אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחויבות של פייסבוק לחופש הביטוי מובילה לפגיעה בזכויות אזרח אחרות צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

המחויבות של פייסבוק לחופש הביטוי מובילה לפגיעה בזכויות אזרח אחרות

דו"ח ביקורת שהזמינה פייסבוק בסוגייה מנסח בצורה הברורה ביותר את הכשלים של החברה: "התעדוף של חופש הביטוי על פני כל הערכים האחרים, כמו שיווין ואי-אפלייה מטריד מאוד"

12.07.2020, 10:32 | עומר כביר
האתוס המרכזי של פייסבוק תמיד היה חופש הביטוי כערך עליון. הרשת החברתית שאפה, כרעיון, להציב את חופש הביטוי מעל כל שיקול אחר ופעלה להגבלת או חסימת תכנים רק במקרים שהחוק חייב אותה לעשות זאת או שהיא ראתה כקיצוניים ומחייבים – גזענות, שטנה והסתה לאלימות. בשנה האחרונה, המתח בין המחויבות הקיצונית של פייסבוק לחופש הביטוי לבין הפגיעה שיוצרת מחויבות זאת במשתמשים הגיע לשיא על רקע החלטות של פייסבוק כמו מתן התר לפוליטיקאים לשקר בלי הגבלה, חוסר הנכונות שלה להוריד פוסטים מסוכנים של טראמפ וחרם המפרסמים הגדול במחאה על מדיניות התוכן שלה.
מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק | צילום: בלומברג מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג

עתה, בעיתוי ששופך שמן על המדורה, דו"ח ביקורת שהזמינה פייסבוק בנושא מנסח בצורה הברורה ביותר את הכשלים של החברה בתחום: המחויבות הקיצונית של פייסבוק לחופש הביטוי מביאה לפגיעה משמעותית בזכויות אזרח אחרות. כלומר, במאמציה לאפשר למשתמשים פתחון פה רחב ככל האפשר, החמיצה פייסבוק את כל הדרכים שבהן פתחון פה זה פוגע בזכויות אחרות שלהם, חשובות לא פחות להתנהלות של חברה אזרחית מתוקנת.

את הליך הביקורת הובילה לאורה מרפי, מבכירות ארגון זכויות האזרח ACLU, לצד צוות ממשרד עוה"ד Relman Colfax, שמתמחה בזכויות אזרח. החקירה התפרסה על פני כשנתיים, והתמקדה רק בפעילות הרשת החברתית בארה"ב בלבד (אפליקציות אחרות כמו אינסטגרם או ווטסאפ לא נכללו בביקורת).

ממצאי החקירה הם מסמך נוקב של האשמות כלפי פייסבוק, הן בכל הנוגע למחויבותה הקיצונית לכאורה לחופש הביטוי, והן בכל הנוגע ליישום הלא-שיוויוני של מחויבות זאת. "תעדוף חופש הביטוי זה דבר טוב, אבל הדבר צריך לחול על כולם", נכתב בדו"ח. "כשפוליטיקאים לא חייבים לציית לאותם כללים כמו כולם, נוצרת היררכיה של דיבור שמתעדפת קולות מסוימים על פני קולות חזקים פחות. התעדוף של חופש הביטוי על פני כל הערכים האחרים, כמו שיווין ואי-אפלייה, מטריד אותנו מאוד".

הדו"ח כולל כמה וכמה דוגמאות של שני הכשלים האלו. כמו, למשל, החלטה ממאי השנה להשאיר שלושה פוסטים של טראמפ שהטרידה במיוחד את צוות הביקורת, בהם הפוסט שהכריז "כשהביזה מתחילה הירי מתחיל". "פוסט אחד התיר הפצתה של שנאה/אלימות ושניים אפשרו דיכוי מצביעים", נכתב. "בכל שלושת המקרים פייסבוק קבעה שהפוסטים לא מפרים את כללי הקהילה שלה. הבענו את חוסר ההסכמה שלנו בתקיפות, כי אנחנו מאמינים שפוסטים אלו מפירים בברור את מדיניות פייסבוק. החלטות אלו חשפו חור משמעותי בהבנה וביישום של זכויות אזרח בפייסבוק. בשעה שהחלטות אלו התקבלו ברמות הגבוהות ביותר, אנחנו מאמינים שלא נעשה מאמץ לאתר ולהתשמש בממומחי זכויות אזרח, מה שהוביל להחלטות הרסניות. חשש אחד שלנו הוא שהחלטות אלו מייצרות תקדים נוראי שאחרים יחקו".

