אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: הרשויות לא מחזקות את המצוקים, התמוטטות היא רק עניין של זמן

תסריט האימים שבו יתמוטט חלק מהמצוק בחופי הים התיכון אל הים הולך ומתקרב - וזאת למרות שלפני שמונה שנים החליטה הממשלה לפעול לחיזוק המצוק. הסיבה לעיכוב בעבודות - תקציבית: הפערים בין הערכות הממשלה לעלות ההגנות הימיות, שמוטלת על כתפיהן של הרשויות המקומיות, לבין הערכות הרשויות המקומיות עצמן, גבוהים מאוד; ח"כ חיימוביץ': אכנס דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה

14.07.2020, 11:01 | שלומית צור

שמונה שנים לאחר החלטת הממשלה כי יש לפעול לחיזוק המצוקים המתפוררים בחופי ישראל, ההגנות טרם בוצעו בגלל היעדר תקציב - כך מציין מבקר המדינה בדו"ח מדאיג שמתפרסם היום (ג').

בחופי ישראל קיים מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ, בין חדרה לאשקלון. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של עשרות סנטימטרים בשנה - ובמקומות מסויימים אף בקצב מהיר יותר. מלבד כרסום גלי הים בתחתית המצוק, גם התנקזות מי גשמים בראש המצוק ובנייה על המצוק ובסמוך לו מעמיסות ומערערות את יציבותו. במהלך המאה ה-21 צפויה עלייה במפלס מי הים והאצה בסערות החורף - וכתוצאה מכך האצה בהליכי הרס המצוק, שצפוי - יחד עם החופים הצמודים לו - לסגת בעשרות מטרים.

קראו עוד בכלכליסט

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: עמית שאבי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: עמית שאבי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: עמית שאבי

המבקר מציין כי הנזקים בגין התמוטטות המצוק צפויים להיות קשים ולכלול סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים יקרים הסמוכים לים, פגיעה בשטחים פתוחים - בהם חופים, שמורות טבע וגנים לאומיים, הרס אתרים ארכיאולוגיים ואובדן היכולת לבנות במקומות שהיה בהם פוטנציאל בנייה. כמו כן צפוי גם נזק תדמיתי לרשויות שבתחומן יירשם הרס המצוק, לרבות פגיעה בפיתוח מתוכנן ובתיירות, זאת בנוסף לירידת ערך נכסים באזור.

מנתונים של המכון הגיאולוגי משנת 2010 עולה כי ערך הנזק הישיר והעקיף שייגרם בגין התמוטטות הצוק, ל-50 שנה, יעמוד על  250-800 מיליון שקל. המבקר מציין כי העיריות נתניה, הרצליה ואשקלון רכשו ביטוחים – רכוש וצד ג' לכיסוי האחריות שלהן לאירועים בלתי צפויים לגוף או לרכוש בתחומן.

תשע שנים לאחר החלטת הממשלה - טרם בוצעו עבודות הגנה

המצוק דורש הגנות יבשתיות וימיות, כאשר תכנון וביצוע העבודות בים מצוי באחריות הממשלה באמצעות החברה להקמת מצוקים שהוקמה ב-2013, וביבשה - באחריות הרשויות המקומיות. בסך הכל הוערכו עלויות הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות על המצוק ותחזוקתן, במשך 20 שנה, ב-1.37 מיליארד שקל.

מדו"ח המבקר עולה כי נכון להיום, תשע שנים לאחר שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב בת ים, גן רווה ואשקלון, טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת מצוקים, למעט הגנות דחופות בלבד בים במקטע אחד באשקלון. הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו.

המצוק המתפורר בבית ינאי, צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון המצוק המתפורר בבית ינאי | צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון המצוק המתפורר בבית ינאי, צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון

עוד מציין המבקר, כי המדינה לא ביצעה את חלקה בהגנת המצוק, ולא ביצעה את ההגנות הימיות שמצויות באחריות החברה הממשלתית להגנת מצוקים. מאז הקמתה ב-2013 ועד סוף 2018 מימשה החברה סך של 26 מיליון שקל, רק 8.6% מהתקציב שניתן לה. במספר רשויות מצב המצוקים כה רעוע, עד כדי סכנה ממשית לחיי אדם, ועל כן נדרשות הגנות ימיות דחופות. למרות זאת, אשקלון היא העיר היחידה בה בוצעו הגנות ימיות דחופות, שכללו הזנת חול במקטע חוף שכמעט ונעלם.

דו"ח המבקר הוועדות המקומיות לא מממשות צווי הריסה המבקר בחן את עבודת האכיפה שביצעו הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות ומצא כי בוועדות חסרים מפקחים, צווי הריסה לא מתבצעים, ועבירות בנייה לא מדווחות לטאבו - כך שרוכשי נכסים לא יודעים על קיום העבירות שמשפיעות על מחיר הנכס שלומית צורלכתבה המלאה

לטענת החברה, ברוב המקומות העבודות אמורות להתבצע רק אחרי השלמת ההגנות היבשתיות אותן אמורות לבצע הרשויות המקומיות. אלא שהרשויות המקומיות לא מבצעות את ההגנות, לחברה לא הוגדרו סמכויות אכיפה כנגד הרשויות, ולטענת הרשויות עבודות ההגנה היבשתיות לא מתבצעות בגלל העדר תקציב לכך. בין הרשויות המקומיות לממשלה קיימת מחלוקת בנוגע למימון ההגנות היבשתיות, שטרם נפתרה. הפערים בין הערכות הממשלה לעלות ההגנות הימיות שמוטלת על כתפיהן של הרשויות המקומיות, לבין הערכות הרשויות המקומיות עצמן, גבוהים מאוד ומסתכמים בקרוב לחצי מיליארד שקל.

כך למשל, בעוד שהמדינה העריכה את עלות ההגנות היבשתיות במועצה האזורית עמק חפר ב-31 מיליון שקל, על פי תחשיב המועצה עלות ביצוע ההגנות מסתכמת ב-120 מיליון שקל; בנתניה העריכה המדינה את העלויות ב-45-61 מיליון שקל, בעוד שעיריית נתניה העריכה את עלות העבודות ב-140 מיליון שקל; בהרצליה העריכה המדינה את עלות העבודות ב-17.5 מיליון שקל, בעוד השעירייה העריכה את עלותן ב-156 מיליון שקל; בתל אביב הוערכו ההגנות היבשתיות על ידי המדינה ברבע מיליון שקל, בעוד העירייה העריכה את עלותן ב-53 מיליון שקל. הפערים טרם גושרו, והעבודות היבשתיות להגנת המצוקים מתעכבות.

בשנים האחרונות הביעו הרשויות המקומיות ומשרד הפנים את רצונם לשנות את המתווה, כך שביצוע העבודות היבשתיות יהיה גם הוא באחריות הממשלה, בנימוק כי חופי הים הם משאב לאומי, וכי הממשלה תקצבה רק את החברה הממשלתית שאמורה לבצע את העבודות בים, ו"שכחה" לתקצב את הרשויות המקומיות שאמורות לבצע את העבודות ביבשה.

לדרישה זו התנגדו משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שהנושא מצוי תחת אחריותו. "נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פיתרון לסוגיית מימון ההגנות היבשתיות", נכתב בדו"ח המבקר. "בתקופה זו הרשויות המקומיות לא קידמו את ביצוע ההגנות היבשתיות בטענה שהן סובלות ממחסור תקציבי. בהקשר זה פנה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה למנכ"ל משרד הפנים בפברואר 2018 והתריע כי אם לא יקודמו מיד ההגנות היבשתיות יילך ויגבר הסיכון לחיי אדם, לנכסים ולתשתיות. נכון למועד סיום הביקורת לא נמצא יתרון למחלוקת בסוגיית האחריות למימון ההגנות היבשתיות וביצוען מתעכב".  

מצוק החוף באשקלון, צילום: גדי קבלו מצוק החוף באשקלון | צילום: גדי קבלו מצוק החוף באשקלון, צילום: גדי קבלו

דו"ח המבקר על אספקת המים לשומרון ביקוש גבוה לצד התרוקנות בארות, תשתיות מוזנחות ותעריף יקר: לפי הדו"ח, עד ל-2018 במרבית יישובי השומרון חלו הפסקות רבות בזרימת מים. הסיבות לכך הן תשתיות רעועות ועלייה ניכרת בצריכת מים בשל הגידול באוכלוסיה, שעוד צפוי לעלות ב-42% עד סוף העשור ליאור גוטמןלכתבה המלאה

בשל המצב, בשנת 2018 העבירה המדינה למשרד הפנים תקציב של 60 מיליון שקל שהוקצה לטובת סיוע בהגנות יבשתיות לרשויות רלוונטיות. עד כה העביר משרד הפנים מיליונים בודדים לכל רשות, ובסך הכל 23 מיליון שקל מתוך התקציב. המבקר מציין כי מדובר בסכומים נמוכים משמעותית מאלה שביקשו הרשויות, וכי אם לא יימצא פיתרון למחלוקת בנוגע למקורות המימון של ההגנות היבשתיות, לא יינתן מענה לבעיית התמוטטות המצוק והגנה על שלום הציבור. "יותר משמונה שנים לאחר החלטת הממשלה לא עלה בידם של משרדי הממשלה, לרבות משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד המשפטים, לגבש מתווה מוסכם בסוגיית הסיוע לרשויות המקומיות למצוא מקורות למימון ההגנות היבשתיות שבתחומן", מציין המבקר, וממליץ להביא את הנושא לדיון בממשלה.

המבקר אף מביע חשש מהעובדה כי מינהל התכנון מקדם החל משנת 2016 תוכנית מתאר ארצית להקמת מרינות (מעגנות) בחופי ישראל במטרה לתת מענה לצורכי ענפי השיט. מהדו"ח עולה כי במסגרת הערות לתוכנית שהעביר המשרד להגנת הסביבה למינהל התכנון ב-2018, הוצגה חוות דעת מקצועית לפיה להקמת מרינות, כמו נמלים ותחנות כח, יש השפעות אקולוגיות קשות על המצוקים, הכוללות שינויים בהסעת החול. המרינות שהוקמו באשקלון ובהרצליה למשל, גרמו לנסיגת קו החוף ב-2-2.5 ק"מ. עוד העירו במשרד להגנת הסביבה כי בחופי הים התיכון במדינת ישראל נותרו 2.5 ס"מ לכל תושב, ומספר זה יילך ויצטמצם עם גידול האוכלוסייה.

להסתייגות המשרד להגנת הסביבה מקידום תוכנית מעגנות הצטרפו גם גופים סביבתיים שונים. "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות. הן עלולות להצר את החופים ולהגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטימיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן", כך המבקר. מינהל התכנון השיב כי במסגרת התכנון ייבחנו גם ההשפעות הסביבתיות של הקמת מעגנות על הסביבה החופית.

פורום רשויות החוף מסר בתגובה לדו"ח המבקר: "פורום רשויות החוף המונה 21 רשויות מקומיות מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בדוח המבקר. הממשלה בזבזה זמן יקר. מדובר במחדל שעלה בחיי אדם. חלוקת העבודה המעוותת שהממשלה קבעה בזמנו לפיה משרד הגנת הסביבה יטפל במצוק הימי באמצעות החברה הממשלתית ומשרד הפנים יטפל במצוק העילי באמצעות הרשויות המקומיות, יצרה כאוס. הממשלה הנוכחית נדרשת לשנות את החלטת הממשלה ולהעביר את הטיפול כולו לאחריות וסמכות החברה הממשלתית שהוקמה לשם כך, ולצייד אותה בתקציבים ריאליים כדי להתגבר על פיגורים של עשור שנים ויותר".

חיימוביץ': אכנס דיון בנושא

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' הודיעה כי בעקבות הדוח תכנס את הוועדה על מנת לדון בנושא. "לא מתקבל על הדעת שמזה שנים רבות הבעיות ידועות, יש תוכניות, יש הגדרת תקציב ובסוף שום דבר לא יוצא לפועל", מסרה חיימוביץ' בעקבות הדוח.

"תוצאות הדוח הזה מצביעות על הזנחה פושעת וסדר עדיפויות לקוי. מחדל המצוקים בישראל מהווה סכנה בטיחותית לחיי אדם, סכנה כלכלית עצומה לרכוש, וסכנה סביבתית לערכי טבע לאומיים. בעידן של משבר קורונה ומשבר אקלים אסור עוד לזרוק את הנושא לתחתית סדר העדיפויות אלא להיפך - להשתמש בהגנה על הטבע, המצוקים והסביבה כמנוע צמיחה סביבתי וכלכלי. אכנס את וועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותי לדיון בהקדם בנושא הזה על מנת לשים סוף לסאגה הזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות