אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קשה לנשום: יותר מפעלים מזהמים, יותר חולי קורונה צילום: גיל נחושתן

קפיטליזם 3.0

קשה לנשום: יותר מפעלים מזהמים, יותר חולי קורונה

מחקר ישראלי חדש רחב היקף שבחן נתונים מ־76 מדינות העלה כי ככל שזיהום האוויר במדינה גבוה יותר - התחלואה גבוהה יותר וסיכויי ההחלמה נמוכים יותר. מחברי המחקר: נדרש שינוי במדיניות במשק האנרגיה

07.07.2020, 08:52 | עומר כביר

זיהום אוויר הוא גורם סיכון ידוע למחלות שונות ולתמותה מוקדמת, אך כעת מסתבר שיש לו השפעה גם על שיעורי התחלואה בנגיף הקורונה. מחקר ישראלי חדש מצא כי ככל שריכוזי הזיהום גדולים יותר, היקף התחלואה מהנגיף עולה. אף שנערכו כבר מחקרים שהצביעו על קשר בין זיהום אוויר לתחלואה מקורונה, אלו היו לרוב מוגבלים ומקומיים והתמקדו במדינה אחת בלבד. המחקר הישראלי הוא הראשון שבוחן את הסוגייה בראייה עולמית, ולמסקנותיו יש השלכות מרחיקות לכת, לא רק בנוגע להתמודדות עם הנגיף, אלא גם לגבי מדיניות התכנון ארוך הטווח של המדינות השונות, וישראל בפרט.

קראו עוד בכלכליסט

"מדובר בממצאים שצריכים לעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות בכל הנוגע לתכנון עתיד משק האנרגיה בישראל", אמר ל"כלכליסט" אחד מעורכי המחקר, ד"ר זהר ברנט־יצחקי מהפקולטה להנדסה והמרכז לחקר המידע בבריאות של המרכז האקדמי רופין. הקשר בין זיהום אוויר לעלייה בתחלואה ובתמותה מתועד ונחקר כבר היטב, ולפי הערכות בכל שנה מתים 4.2 מיליון איש כתוצאה מזיהום אוויר.

"מחקרים מצאו שמזהמי אוויר גורמים לתחלואה, תמותה, הפסד כלכלי בדמות ימי אשפוז ובעיות בריאותיות שונות, מבעיות לב־ריאה ועד לסוכרת", אמר ברנט־יצחקי. "יש גם קשר מאוד משמעותי בין חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון לתוצאי לידה. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהזיהום משפיע לרעה על משתנים כמו היקף הגולגלות, המשקל ואורך ההיריון, ואף נקשר לאוטיזם". ב־2015 מחקר של משרד הבריאות בישראל העלה שסוג אחד של זיהום — חלקיקים נשימים עדינים או PM2.5 — אחראי מדי שנה ל־1,908 מקרי מוות בטרם עת, ליותר מ־348 ימי אשפוז ולנזק של 1.3 מיליארד דולר.

מזהם זה עמד גם בלב המחקר הנוכחי שברנט־יצחקי ביצע עם ד"ר עדי לוי, ראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחווה, ושפורסם בכתב העת המדעי הישראלי “אקולוגיה וסביבה”.

"PM2.5 זה חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר – פי כמה עשרות דק יותר מעובי שערת ראש", מסביר ברנט־יצחקי. "חלקיקים אלו הם יכולים להיווצר כתוצאה משריפות יער, סופות אבק, שריפת דלקים, פעילות תחנות כוח פחמיות, פליטות מתחבורה, מפעלים או עישון. מכיוון שהם כל כך קטנים, הם יכולים להגיע עמוק למערכת הנשימה ואפילו לנימים הכי דקים במערכת הדם ולגרום לבעיות שונות".

התמקדו בחשיפה כרונית

לצורך המחקר אספו ברנט־יצחקי ולוי מגוון רחב של נתונים. ראשית, מידע גולמי של ארגון הבריאות העולמית (WHO) על תחלואה והחלמה מקורונה, ששימש ליצירת מדד שמחשב כמה חולים ומחלימים יש בכל מדינה מרגע שזוהה החולה הראשון. "במקביל אספנו הרבה נתונים אחרים על זיהום אוויר כמו ריכוז ה־PM2.5 בכל מדינה או שיעור האוכלוסייה במדינה שחשוף לרמות זיהום שהן מעל לסף של WHO, וכן נתונים על מצב הרפואה באותה מדינה, כמו מספר מיטות, מספר רופאים, צפיפות אוכלוסייה והתמ"ג. לא עניינה אותנו החשיפה המיידית לזיהום אוויר, אלא החשיפה לאורך זמן. בחנו מדדים של חשיפה ב־2015, 2016 ו־2017, כי רצינו לראות האם לחשיפה כרונית יש משמעות", מסביר ברנט־יצחקי.

למה רק 76 מדינות?

"כללנו במחקר רק מדינות שיש להן מספיק נתונים ושהנתונים שלהן נחשבים מהימנים. הוצאנו את סין ורוסיה, שאמינות דיווחי התחלואה בהן נמוכה. יש המון מדינות עולם שלישי שבכלל לא בטוח שמסוגלות לאסוף נתונים מספקים".

את המידע שנאסף הצליבו החוקרים בכמה שיטות ומודלים שונים. התוצאות היו חד־משמעיות: "הבחנו שאחוז המחלימים נמצא בקשר הפוך לאותם מדדי חשיפה. ככל שבן אדם נחשף יותר לזיהום אוויר, הסיכוי שלו להחלים מקורונה יותר נמוך. גילינו קשר ישיר בין מספר המקרים של נשאי הקורונה המאומתים לחשיפה ל־PM2.5, וכן שככל שיש במדינה יותר רופאים לנפש, כך יש בה פחות מתים מן המחלה, שזה מאוד הגיוני".

לדברי ברנט־יצחקי, המחקר מצביע על קשר מובהק שהוא מעבר לקורלציה. "מחקרים מראים שחשיפה כרונית למזהמי אוויר גורמת לפגיעה בתאי אפיתל, שבמערכת הנשימה משמשים כמעין סננים של מזהמים חיצוניים. כשהתאים נפגעים, יורדת היכולת שלהם לסנן מזהמים ופתוגנים שחודרים לגוף. כשאתה שוחק את המערכת, ברגע האמת היא תפעל בצורה פחות טובה. זה נותן הסבר די טוב למה שמצאנו", הוא מסביר.

אוכלוסיות שחשופות לזיהום אוויר גבוה הרבה פעמים סובלות מבעיות אחרות כמו היעדר גישה לשירותי בריאות או מזון בריא. ייתכן שאלו היו הגורמים לתחלואה, ולא זיהום האוויר.

"יכול להיות שזה קשור לכל מה שאמרת, זה לא סותר. בן אדם שנחשף להרבה זיהום אוויר ויש לו מחלות אחרות, זה לא תורם לו. הפגיעה בתאי אפיתל לא חייבת להיות ההסבר היחיד".

ד"ר זהר ברנט־יצחק, צילום: נעה יצחקי ד"ר זהר ברנט־יצחק | צילום: נעה יצחקי ד"ר זהר ברנט־יצחק, צילום: נעה יצחקי

ישראל צריכה שינוי

ואכן, למשתנים הנוספים שאינם קשורים לזיהום האוויר ישנה השפעה מכרעת על תוצאות המחקר. אחת המדינות שבה ניתן לראות זאת באופן מובהק היא ישראל, שמצב התחלואה בה סותר את המודל, לפחות עד לפני שלושה שבועות. "בישראל יש זיהום חלקיקי מאוד גבוה, חלקו ממקור אנושי וחלקו ממקור טבעי בשל המדבר בישראל והקרבה לרצועה המדברית העולמית. לפי מחקר קודם שעשינו, 100% מהאוכלוסייה בישראל חשופים ל־PM2.5 מעל ערכי יעד שקבע המשרד להגנת הסביבה ושמהווים סיכון לבריאות שלו. ולמרות זאת, בעשרות הימים הראשונים להתפרצות הקורונה מצבנו ביחס לעולם היה מצוין. חלינו פחות והחלמנו מהר יחסית".

למה זה קרה?

"זה קרה כי ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית, כי בשלבים הראשונים של ההתפרצות נעשו צעדי מניעה נוקשים שהביאו לריסון המגפה וכי מערכת הבריאות בישראל ברמה גבוהה. למרות הסתירה, יש יסוד להניח שאם הזיהום היה יותר נמוך, גם התחלואה היתה יותר נמוכה. אם יהיה פחות PM2.5 הבריאות של כולנו תהיה יותר טובה, ורמות התחלואה מקורונה יושפעו לטובה גם הן".

מה המסקנות שמקבלי החלטות צריכים לקחת מהמחקר שלכם?

"יש קשר בין חשיפה ל־PM2.5 לתחלואה והחלמה מקורונה. מקבלי החלטות, צריכים להביא את זה בחשבון בבואם לתכנן את משק האנרגיה. לזיהום אוויר יש אימפקט משמעותי, גם בשגרה וגם בימי חירום כמו הקורונה, והפחחתו יכולה לסייע להפחתת ממדי התחלואה. זה לא שאם עכשיו נסגור את כל המפעלים המזהמים יהיו פחות חולים אבל יש דברים לעשות בתכנון ארוך טווח. הרעיון הוא לשנות את המדיניות, להקדיש יותר משאבים לפיתוח אנרגיות מתחדשות במקום להמשיך ולהפיק חשמל מפחם ומגז, לעבור לתחבורה חשמלית, לקדם את התחבורה הציבורית ולהחמיר את הבקרה על פליטת מזהמים מהתעשייה. חשוב להשקיע ולהיערך לשינוי ארוך טווח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות