אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
850 אלף מובטלים, אפס שקלים להכשרות מקצועיות צילום: מוטי קמחי

משבר הקורונה

850 אלף מובטלים, אפס שקלים להכשרות מקצועיות

בחודש מרץ הכריז האוצר על הזרמה של 200 מיליון שקל להכשרות מקצועיות למובטלי הקורונה, אבל בפועל לא הגיע אפילו שקל. פחות מ־20% מתקציב ההכשרות נוצלו השנה, ופרויקט הכשרות בשיתוף המעסיקים הוקפא משיקולי תקציב. האבסורד: רוב הנשלחים להכשרה מקצועית יאבדו 30% מדמי האבטלה

14.07.2020, 06:58 | שחר אילן

בתוכנית הכלכלית הראשונה של משבר הקורונה, שעליה הוכרז ב־31 במרץ, נכללו 200 מיליון שקלים להכשרה מקצועית. אלא שכמו סעיפים אחרים של התוכנית הכלכלית, גם במקרה הזה היה מדובר בהבטחות ריקות. אפילו שקל אחד נוסף לא עבר עד כה להכשרה מקצועית. גרוע מכך, רק פחות מחמישית מהתקציב להכשרה, 12 מיליון שקל מתוך 64 מיליון, עברו השנה לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה. כך שלא רק שלא נערכה רפורמה מקיפה או מבצע לאומי של הכשרה מקצועית, זו היתה השנה הגרועה ביותר להכשרה המקצועית מזה זמן רב.

קראו עוד בכלכליסט

הפגנת עצמאים ומובטלים. אבטלה גבוהה גם בשנים הבאות, צילום: איילת קרסו הפגנת עצמאים ומובטלים. אבטלה גבוהה גם בשנים הבאות | צילום: איילת קרסו הפגנת עצמאים ומובטלים. אבטלה גבוהה גם בשנים הבאות, צילום: איילת קרסו

ישראל סובלת מכמות גודלה של עובדים בעלי מיומנויות עבודה נמוכות וממערכת הכשרה מקצועית חלשה ביותר. שני נתונים אלה תורמים מאוד לנתוני הפריון הנמוכים יחסית של העובד הישראלי. בסקר של ה־OECD הבודק מיומנויות, ישראל נמצאת במקום ה־28 מתוך 34 מדינות. יתרה מכך בכישורי מחשב ישראל ממוקמת במקום ה־24 מ־29. ההשקעה של ישראל בהכשרה מקצועית למבוגרים היא מהנמוכות בין מדינות ה־OECD ועומדת על פחות מ־0.4% מההוצאה הציבורית לחינוך, מה שמציב אותה בין חמשת המקומות האחרונים מתוך 19 מדינות שנבדקו. ישראל גם הגיעה למקום השלישי מהסוף בין המדינות המפותחות ביעילות ההכשרה המקצועית.

בישראל יש היום 850 אלף מובטלים ועובדים בחופשה ללא תשלום בגלל משבר הקורונה, רובם מהשכבות החלשות. הם מהווים לכאורה הזדמנות זהב למבצע לאומי של השבחת כוח האדם והעלאת הפריון והשכר. אולם מדיון שנערך אתמול בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת עולה שארבעת החודשים הראשונים של המשבר בוזבזו. כפי שהדברים מתקדמים עכשיו קיים חשש כבד שכך יקרה גם בחודשים הבאים.

מנהלת האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, ד"ר רינת כהן, הציגה בוועדה תמונה שלפיה מבחינת ההכשרות המקצועיות, ישראל נכנסה למשבר הזה במצב הגרוע ביותר שאפשר. ב־2019 היו לאגף 30 מיליון שקל להכשרות מקצועיות שהוא מארגן ועוד 36 מיליון לשוברים שמממנים הכשרה מקצועית אצל גורמים פרטיים. אבל מאחר שלא אושר תקציב ל־2020 אושרו לאגף בפועל רק 4 מיליון שקלים שבהם הוא אירגן 30 קורסים. זה היה המענה שניתן לאבטלת ההמונים. ממש לאחרונה הועברו עוד 8 מיליון לשוברים, כלומר 12 מיליון מתוך 66 בסך הכל. "זה מה שיש לאגף", אמרה כהן, "אין תקציב. זה טיפה בים".

רמת מיומנות נמוכה של עובדים

אולם המצב גרוע עוד יותר. מוסכם על גורמי המקצוע שהמסלולים היעילים ביותר להכשרה הם אלה שנעשים בשיתוף עם המעסיקים. זאת, משום שההכשרה נעשית בהתאם לצורכי המעסיקים ויש גם מחויבות שלהם לקלוט את הבוגרים. לדברי כהן, יש עשרות פניות של מעסיקים. אולם ביוני 2019 הוקפא פרויקט שיתוף הפעולה בגלל סיבות תקציביות, ומאז לא חודש. כלומר, תחום ההכשרה המקצועית, שגם כך היה חלש במיוחד, עבר ייבוש קיצוני בשנה האחרונה וביחוד בימי הקורונה.

כאמור, בתוכנית הראשונה של הקורנה הובטחו להכשרה מקצועית 200 מיליון שקל. בתוכנית הנוכחית מדובר על הגדלת היקף ההכשרה המקצועית, בייחוד בשיתוף המעסיקים, אך לא מוזכר סכום. רפרנט התעסוקה באגף התקציבים באוצר, אביעד שוורץ, הבטיח שבימים הקרובים ישוחררו 50 מיליון שקל לשוברי הכשרה מקצועית. מחצית השוברים יוקצו לזרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה, ומחציתם יוקצו לשירות התעסוקה. זה יספיק להכשרה של 6,000 עד 7,000 איש, כלומר פחות מ־1% מהמובטלים. אבל זו לפחות תהיה הפעם הראשונה מאז תחילת המשבר שבאמת מוזרם סכום משמעותי להכשרה המקצועית. בסך הכל, אמר שוורץ, הכוונה היא להוציא חצי מיליארד שקל על תוכנית ההכשרה המקצועית. אלא שלא ברור לכמה זמן, וכבר ראינו שבאוצר הרבה יותר נדיבים בתוכניות מאשר בכסף.

אחת הבעיות הקשות שהעלתה כהן היא העובדה שכאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית מנכים 30% מדמי האבטלה שלו. זאת למרות שדמי האבטלה בעצמם נמוכים משמעותית מהשכר. היא הגדירה את הניכוי כקנס ואמרה זה מעמיד את המבוטל בפני דילמה קשה. חברת הכנסת הילה שי וזאן מכחול לבן הגדירה את הניכוי "עונש על הכשרה מקצועית" ודרשה לבטלו. עמותת "121 מנוע לשינוי חברתי" מובילה קואליציית ארגונים למען הכשרה מקצועית בשם "המקפצה". לדברי ללי דרעי מהעמותה, "אי אפשר לבקש מאנשים במצב כל כך שביר לוותר על עוד 30% מדמי האבטלה. יש להקפיא את הניכוי עד סוף המשבר". 

שר האוצר ישראל כץ.  הבטיח 50 מיליון שקל, צילום: אוראל כהן שר האוצר ישראל כץ. הבטיח 50 מיליון שקל | צילום: אוראל כהן שר האוצר ישראל כץ.  הבטיח 50 מיליון שקל, צילום: אוראל כהן

הכאוס בנתוני האבטלה איך רבע מיליון מובטלים נעלמו מדיווחי הלמ"ס בעוד שהלמ"ס מצביעה על 15% אבטלה, לפי שירות התעסוקה מדובר ב-21%. הגיע הזמן לגוף שיעשה סדר שחר אילןלכתבה המלאה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר שלא רק שאין לנכות משכר המובטלים שיוצאים להכשרה מקצועית אלא שיש להוסיף 15% כדי לעודד אותם. לדבריו, למובטלים שמשתתפים בהכשרה מקצועית צריכה להיות תמיכה כלכלית ראויה "שתסייע בפרנסתם בתקופה זו ותתמרץ אותם להשתתף בהכשרות באמצעות תשלום". נציג האוצר היה מוכן להתחייב רק לעדכן את רשימת המקצועות שמעניקים פטור מהניכוי של 30%.

חוק ההסדרים כולל פרק רחב ומקיף על רפורמה בהכשרות המקצועיות המבוסס על מסקנות צוות תעסוקה 2030 של משרד העבודה והרווחה. ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד־תלם) אמרה בדיון: "תוכנית 2030 לקחה בחשבון את המציאות של טרום קורונה. הסיטואציה היום שונה לחלוטין וחלק מהדברים בוודאי כבר לא רלוונטיים". הבעיה היא שצוות 2030 הניח שהמעבר לעולם העבודה העתידי יקח עשור, אבל הקורונה גרמה לכך שהוא לקח כמה חודשים. ממילא יש צורך במהלכים הרבה יותר מהירים, תוכנית חירום ומינוי צוות לעדכון ההמלצות. 

המעסיקים מוכנים, אבל אין תקציבים

היבט מרכזי בחוק ההסדרים הוא הרצון לפתוח כמה שיותר הכשרות בשיתוף פעולה עם המעסיקים. לדברי ראש אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, ד"ר טל לוטן, סקר שערכה ההתאחדות גילה מחסור של אלפי עובדים ב־260 חברות. "ההכשרות חייבות להיעשות יחד עם המעסיקים במקום העבודה או במודל משולב של לימודים והתמחות", אמרה. יו"ר איגוד המוסכים רונן לוי אמר שהאיגוד הקים שלושה מרכזי הכשרה כדי לענות על הביקוש הגדול לאנשי מוסכים שמסוגלים להתמודד עם עולם המכוניות הממוחשבות.

יוזמה מקומית לקחה חברת תנובה שפתחה ביוזמתה בסיוע קל של משרד העבודה והרווחה כיתה להכשרת 21 טכנאי מכונות בצפון בשיתוף עם מפעלים נוספים. בתנובה מציינים שלפי משרד הכלכלה, יש כיום מחסור של כ־11,000 עובדים מיומנים בתעשייה. ב־2020 צפויים לפרוש כ־32 אלף עובדים, ועד 2026 התעשייה תתמודד עם משבר ממשי עם פרישתם של כ־42,000 עובדים נוספים. בצפון, הבעיה מורגשת יותר מבכל מחוז אחר. השאלה היא כמה כיתות כאלה, שיכשירו עובדים במשכורות מכניסות בתעשייה, המדינה מחמיצה בגלל חוסר יוזמה וחוסר תקציב.

נייר עמדה של "המקפצה" חושף עוד כמה חורים בתוכנית ההכשרה המקצועית בחוק ההסדרים. למשל, מפעלים גדולים באמת יוכלו לעבוד מול משרד העבודה והרווחה, כדי לפתוח הכשרות מקצועיות – אבל עסקים קטנים ובינוניים לא יוכלו לעשות זאת. לכן קיים חשש שלא יהיה מי שיכשיר עובדים לצרכים שלהם. בקואליציית "המקפצה" קוראים להקים גוף שיבדוק את הצרכים האלה ויפתח קורסים מתאימים. כמו כן הם מציעים לפרסם קול קורא לארגוני מעסיקים ענפיים, דוגמת איגוד המוסכים, ענף הבנייה והתאחדות התעשיינים, בהם קיים מחסור בעובדים ושהם מעוניינים ליזום הכשרות. 

שר הרווחה איציק שמולי. "להגדיל דמי אבטלה למי שיוצא להכשרה", צילום: אבי מועלם שר הרווחה איציק שמולי. "להגדיל דמי אבטלה למי שיוצא להכשרה" | צילום: אבי מועלם שר הרווחה איציק שמולי. "להגדיל דמי אבטלה למי שיוצא להכשרה", צילום: אבי מועלם

היבט שספק אם מישהו מתכוון להשקיע בו את הסכומים הדרושים הוא הכשרות לשיפור מיומנויות. מנהל תחום הבטחת הכנסה בשירות התעסוקה, ראובן אדרעי, ציין שהשירות עורך מאז תחילת המשבר סקרים בין המובטלים כדי לבדוק מהם החוסרים, ולרבים מהם חסרות מיומנויות בסיסיות כמו שימוש בתוכנית אופיס. המשבר, שחיזק את הצורך ביכולת עבודה מקוונת, רק החמיר את הבעיה.

בעיה גדולה במיוחד יוצרת אבטלת הצעירים ההמונית. ח"כ ג'אבר עסאקלה מהרשימה הערבית המשותפת ציין שקיים חשש ש־30% מהסטודנטים הערבים לא יוכלו להמשיך בלימודים אקדמיים. זאת אם בגלל מצוקה כלכלית ואם בגלל שלא יוכלו לחזור לחו"ל ללמוד. לכן, לדבריו יש צורך דחוף בהכשרות מקצועיות שיאפשרו להם להתפרנס.

מנכ"לית התאחדות הסטודנטים הארצית ספיר בלוזר אמרה שיש 150 אלף סטודנטים מובטלים. "המדינה לא התמודדה מעולם עם אבטלת צעירים מאסיבית", אמרה. "אנחנו רגע לפני משבר חסר תקדים. צריך למנוע דור אבוד שיסבול מאחוזי אבטלה גבוהים שנים קדימה. הצעירים צריכים הכשרות מקצועיות מסוג אחר: יותר מיומנויות ופחות ידע".

ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד מסרה בתגובה: "צריכים לבטל את הקיזוז של 30% מדמי האבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית. כרגע לאנשים האלה כל שקל הוא חשוב. אין לנו זמן כי אנשים זקוקים להחלטות היום".

ח"כ עידן רול: "הממשלה התחייבה לאחרונה להשקיע 625 מיליון שקל בהכשרות מקצועיות כדי לעזור למשק ולאזרחים להתאושש מהמשבר, אבל עד כה השקיעה אפס. הנושא אמור להופיע בחוק ההסדרים הקרוב, אבל התוכנית נכתבה לפני מספר שנים ואינה מותאמת לשוק העבודה שהשתנה במשבר הנוכחי - ענפים השתנו ומקומות עבודה התבטלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות