בשיאו של המשבר הכלכלי: נתניהו דורס את שר האוצר כץ

שר האוצר ישראל כץ הגיע אמש למשרד ראש הממשלה והציג את התוכנית הכלכלית החדשה שגיבש משרד האוצר נוכח התמשכות משבר הקורונה, ובראשה שלושה עקרונות: דמי אבטלה משופרים לשכירים למשך שנה; דמי מחיה חודשיים לעצמאים שהעסק שלהם יספוג פגיעה משמעותית; וסיוע לעסקים עצמם בהתאם למידת הפגיעה.

עם זאת, כץ הגיע למעמד ההצגה אחרי יום שבו קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו רצף התייעצויות כלכליות שבהן כץ לא נכח, ובין לבין הציג ח"כ ניר ברקת (הליכוד), שהיה בעבר מועמדו של נתניהו לשר האוצר, תוכנית כלכלית משלו שאותה גיבש לבקשת ראש הממשלה. במילים אחרות: כשמשבר הקורונה הכלכלי רושם שיאים חדשים, וישראל נכנסת למצור כלכלי חלקי מחודש – ראש הממשלה רומס את שר האוצר הטרי שמינה רק לפני כמה שבועות, ומאפשר לירביו הפוליטיים לעקוץ אותו גם כן. הרבה מעבר לתככים הפוליטיים, מדובר בהתנהלות משובשת מהיסוד שאינה מצופה מהנהגה פוליטית, ובפרט בשיאו של משבר כלכלי – בו הציבור נושא עיניים למזור ממקבלי ההחלטות.

נתניהו בפגישה עם פרופ' סטנלי פישר לגיבוש תוכנית סיוע כלכלית | צילום: בנק ישראל

מסלול עוקף

אתמול בבוקר כינס ראש הממשלה נתניהו דיון כלכלי בהשתתפות כלכלנים בכירים, ובראשם נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' סטנלי פישר (ששוהה בישראל), נגיד בנק ישראל המכהן פרופ' אמיר ירון, פרופ׳ צבי אקשטיין (לשעבר המשנה לנגיד), פרופ׳ אורי חפץ, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ וגורמים נוספים. באופן תמוה שר האוצר כץ לא נכח בדיון. נתניהו פרסם בפייסבוק תמונה מהדיון בה בלט היעדרו של כץ, וכתב: "בעשרות התייעצויות מהבוקר (כולל עם סטנלי פישר) לגיבוש תוכנית הסיוע הכלכלית שלנו". מלשכתו של כץ נמסר כי הוא הוזמן לדיון, אך העדיף להתרכז בגיבוש התוכנית הכלכלית. לשכת נתניהו סירבה להגיב לשאלת "כלכליסט" מדוע כץ לא היה בישיבה. התגובות לא היו משכנעות, בעיקר על רקע מה שאירע כמה שעות אחר כך.

בשעה אחת בצהריים התייצב ח"כ ברקת, יריבו של כץ, והציג תוכנית כלכלית שגיבש – לבקשת ראש הממשלה. גבות רבות הורמו. בירור העלה שברקת נועד עם נתניהו כבר בסוף השבוע האחרון ודן עמו במשבר הכלכלי. בהמשך הוצג המתווה גם לגורמים בסביבת ראש הממשלה, במסלול ישיר, ועוקף שר אוצר, לאחר שברקת לא התבקש וגם לא טרח לשתף את כץ בתוכניתו או להציגה בפניו. על כך אמר ברקת ל"כלכליסט": "התוכנית הוצגה פומבית. אשמח לשבת עם שר אוצר ואגף התקציבים". כך מנציח נתניהו מצב של הפרד ומשול במפלגתו, אבל חמור מכך: משדר אי אמון בשר האחראי על הקופה הציבורית, כאמור – בשיאו של משבר חסר תקדים.

תוכניתו של ברקת מציעה מענקי בזק, בסכום של 28 מיליארד שקל, לעסקים שנפגעו בהיקף של יותר מרבע מהמחזור; הזרמת 10 מיליארד שקל לסבסוד מוצרים ושירותים לעידוד הצריכה; 40 מיליארד שקל ינותבו להשקעות; השקעה בהכשרות עובדים, באחריות המעסיקים ובמימון המדינה.

ברקת לא היסס להזכיר כמה פעמים את אובדן האמון הציבורי בממשלה ובמשרד האוצר בפרט: "זה מצב חירום לאומי ואין תוכנית גדולה. יש משבר אמון בין המעסיקים, אין הקשבה, תוכניות נכשלות וכך גם הצורך להקשיב למגזר העסקי. המגזר העסקי הוא הפתרון ולא הבעיה. הוא יידע להחזיר את המובטלים ולייצר מס הכנסה ויכולת להניע את גלגלי המשק והכלכלה". במילים אחרות: ברקת פוסל את מהלכי הממשלה עד כה, וסבור שהוא מחזיק בפתרון המלא למשבר. זאת בזמן שמה שפוגע כעת באמון הוא העובדה שראש הממשלה נועד עם מומחים ופוליטיקאים בלי שר האוצר שלו.

שר במגננה

רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע כץ למשרד ראש הממשלה להציג לו את התוכנית הכלכלית של משרד האוצר, ואחרי אירועי היום מה הפלא שהוא מיהר לפרסם במקביל פוסט בפייסבוק בו חשף שלושה נדבכים מרכזיים בתוכנית: "אנחנו מגבשים כעת תוכנית לסיוע מקיף לשכירים עצמאים ובעלי עסקים, אותה אציג עוד היום לראש הממשלה. בדרך הביצוע של התוכנית יוטמעו הלקחים מהתוכניות הקודמות שעליהן הוחלט, עוד טרם תקופתי, כדי לוודא יישום מהיר של ההחלטות".

שר האוצר נכנס למגננה, ואין זה מפתיע, לא רק בגלל דרך החתחתים שמעביר אותו ראש הממשלה, אלא גם לנוכח נתוני הביצוע העלובים של תוכנית החילוץ הממשלתית הקיימת, שאתמול התברר כי רק מחציתה הגיעה ליעד, וחלק גדול מהכסף ניתן בדמות הלוואות זמניות שלא בהכרח יסייעו לנפגעי המשבר.

מי שחיפש רמזים לדמותה של מערכת היחסים בין נתניהו לכץ יכול היה למצוא אותם כבר בראשית הדרך: נתניהו כבר נתן סטירת לחי כפולה לכץ, כששעות אחדות לפני שהעניק לו את תיק האוצר, כמתחייב על פי מיקומו הגבוה ברשימת הליכוד, הודיע לו שהוא נוטל ממנו את רשות החברות הממשלתיות. כץ חשב תחילה שהרשות תועבר למשרד ראש הממשלה תחת נתניהו, אך לאחר מכן התברר שנתניהו העבירה למקורבו, השר דודי אמסלם. וזו היתה שריקת הפתיחה למערכת יחסים עכורה, גם אם זה הדבר האחרון שישקם כעת את האמון בין הממשלה לנפגעי משבר הקורונה.