צילומים: אסנת קרסנסקי, עמית שעל
בלעדי לכלכליסט
רימון בדרך לבורסה לפי שווי של 850 מיליון שקל
חברת תשתיות המים וחלוקת הגז קיימה פגישות עם חתמים על מנת להוציא לפועל גיוס הון לפי שווי כפול מזה שלפיו ניסתה להנפיק ב־2017. השווי המבוקש משקף לרימון מכפיל 15 על ה־EBITDA
שלוש שנים לאחר שהניסיון הראשון נכשל, רימון מחדשת את התוכניות לבצע הנפקה (IPO) בבורסת תל אביב. ל"כלכליסט" נודע כי חברת תשתיות המים וחלוקת הגז הטבעי קיימה לאחרונה סדרה של מפגשים עם גורמים בשוק החיתום במטרה לצאת להנפקה לפי שווי של 900-800 מיליון שקל לכל הפחות. ייתכן שהשווי המבוקש אף יהיה קרוב עוד יותר למיליארד שקל, לפני הכסף.
מטרת הגיוס היא לחזק את ההון העצמי של רימון ולאפשר לה להשתתף בפרוייקטים גדולים של תשתיות מים.
קראו עוד בכלכליסט
השווי שילש את עצמו
שווי החברה שעליו מדובר כעת הוא כפול בהשוואה לשווי שלפיו החברה שאפה לבצע הנפקה באוגוסט 2017, אז דובר על שווי חברה של 450 מיליון שקל. בעקבות הכישלון, החליטה רימון להכניס שותף פיננסי לחברה במקום. ואכן, שנה לאחר מכן, באוגוסט 2018, הזרימה חברת הביטוח הפניקס 100 מיליון שקל לרימון בתמורה ל־20% ממניות החברה, לפי שווי של 500 מיליון שקל לפני הכסף ו־600 מיליון שקל אחרי הכסף.
כיום בעלי המניות של רימון הם האגודה השיתופית גרנות - ארגון אזורי בבעלות 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים באיזור השרון והכרמל, שהיו"ר שלו הוא עמית בן־יצחק - שמחזיקה ב־53.4% מהמניות; מייסד החברה יוסי אלמלם, שמכהן גם כמנכ"ל, ומחזיק ב־26.4% מהמניות; והפניקס, שמחזיקה ב־20%.
רימון הוקמה ב־1996 על ידי אלמלם ובאותה שנה הכניס אליה כשותפה את חברת גאון אגרו, מקבוצת גאון שנשלטה דאז על ידי בני גאון. לפני 12 שנה, גרנות רכשה שליש מהמניות של החברה לפי שווי של 15 מיליון שקל. ב־2011 גרנות ואלמלם רכשו את חלקה של גאון אגרו, שהגיעה להסדר חוב, לפי שווי של 85 מיליון שקל, ומאז גרנות מחזיקה בזכות לרכוש גם את חלקו של אלמלם במידה ורימון אינה מבצעת גיוסי הון.
כיום רימון פועלת בשני תחומים עיקריים: מים וגז. בתחום המים היא פועלת בעיקר בהשבת מי קולחין, טיפול בשפכים עבור המגזר הממשלתי והפרטי, וכן פיתוח תשתיות מים. הטכנולוגיה של רימון לטיפול במים מאפשרת לעשות בהם שימוש כפול ואף משולש, ובכך ניתן לצמצם עלויות של שימוש במים וכן לשמור על מקורות מי השתייה. בתחום פעילות זה רימון פעילה גם מעבר לים, במספר מדינות באפריקה, בהן אנגולה ואוגנדה, שם היא מעורבת בפרוייקטים של הנגשת מים לתושבים. כמו כן היא פעילה בדרום אמריקה, בעיקר בפרו וצ'ילה, שם היא מקימה מתקנים לטיפול במי שפכים וטיפול במי מכרות.
בתחום הגז, שאותו החלה רימון לפתח בשנים האחרונות, פועלת רימון באמצעות חברה־בת, שהפכה למנוע הצמיחה העיקרי שלה. החברה־הבת מקימה רשתות חלוקה של גז טבעי שאליהן היא מחברת את לקוחות הקצה. על לקוחות החברה נמנים מפעלים, מלונות ופארקי תעשייה, בעיקר בצפון הארץ ובאיזור ירושלים ומודיעין.
בנוסף, רימון פועלת גם בתחום שהפך ללהיט של הבורסה בתקופה האחרונה — אנרגיה מתחדשת. בתחום זה רימון פועחת באמצעות חברה־בת נוספת, שמקימה ומתפעלת תחנות כוח בשיטת הקוגנרציה וטריגנרציה. מדובר על שיטות שמנצלות את אנרגיית המנוע או הטורבינה לייצור חשמל, חום וקירור, ממקור אנרגיה יחיד כמו גז טבעי. החברה־הבת מקדמת פרוייקט של חוות טורבינות רוח בגליל התחתון, שתייצר כ־60 מגה־וואט, שיוזרמו לרשת החשמל ויוכלו לספק חשמל לכ־17 אלף בתי אב.
צבר הזמנות גדול
צבר הפרוייקטים של רימון, שפועלת כיום מהמטה שלה בקיסריה, עומד על כ־1.5 מיליארד שקל.
לפי ההערכות, הרווח התפעולי־תזרימי (EBITDA) שלה עומד על כ־55 מיליון שקל בשנה, כך שהשווי המדובר בהנפקה, אם תצא לפועל, משקף מכפיל 15 על הרווח התפעולי־תזרימי.