לא פתורה , צילום: שלו שלום

ירון מבקש ממשרד האוצר ומראש הממשלה לקבל החלטות בצורה מסודרת ולא כפי שנקבעו המענקים עד כה כלאחר יד בעקבות לחץ כזה או אחר. עוד מציע ירון לממשלה לנצל את המצב הנוכחי כדי לחזק את אחת החוליות הכושלות ביותר בישראל היום - ההכשרות המקצעויות. לדבריו, "המצב בשוק העבודה מאפשר לממשלה לגייס ולהכשיר עובדים לחיזוק המערכות הנדרשות ובכך גם להפחית את שיעור האבטלה".

האחריות של הממשלה לא מסתכמת רק בחבילת הסיוע אלא באישור התקציב שלוח הזמנים שלו כבר עכשיו מתעכב לאור חוסר ההסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון בני גנץ לגבי שאלת תקציב חד־שנתי או דו־שנתי. כאשר נשאל על כך, השיב הנגיד כי "התחזיות משתנות מחודש לחודש, מאוד קשה לדעת איפה נהיה ב־2021, התובנה שישנה היא שאנחנו רוצים לשמור את דרגות החופש, אף שנראה שאנחנו במסלול פסימי יותר מאיפה שהיינו לפני חודש. עדיין אי־הוודאות גדולה ואנחנו רוצים לשמר את דרגות החופש כדי שההחלטות המהותיות יתקבלו ב־2021. אישור התקציב ייתן לממשלה לתקצב טוב יותר את צעדיה".

תוכנית השלבים של הנגיד

על פניו נראה כי הנגיד ממליץ על תקציב חד־שנתי, אולם בסוף דבריו הוא מדגיש כי מה שחשוב הוא החופש לבצע שינויים, לאור העובדה שגם כך צעדי ההתמודדות עם הקורונה נעשים בחבילות סיוע ואין מניעה מלתקן תקציב במהלך שנה. זאת, במיוחד אם מראש בונים אותו כך. השורה התחתונה של הנגיד היא כי מה שחשוב זה לאשר את התקציב ופחות חשוב אם הוא חד־שנתי או דו־שנתי.

לדברי ירון, "חשוב מאוד שיגובש ויוצג בהקדם האפשרי תקציב המדינה. התקציב אמנם צפוי לגלם גידול משמעותי בגירעון וביחס החוב לתוצר, אולם כל עוד הגירעון הוא תוצאה של הטיפול במשבר, וגם אם יהיה בו גידול מסוים כדי לממן צעדי מדיניות שמעודדים צמיחה ופריון, השווקים הפיננסיים יאפשרו לממשלה להמשיך לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד".

במהלך מסיבת העיתונאים חשף הנגיד כי הציג בפני ראש הממשלה והממשלה אתמול את התוכנית של בנק ישראל לסיוע למשק. לדבריו, "שמנו מעין קופסת קורונה נוספת לפתחו של ראש הממשלה שכוללת שלושה נדבכים. הראשון הוא מעין עירוי - ודאות בנושא הזכאות והגדלת הלוואות. הנדבך השני הוא הגדלת ביקושים כמו הגדלת זמינות תחבורה ציבורית והשקעות במלונות סגורים. בין היתר התייחס הנגיד בסוגיית הביקושים לשיפור ההכשרות, שיפור תשתיות ועוד. הנדבך השלישי, לדברי אמיר ירון, מבוסס על דו"ח הפריון כאשר הכוונה היא להקדים את ביצועם ותכנונם של פרויקטים שונים לשנים 2020 ו־2021.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות