אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"איכות חיי הרופא חשובה אך גם איכות חיי החולה" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"איכות חיי הרופא חשובה אך גם איכות חיי החולה"

פרופ’ רן טור כספא ופרופ’ יוסף קלאוזנר, ראשי הוועדה לבחינת עבודת הרופאים והתורנויות בבתיה”ח, טוענים שמחאת המתמחים מורכבת מקומץ צעקני. הם מבהירים שהטיפול בחולים ניצב בראש מעיניהם, מזהירים שקיצור התורנויות יחייב את הארכת משך ההתמחות בשנים ולא מתרגשים מתלונות על משמרות של 26 שעות

09.07.2020, 14:29 | אדריאן פילוט

המתמחים טוענים שהם עובדים כמות שעות לא הגיונית.

פרופ’ רן טור כספא: "הנושא קיים, על השולחן והוא ראוי לדיון. אך אין אפשרות להתייחס אליו במונחים של שחור או לבן. יש כאן דיון עמוק על האם משנים את השעות, איך משנים אותן, האם יש מקום ליצור שוני בין סוגי התמחות, שכן אין דין כירורג כדין תורן בדימות. הגיע הזמן לעשות מדרג והתאמה. לכן גם הקמנו ועדות משנה: לכירורגיה, לגינקולוגיה ולרפואת ילדים. כל מקצוע הוא שונה לחלוטין".

קראו עוד בכלכליסט

פרופ’ יוסף קלאוזנר: "הרוב המכריע של המתמחים לא זועקים אלא רק רוצים לשפר. מיעוט קטן הוא צעקני. הרוב המכריע רוצים שתהיה להם התמחות טובה והם רואים בהפיכתם לרופאים מצוינים קדימות לפני איכות הלילות שלהם. כדאי לזכור כי בהקשר הזה יש גם חולים בלילה, גם הם רוצים איכות טיפול מצוינת. יש מקצעות שנדרש בהם רצף טיפולי, ואין לאפשר מצב שחולה רואה כל שלוש או ארבע שעות דמות אחרת. יש מקצועות שהרופא הוא קטע קטן ממכלול ויש מקצועות שהרופא אחראי על גורלו של החולה. הוועדה חייבת להתאים את התורניות, הכוננויות וההתמחות לפי המקצועות".

פרופ’ רן טור כספא ופרופ’ יוסף קלאוזנר, צילום: אוראל כהן פרופ’ רן טור כספא ופרופ’ יוסף קלאוזנר | צילום: אוראל כהן פרופ’ רן טור כספא ופרופ’ יוסף קלאוזנר, צילום: אוראל כהן

איך מקימים ועדה שמטפלת בהתמחות מבלי לשמוע את קול המתמחים? יש הפגנות בחוץ כל פעם שאתם מתכנסים. בארגון מרשם מכנים אתכם "פייק ועדה".

קלאוזנר: “המתמחים הם חלק נכבד מהוועדה. הם מקבלים תמיד את הבמה. מי שבחר את נציגי המתמחים הם המתחמים - לא אנשי הוועדה. הם חושבים שהוועדה ממתייחסת בכבוד אליהם. גם רכזת הוועדה (אלה קיטרוסר, נציגת המתמחים בתוך ההסתדרות הרפואית, הר”י - א”פ) היא מתמחה”.

בארגון "מרשם", ארגון המתמחים המתחרה לארגון המתמחים של הר"י, רואים את הדברים אחרת: "היינו רוצים לברך את הר"י על הצטרפותם למאבק המתמחים, אך לצערנו וכרגיל, מדובר בספין של הר”י. תורנות של 26 שעות היא פשע כלפי המטופלים שלנו וכלפינו. במקום תמיכה והובלה של המאבק, אנחנו עדים בשבועות האחרונים למסע השתקה והפחדה שמנהלת הר"י בניסיון לעצור את מאבק המתמחים. 90% מהמתמחים מבקשים קיצור תורנויות. בעשור האחרון הר”י עשתה כל שביכולתה כדי למנוע קיצור תורנויות ואף הכשילה ניסיון להוביל מהלך כזה, על אף שהדבר אושר בהסכם מ־2011. ההתייחסות השולית של הוועדה לאיכות חייו של המתמחה, כפי שבאה לידי ביטוי בדיוניה שכבר התקיימו, והדרך השטחית בה מתוארות השחיקה והמצוקה של המתמחים, נשמעות פחות כמו רצון לקצר את התורנויות ויותר כמו תירוצים ליום שאחרי”.

זו ביקורת קשה שמוטחת בכם. מה תגובתכם?

טור כספא: "שנינו רופאים ותיקים ומכובדים ואין בכוונתינו להיגרר לשום נושאים פוליטיים. אנו לא מייצגים אף ארגון ולא מנהלים שום מו"מ. אנו רוצים לפתור את הנושא בדרך מקצועית. אני באמת חושב שכולם צריכים לברך על הקמת ועדה כזו מכובדת וכזו רצינית. בסך הכל 90% מהמתמחים מיוצגים בוועדה כי הם בהר"י, וכל המומחים הצעירים מיוצגים בה. הוועדה הזאת לא מכורה לאף אחד. היא במה חופשית וכל רופא בארץ שרוצה להשמיע את דעתו - היא תושמע".

“מטרתנו הראשונה היא החולים”

הוועדה תמליץ או לפחות תתייחס לבקשה לקצר תורניות?

טור כספא: “אם מתמחה יעשה פחות שעות בתורנות אז הוא יראה פחות מקרים, ואז הוא יצטרך לראות ולהיחשף לאותם מקרים בזמן אחר. אז צריכים לחשוב איזה שינוי צריך לעשות כדי שיוכל להיחשף לכל - כי אף אחד לא היה רוצה שניתן יד לכך שההתמחות תהיה פחות טובה. זה לא דבר שאתה זורק ככה לאוויר וזהו”.

קלאוזנר: “השאלות האלו מייצגות זווית מאוד צרה של הרפואה כי הן מתמקדות בשעות השינה של רופא או מתמחה כזה או אחר. כאדם, כמטופל או כקרוב משפחה של חולה, מאוד אכפת לך שהחולה יקבל טיפול טוב, שיראה רופאים טובים, שיהנה מרצף טיפולי. זו המטרה שלנו. קודם כל היא לא איכות החיים של הרופאים - שזה דבר מאוד חשוב וקריטי - אלא המטרה הראשונית שלנו היא החולים”.

אז האיזון בין רווחת החולה לרווחת המתמחה הופר?

קלאוזנר: "צריכים למצוא באמת את האיזון ולא להתמקד רק בשאלה של שעות שינה - שהיא חשובה - אבל אינה תקפה לרוב מקצועות הרפואה. הנה סוד: הרופאים הם אלו שבוחרים את ההתמחות שלהם. אין כפייה. יש אנשים שהחלום שלהם זה להתעסק בכירורגיה. והם יודעים שיש ניתוחים ארוכים, זו בחירה שלהם והם יודעים באיזה אורח חיים הם בוחרים. ויש רופאים אחרים. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה”.

אז המתמחים היום יותר מפונקים?

שני יושבי ראש הוועדה סבורים כי הדור הנוכחי נפלא, שאפתן ואכפתי, אבל לטענת טור כספא: "הם יותר ערים לאיכות החיים שלהם ולאיזון שבין הקריירה לבין המשפחה והבית. אם פעם הקריירה היתה הדבר הכי חשוב, היום חשוב האיזון שבין קריירה לבין איכות החיים".

להשאיר מתמחה על הרגליים 26 שעות ללא שינה נראה לא מאוזן לכלום, וזה גם עלול לפגוע במטופל.

קלאוזנר: “בוא נגדיר מה זה ‘יותר מדי’. ניקח לדוגמה את ארה"ב שיש עליה הסכמה שהיא מדינה מסודרת, נאורה ויש בה איכות חיים טובה. אז שם קיים נוהל, שבו אסור למתמחה, בכל המקצועות, לעבוד יותר מ־81 שעות בשבוע כולל תורניות ולילות. ואילו בארץ המקסימום הוא 71 שעות שבועיות. ועדיין, אנו כן פתוחים לדון בזה”.

יש מדינות שבהן המתמחים עובדים פחות.

קלאוזנר: "אם אתה עובד פחות שעות, אז ההתמחות מתארכת! אז במקום שתעשה חמש שנות התמחות בפנימית תצטרך לעשות שבע־שמונה שנים. חייבים לדון עם המתמחים אם זה באמת הרצון והאינטרס שלהם. זה נושא מורכב ולכן הקימו את הוועדה, כדי ללמוד את האינטרסים של כולם. אתה גם צריך להתאים את הדברים למדינה שאתה חי בה".

טור כספא: "הארכת ההתמחות נשמעת לי כדבר בעייתי. הרוב רוצה להיות מומחה כמה שיותר מהר - זה הדבר הכי סביר, גם להם. הארכת ההתמחות הוא אקט משמעותי כי כולם יודעים כמה שנים היא ההתמחות בכירורגיה, כמה ברפואת ילדים וכמה בגינקולוגיה. יש כאן שאלות של תקנים. ליצירת איזון מחדש בתוך שנות ההתמחות, יש השלכות".

קלאוזנר: "המתמחים בארץ גם עוסקים בהמון מלאכות שבארה"ב לא עוסקים ורופאים לא צריכים להתעסק בהם בכלל. הם עוסקים בהמון עבודות פקידותיות ואדמיניסטרטיביות. אלו פרוצדורות שלוקחות זמן והמתמחה עוסק בהם במקום ברפואה, בלטפל בחולים. ננסה לשנות גם את זה - כדי שהם יוכלו להתעסק ברפואה נטו”.

“תורנות אינה עבודה נפרדת”

יש לזה השלכות תקציביות. אתם גולשים לתוספות בכוח אדם.

טור כספא: "ההסתכלות שלנו כוללנית. הדברים בלתי נפרדים. כמובן שהפתרונות שניתן יהיו חייבים להיות מתורגמים גם להיבטים כלכליים. זה ברור! לכן אנו מבקשים להביא את אנשי האוצר לוועדה כדי שלא נדבר דברים בעלמא, אלא רק בפתרונות עם בסיס תקציבי".

טור כספא מכיר ועדות כאלו היטב. לפני שנה עמד בראש הוודעה לשיפור המחלקות הפנימיות ושנה אחר פרסום הדו"ח הביקורת גואה: באיגוד הפנימאים הגדירו את הוועדה כ"הרבה הבטחות ואפס עשייה. למעט טיוטת חוזר מנכ"ל שהשאיר אחריו משה בר סימן טוב בסיום תפקידו במשרד הבריאות, לא קורה למעשה כלום". לדברי יו”ר האיגוד לרפואה פנימית פרופ’ אבישי אליס: "זוהי הזנחה ואיוולת. חוץ מהבטחות, הרי שבשטח, בבתי החולים, אין שינוי. עד כה משרד הבריאות החמיץ מספר אפשרויות לשפר את המצב. אפילו כשקיבל החלטה באפריל על תוספת מבורכת של 200 תקני רופאים, שכח לוודא שהם לא הולכים לאיבוד בדרך מירושלים אל בתי החולים”.

נדמה כי שום דבר לא זז שם. אתה לא חושש שגם הפעם תכתבו המלצות שיישארו על הנייר?

טור כספא: “ההמלצות של ועדת המחלקות הפנימיות ניתנו ביולי שעבר כאשר לא היתה ממשלה ולא היה תקציב. כבר יצא חוזר מנכ"ל שאוסר על אשפוז חולים בפרוזדור. זה כבר קורה. חלק מהציוד כבר ניתן ויש ניסיונות של המשרד לקדם נושאים נוספים. אני יודע שהשר והמנכ"ל החדשים קיבלו את ההמלצות במלואן”.

אז הוועדה שלכם תוכל לשנות דברים לדעתכם?

קלאוזנר: “מעולם לא היתה ועדה כזאת. זו יוזמה משותפת של משרד הבריאות, הר"י, והמתמחים, שהיא בלתי תלויה ואינה כפופה לחוקים של אף אחד מהגופים המשתתפים. מעולם לא קמה ועדה שמבקשת לארגן מחדש את כל סוגיית ההתמחות כדי לנסות להקל על המתמחים מצד אחד, אך תוך התחשבות באיכות ההתמחות ובוודאי בחולים עצמם. זו הזדמנות לרפורמה. בראייה רחבה יותר, הוועדה דנה בעבודת הרופא בכלל כי ההתמחות הוא חלק קטן מהקריירה רפואית”.

טור כספא: “התורנות היא חלק ממשהו יותר גדול: ההתמחות. זו לא עבודת לילה נפרדת, ההתמחות היא מכלול ואנו רוצים לסדר את התורנות במכלול הזה. רופא חייב להיות בתורנות כדי להיות מומחה. הוא חייב ללמוד, לדעת ולהכיר את המקרים שמגיעים בתורנות שלו”.

תגיות