ירום אריאב: "בעיתוי הנוכחי של הקורונה להלביש עלויות כבדות של הסיפוח - זה חוסר אחריות"

"בעיתוי הנוכחי, הכלכלה מתמודדת עם משבר גלובלי, אולי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. יש מצוקה ענקית של הרבה מאוד מובטלים והממשלה גיבשה תוכנית כלכלית שתחזיק את האנשים מעל המים.  מדובר בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ואפילו יותר. אחר כך יצטרכו לחלץ את המשק ממיתון. בסיטואציה הנוכחית להלביש עלויות כבדות של הסיפוח ובעיקר התדרדרות במצב הביטחוני זה פשוט חסר אחריות", כך אומר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וממובילי המחקר הכלכלי של תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", בכנס מחיר הסיפוח של כלכליסט. אריאב היה חבר בצוות ההיגוי "מפקדים למען ביטחון ישראל", שערך מחקר כלכלי על השלכות הסיפוח.

"הממשלה היום ובעיקר ראש הממשלה, צריך להתמקד בבעיות שמטרידות את מדינת ישראל ואת אזרחיה, שזה קודם כל אבטלה, ברמות שלא ידענו ומיטב זמנו ומירצו, צריך להיות מוקדש בדיוק לנושא הזה ולא להסחות דעת מהסוג הזה של סיפוח. אנו ראינו מה קרה כאשר חודש של תשומת הלב של הממשלה וראש הממשלה, היתה מוסחת מהנושאים של התמודדות עם מגיפת הקורונה ואז התפרץ גל שני של קורונה".

"המשבר הכלכלי שאנו בעצם רק בתחילתו, הוא משבר מהסוג שמשק לא יכול להיחלץ לבד, צריכה פה מעורבות ממשלתית מסיבית לחלץ אותו ולאפשר לתושבים להיות מעל המים, וזה מה שעשו בימים האחרונים. החלק השני הדרוש הוא השקעות מאסיביות של הממשלה, כדי לעורר ולהציל את המשק לחילוץ מהמשבר הכלכלי הגדול ובכך צריך להתמקד. הסיפוח הוא הסחת דעת שמבחינת ניהול סיכונים ברמה הלאומית יכול להביא למצב שבנוסף למשבר הכלכלי ניכנס לסיטואציה של משבר ביטחוני ואת זה אף אחד לא רוצה כרגע".

לדברי אריאב, "מהמחקר עולה כי סיפוח מלא של יהודה ושומרון, פירושו תוספת של 2.6 מיליון פלסטינאים שיקבלו את הזכויות, וזה אמור לעלות למשלם המסים הישראלי סך של 52 מיליארד שקל לשנה. מדובר בתוספת עלויות של 67 מיליארד שקל, בקיזוז תשלומי מסים של התושבים - 15 מיליארד שקל. בדרך כלל כשמדברים על הסיפוח יש נטייה להתעלם מהמחיר הכלכלי, ואני מדגיש שהמחיר הזה מי שישלם אותו הם אזרחי מדינת ישראל.

"עצם העובדה שהתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון נמצאים ברמה סוציואקונומית יותר נמוכה מתושבי מדינת ישראל ולאחר הסיפוח הם יהיו זכאים לקצבאות מישראל. לפיכך העלות מורכבת מתשלום קצבאות של הביטוח הלאומי - 30 מיליארד שקל, תוספת לתקציב הבריאות - 15 מיליארד שקל, תקציב החינוך - 14 מיליארד שקל, נושאים נוספים - 5 מיליארד שקל, הוצאות ביטחון שוטפות - 2 מיליארד שקלים", הדגיש.

אריאב הזהיר כי "במידה וילכו על סיפוח מלא, כל משפחה תישא בעלות שנתית של 26 אלף שקל, כלומר - מדובר ב"מס סיפוח" של 2,200 שקלים בחודש".

"סיפוח מצומצם של שטח C בלבד יעלה לנו 8 מיליארד שקל בשנה. אבל אם מוסיפים לכך, אי יציבות איזורית, במידה ותהיה הדרדרות ביטחונית, זה תסריט בלהות גם אם חושבים על המשבר הבריאותי, המשבר הכלכלי, וגם אם יתפתח פה משבר ביטחוני שזה בהחלט דבר לא רצוי".

"שותפת הסחר המרכזית שלנו היא יבשת אירופה ואנו כבר שומעים מכיוון אירופה, איומים, אי שביעות רצון, מהסיפוח שעלול להתגלגל לסיפוח מלא. בהחלט יש מצב שיוטלו סקנציות שונות, מטעם מדינות אירופה בעקבות צעד של סיפוח. לאחר שיפתחו השמיים בעקבות הקורונה, אם מדינות אירופה ירצו ויזה מכל תייר ישראלי אזי זה יצור אי נוחות מאוד גדולה, שלא לדבר על קרנות מדעיות. אני יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון ואני רואה מה המשמעויות שיכולות להיות לשיתוף פעולה של קרנות מדעיות באירופה אם באמת יחליטו, לצמצם או להטיל סנקציות כאלה ואחרות, זה בהחלט דברים לא רצויים בעיקר במועד הנוכחי".

אשר לגידול הצפוי בהוצאות הביטחון של ישראל אם יבוצע סיפוח אמר אריאב כי "כאמור יש תוספת של 2 מיליארד שקל בשנה בהוצאות לתקציב הביטחון ובנוסף לכך, יש עלויות של תשתיות שנדרשות בגין הסיפוח כמו גדר הפרדה וכבישי גישה בהוצאה חד פעמית של עשרות מיליארדי שקלים. יש לקחת את זה בחשבון על רקע המצוקה תקציבית והגרעון התקציבי העצום שאנו מתמודדים איתו בשל המשבר הכלכלי".