לפי הדו"ח, תקדים זה, לצד החלטת פייסבוק שלא להעמיד פוסטים של פוליטיקאים תחת הליך בידוק עובדות, פותחים את הדלת לניצול לרעה על ידי פוליטיקאים אחרים, בפרט בכל הנוגע להתערבות בהליך ההצבעה התקין: "אם פוליטיקאים חופשיים להטעות אנשים בנוגע לשיטות הצבעה רשמיות, ואם מותר להם לעודד אלימות נגד קבוצות שדורשות צדק חברתי, הדבר לא מבשר טובות ויכול להוביל ליצירת סביבת הצבעה עוינת".

סביבת הצבעה עוינת זו, לפי מחברי הדו"ח, היא דוגמה מובהקת לאיך הצבת חופש הביטוי כמעט מעל כל שיקול אחר יכולה לפגוע משמעותית בזכויות אזרח אחרות. לטענתם, פוסטים שמפיצים מידע שקרי על דרכי הצבעה ואמינותם (כמו טענות נטולות בסיס של טראמפ שהצבעה בדואר מובילה לזיופים רחבים), עלולים להוביל לפגיעה בחופש ההצבעה של אזרחים רבים, במיוחד לאור מגבלות הקורונה השונות.

פייסבוק קבעה שפוסטים שונים של טראמפ בנושא לא מפירים את מדיניותה באמצעות תירוצים משפטיים פתלתלים, שלפי הדו"ח אינם מחזיקים מים. "מבחינת קהילת זכויות האזרח, אין ספק שפוסטים אלו מפירים את מדיניות פייסבוק שאוסרת על שיבוש הצבעה. ההחלטה פותחת את הדלת לטענות ששיטות הצבעה קיימות אינן תקינות או חוקיות, מה שיוצר בלבול ומוביל לדיכוי הצבעה", נכתב. "פייסבוק קיבלה החלטות מדיניות ואכיפה שמתירות את הבחירות שלנו חשופות לשיבוש מצד הנשיא ואחרים שמבקשים להשתמש במידע שגוי כדי ליצור בלבלול ולדכא הצבעה".

פייסבוק, צילום: שאטרסטוק פייסבוק | צילום: שאטרסטוק פייסבוק, צילום: שאטרסטוק

תחום אחר שבו הפעילות של פייסבוק לוקה בחסר הוא התמודדות עם גזענות ועליונות לבנה. פייסבוק אמנם אסרה ביטויים כמו White Nationalism, אך לפי הדו"ח עליה לפעול בנחישות גדולה יותר ולאסור גם שבח, תמיכה או ביטוי של רעיונות כאלו גם במקרים שבהם לא נעשה שימוש בביטויים עצמם. כן נדרשת פייסבוק לפעול על מנת לנתב משתמשים הרחק מארגונים וגופים קיצוניים, ולא לכיוונם.

האירוניה היא שפייסבוק כבר הראתה שכשהיא רוצה ונחושה מספיק, היא יודעת לווסת ביעילות את השיח בפלטפורמה שלה, כפי שקורה עם מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים (קבוצות שסביר להניח שיש ביניהן חפיפה משמעותית). "פייסבוק נקטה בצעדים אגרסיביים כדי להסיר מידע שגוי (על הקורונה, ע"כ) שמגדיל את הסיכון לנזק מיידי. כשהיא נעזרת ב-WHO וברשויות בריאות מקומיות, פייסבוק הסירה טענות שווא על: הקיום או החומרה של קוביד-19, איך למנוע קוביד-19, איך קוביד-19 מועבר ותרופות לקוביד-19. פייסבוק גם החלה להציג בניוז פיד מסרים לאנשים שנחשפו לתוכן מזיק שהוסר מאוחר יותר. המבקרים ממליצים בתוקף שפייסבוק תיקח לקחים מהתגובה שלה לקוביד-19 (כמו הרחבת הצוות שמוקדש למאמץ, ואכיפה נחושה ותקיפה של מדיניות) ותיישם אותם באזורים אחרים, כמו דיכוי מצביעים", נכתב.

הדו"ח כולל שלל המלצות לשינויי מדיניות ואכיפה בפייסבוק, אבל לא כאן חשיבותו. ולא רק מכיוון שלא מדובר בהמלצות לא מחייבות. חשיבותו של הדו"ח היא בהצגת השיח סביב מדיניות פייסבוק באור חדש ומשמעותי. עד עכשיו, חלק ניכר מהשיחה התנהל במגרש שפייסבוק בחרה: האם פעולה זו או אחרת מהווה פגיעה פחותה או חמורה בחופש הביטוי. האם הסרת פוסט כלשהו או חסימת משתמש מוצדקת נוכח הפגיעה שתגרם בזכותו לבטא את דעתו. זה מגרש שמאוד נוח לפייסבוק, במיוחד בארה"ב, שכן התיקון הראשון לחוקה נחשב שם לערך עליון שרק מעט מתכופפים בפניו. מסגור השיח באופן זה מקל על פייסבוק להפעיל את המדיניות בהתאם לחזון של המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג.

ואולם מחברי הדו"ח באים ואומרים: לא, הסוגיה אינה רק האם ועד כמה חופש הביטוי ייפגע מהסרת פוסט מסוים, אלא אילו זכויות אזרח אחרות נפגעות מעצם השארתו של פוסט זה באוויר, ללא שום הערה או אזהרה. כמו שכתבתי כאן בעבר, לאי-פעולה יש חשיבות לא פחותה מנקיטת פעולה, היא בפני עצמה מהווה הבעת עמדה. דו"ח הביקורת פורט על נקודה זו בדיוק. מערך השיקולים לא צריך לכלול רק את הנזק שייגרם מהסרת פוסט, אלא את הנזק שנגרם מעצם השארתו באוויר.

פייק ניוז, צילום: שאטרסטוק פייק ניוז | צילום: שאטרסטוק פייק ניוז, צילום: שאטרסטוק

הדו"ח אמנם מתמקד בעיקר בפגיעה אפשרית בזכות ההצבעה, אך ניתן להרחיב עקרון זה למגוון זכויות אדם ואזרח אחרות, כמו הזכות לשיוויון (מתן חופש ביטוי נרחב יותר לפוליטיקאים הוא פגיעה מוחשית בה) או זכויות אמורפיות יחסית כמו חופש מרדיפה, שנאה וגזענות. הדרך לשינוי המדיניות של פייסבוק מתחילה בשינוי השיח סביב המדיניות הזה, ובהכנסת זכויות אחרות למשוואה שהכילה עד עתה רק את חופש הביטוי.

יש כבר סימנים שהחומה הבצורה של פייסבוק מתחילה להסדק. לפי דיווח של בלומברג, פייסבוק שוקלת לאסור לחלוטין פרסומות פוליטיות בימים שלפני הבחירות בארה"ב, החלטה מקיפה פחות מזו של טוויטר שאסרה אותן לצמיתות. לא מדובר בהחלטה הטובה ביותר שאפשר לקבל, פרסומות ברשתות חברתיות יכולות לסייע למתמודדים חדשים ולא מוכרים (למכהנים בדרך כלל יש מגפון חזק מספיק בלי צורך בפרסומות), אך זו בוודאי החלטה טובה יותר מהמצב הנוכחי שמאפשר לפוליטיקאים לקנות פרסומות שמקדמות את ההסתה שלהם.

במקביל לדיונים בנושא שמתקיימים היום בפייסבוק עומד חרם המפרסמים המקיף נגד החברה, אך דו"ח הביקורת יספק מישור חדש לניהול הדיונים, מורכב יותר מאשר חופש הביטוי בעד או נגד. מישור זה צריך להיות הבסיס לכל דיון על מדיניות התוכן של פייסבוק, בחברה ומחוצה לה. הבנה שהמחויבות נטולת הניואנסים של פייסבוק לחופש הביטוי באה על חשבון זכויות אחרות, וניהול דיון מורכב על כלל הזכויות שמושפעות ממדיניות פייסבוק, הם הדרך לשנות את מדיניות החברה ולהפוך את השיח ברשת החברתית לפחות מסית, אלים, קיצוני ורווי שטנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות