צילום: Freepik
האפשרויות העומדות בפני מבקשי הגירה לישראל
בכל שנה מבקשים אזרחים רבים להגר לישראל, משלל סיבות. השנה נוספה עוד סיבה – הקורונה – שהביאה אזרחים רבים, יהודים בעיקר, לבקש להעתיק את מקום מגוריהם לישראל
מה חשוב שיידעו מבקשי ההגירה ומה האפשרויות העומדות בפניהם?
על הקשיים
כל מי שאינו יהודי או שלא יכול לעלות לישראל על פי חוק השבות, ימצא כי קבלת אזרחות ישראלית או מעמד בישראל הוא הליך מורכב ולא פשוט. מאחר ומדינת ישראל היא, בהגדרתה הבית הלאומי של העם היהודי, לא כל אחד שאינו כזה יכול להגר אליה בקלות.
מהו חוק השבות?
זהו החוק העיקרי שעל פיו מסתמך הליך העלייה/הגירה לישראל. מדיניות חוק השבות עוגנה כבר בשנת 1950, והעקרונות המנחים שלו הם ביסוס מדינת ישראל כביתו של העם היהודי. בשנת 2019 אף חודד חוק זה ועוגן בחוק יסוד נוסף, על פיו מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. את חוק זה אנו מכירים בשמו "חוק הלאום".
לחוק השבות סעיפים רבים, העיקריים שבהם דנים במקרים בהם תינתן אשרת עולה לכל יהודי שמביע את רצונו להשתקע בישראל (סעיף 2 ב'), למעט במקרים בהם המבקש פועל נגד המדינה ועלול לסכן את בריאות הציבור, שלום הציבור או בטחון המדינה. כמו כן, בשנת 1970 נוסף תיקון המדגיש כי זכויות ההגירה לישראל, על פי חוק השבות, יחולו גם על ילדו ונכדו של יהודי, בן זוג, ובן הזוג של ילדו ונכדו של יהודי.
אין חוק כל שהוא במדינת ישראל שאומר במפורש שלא יהודים אינם זכאים להגר ולהשתקע בישראל. אולם גם אין חוק שמאפשר זאת.
מי אחראי על ההגירה לישראל?
החלטות הקשורות לעלייה לארץ, הגירה והנפקת אשרות לביקור בישראל, מצויות בידי שר הפנים. את ההליך בפועל מבצעים פקידי משרד הפנים, השייכים לרשות האוכלוסין וההגירה. לפי חוק הכניסה לישראל משנת 1952, בסמכות שר הפנים (ופקידי משרדו) לאשר כניסה לישראל, או לסרב לה.
על האפשרויות
1. אדם המבקש להגר לישראל לא חייבלהיות יהודי. אם יוכיח שאחד מהוריו היה יהודי, יקבל זכאות לעלייה וקבלת אזרחות ישראלית.
2. בן או בת הזוג של אדם הזכאי לעלות/להגר לישראל, כולל ילדיו הקטינים, גם אם נולדו ממערכת יחסים קודמת, זכאים אף הם לעלות איתו לישראל ואף לקבל מעמד קבע.
3. הסייגים לסעיפים 1,2: אדם שפועל נגד מדינת ישראל, עלול לסכן אותה ואת הציבור שחי בה, בעל עבר פלילי או המיר את דתו (היהודית) לאחרת, לא זכאי להגר למדינת ישראל, גם אם הוא יהודי, או בנו או נכדו של יהודי. כמו כן, והיום רלוונטי מתמיד, ניתן לסרב עלייה או הגירה למי שחלה במחלה הנחשבת למדבקת ומסוכנת.
4. בני זוג של תושב או אזרח ישראלי, יכולים לקבל מעמד קבע במדינת ישראל. נתון זה כולל זוגות חד מיניים ובני זוג שאינם יהודים. נוהל זה אינו חל על בני זוג מרצועת עזה או יהודה ושומרון.
הסייגים: על מנת למנוע מצב בו הנישואים, או הזוגיות, יהיו פיקטיביים רק לצורך קבלת מעמד קבע בישראל, נקבע הליך שנמשך כחמש עד שבע שנים ובמהלכו בודקים פקידי משרד הפנים את כנות הקשר בין בני הזוג. הדבר נעשה באמצעות תשאול, ראיונות וכדומה - מתבצע ככלל באמצעות עורך דין מומחה לתחום.
5. אדם שהתגייר יכול להיות זכאי לקבלת מעמד בישראל מתוקף חוק השבות.
הסייגים: על מנת למנוע מצב בו יתבע גיור רק כדי לקבל מעמד בישראל, קיים נוהל ובו נבדקת כנותו של אדם בנוגע לסיבות המרת דתו ליהדות. עליו להוכיח כי הגיור נעשה מתוך אהבה לדת ולמסורת היהודית ורצון כן להשתייך לה. לכן, עליו לחיות בקהילה יהודית במשך שנה לפחות, ללמוד תורה, ולקבל המלצות מראשי הקהילה.
6. קבלת מעמד בישראל עבור מבקשי מקלט אפשרית על פי אמנת הפליטים הבין לאומית, עליה חתומה גם ישראל.
הסייגים: נוהל הקליטה הוא ארוך וממושך, ופעמים רבות מבקשי המקלט נכלאים במתקן ולבסוף מגורשים מהארץ. על מנת לדון בבקשתם ולשקול אותה בחיוב, עליהם להוכיח שהם נרדפים בארץ מוצאם מטעמי גזע, דת, אזרחות, השקפה מדינית וכד' וכי אם ישובו לאר מוצאם נשקפת סכנה ברורה לחייהם.
7. קבלת מעמד בישראל, או אזרחות, עבור עובדים זרים אינה אפשרית ברוב המקרים. הדבר חל גם על עובדים זרים ששהו בישראל שנים רבות ואפילו מחשיבים את ישראל למולדתם. אשרת עובד זר לא נתונה להארכה בלתי מוגבלת, זאת מתוך מדיניות רשויות ההגירה, להחזיר אותם לארצם עם תום העבודה. בפועל, פעמים רבות מקבלות מטפלות סיעודיות אישור להאריך את הארה שלהם לאורך זמן, לפי בקשת המטופל. כמו כן, עובדים זרים בתחום ההייטק שמתבקשים לשהות בישראל מספר שנים, רשאים לצרף אליהם את בני משפחתם.
הסייגים: במקרים חריגים, עובדים זרים ששוהים בישראל שנים רבות עם בני משפחתם והשתלבו בחברה הישראלית, ועבודתם נחשבת לחיונית לכלכלת ישראל, עשויים לקבל את האפשרות להגיש בקשה (אשרה 5א') לקבלת מעמד תושב ארעי.
8. אזרחים מארה"ב שרכשו חמישים אחוזים מעסק בישראל רשאים לקבל מעמד קבע בישראל על בסיס השקעה (אשרה 5ב').
הסייגים: האישור ניתן כל עוד העסק פועל ותורם משמעותית לכלכלת ישראל, למשל באמצעות העסקת עובדים שהם אזרחים ישראלים. לעתים יתאפשר גם לבני משפחת העובד לחיות בישראל ואף לעבוד בה. למשקיע בזר אין אפשרות לקבל מעמד של תושב קבע או אזרחות, גם לאחר מספר שנות שהייה בארץ.
אפשרויות למבקשי הגירה לישראל- מקרים חריגים
מצבים יוצאי דופן בהם ניתן לקבל מעמד קבע בישראל גם אם המבקש אינו עומד בקריטריונים ובדרישות לקבלת המעמד: חייל בשירות צבאי יכול להביא לישראל את הוריו על פי נוהל חייל בודד, גם אם הוריו אינם זכאים לקבל מעמד בישראל.
אזרח, או תושב קבע שאחד מהוריו נפטר, רשאים להביא את ההורה השני לישראל על פי נוהל הורה קשיש בודד.
סטודנט או מתנדב רשאים לשהות בישראל במשך תקופת הלימודים או ההתנדבות.
מקרים נוספים הם מקרים הומניטריים בהם, לשיקול דעת רשויות ההגירה, המח' ההומניטרית, יוחלט אם לתת מעמד קבע בישראל, למשל הורה של קטין שהוא אזרח ישראלי.
על הפתרונות
מה קורה לכל אותם מבקשי הגירה לישראל שנתקלים בקשיים, סירובי כניסה, בירוקרטיה סבוכה ומכשולים רבים וסבוכים שמעמידה בפנים רשות ההגירה?
הפתרון הכמעט יחיד הוא קבלת סיוע מגורם משפטי מוסמך שיש לו נסיון והתמחות בסוגיות הגירה. ייצוג מקצועי על ידיעורך דין הגירה לישראל מומחה באפשרויות הגירה, קבלת אזרחות או מעמד בישראל, הוא ברוב המקרים פתרון אפקטיבי, שמסייע גם בקיצור הליכים וזירוז התהליך כולו.
משרד עו"ד דוד אנג'ל הוא המשרד המוביל בישראל לענייני הגירה לישראל, קבלת אזרחות ישראלית, הסדרת מעמד, אשרות כניסה ואיחוד משפחות בישראל. ניתן לפנות למשרד בכל עת ולקבל יעוץ וייצוג משפטי מיידי.