אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: הוועדות המקומיות לא מממשות צווי הריסה צילום: אוראל כהן

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: הוועדות המקומיות לא מממשות צווי הריסה

המבקר בחן את עבודת האכיפה שביצעו הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות ומצא כי בוועדות חסרים מפקחים, צווי הריסה לא מתבצעים, ועבירות בנייה לא מדווחות לטאבו - כך שרוכשי נכסים לא יודעים על קיום העבירות שמשפיעות על מחיר הנכס

14.07.2020, 11:02 | שלומית צור

למרות סמכויות שהעניק להן החוק, הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות, לא מבצעות פעולות אכיפה כנגד עבירות בנייה כנדרש מהן. כך עולה מדוח מבקר המדינה שבחן בשנת 2019 את עבודת הוועדות המקומיות בשנים 2016 עד 2018.

קראו עוד בכלכליסט

אחד הכלים למלחמה בעבירות בנייה המצויים בידי הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, הוא שימוש בצווי הריסה מנהליים שניתן להוציאם בתחילת העבירה ולמנוע אותה בפועל בדרך זולה שחוסכת לרשות המקומית עלויות של הליכים משפטיים ארוכים ויקרים. מבקר המדינה מצא כי בשנת 2018 הוציאו כלל הוועדות המקומיות 1,463 צווי הריסה מנהליים ובעקבותיהם בוצעו 842 הריסות, שהן 57% מהצווים שהוצאו. "מכאן שחלק ניכר מצווי ההריסה אינם מבוצעים והליכי האכיפה עוברים מהמישור המינהלי למישור המשפטי", ציין המבקר.

עוד נמצא, כי 40% מהצווים שהוצאו - הוציאה הוועדה המקומית תל אביב, ורק 3% מהצווים הוציאו מועצות אזוריות. לשם השוואה, היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר, המוסמכת אף היא לאכוף עבירות בנייה, הוציאה באותה שנה 904 צווים וביצעה בעקבותיהם 683 הריסות שהן 75% מהצווים.

הריסת מבנה, צילום: ששון תירם הריסת מבנה | צילום: ששון תירם הריסת מבנה, צילום: ששון תירם

עוד עולה מהביקורת, כי מתוך 12 וועדות מקומיות שנבדקו, רק הוועדות המקומיות אלעד ובני ברק הקצו תקציב להריסות, כאשר בני ברק הקצתה 600 אלף שקל ומתוך 90 צווים שהוציאה, ביצעה 60 הריסות, תוך ניצול 94% מהתקציב. אלעד הקצתה 50 אלף שקל, ומתוך 13 צווי הריסה שהוציאה ביצעה 3 הריסות, וניצלה 43% מהתקציב. יתר הרשויות שנבדקו לא הקצו תקציב ולא ביצעו הריסות או שביצעו הריסות בודדות. "מכאן ניתן להסיק כי קיומו של תקציב יעודי להריסות בתקציב הוועדה המקומית תורם רבות לביצוע צווי ההריסה המנהליים ולביצור שלטון החוק במרחב התכנוני".

בני ברק כמשל

המבקר מציין כי בני ברק למשל, מבצעת אכיפה ניכרת, אך היא אינה מספיקה נוכח עבירות הבנייה הרבות שמתבצעות בעיר. כך למשל ב-2016, הוצב ברחוב מרכזי בעיר, על קרקע בבעלות העירייה, מבנה לא חוקי המשמש בית כנסת. המבנה הוצב ללא היתר על קרקע המשמשת כרחבה בין ארבעה מוסדות חינוך, שאמורה לשמש כרחבת כיבוי אש. בסוף 2016 נפתח תיק פיקוח אך עד סוף 2019 לא נעשו פעולות של ממש על מנת לאכוף את החוק. בתחילת 2019 דן בית המשפט בעתירה שהגישו ארבעת מוסדות החינוך בדרישה להרוס את המבנה אשר מסכן את הילדים הלומדים בסמוך אליו, מונע גישה לברזי כיבוי אש, וגישת מכוניות המבקשות לחנות במקום. בפסק הדין קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הוועדה המקומית לא פעלה למנוע את המפגע והורה לה לפעול בהקדם להסרת הסיכון. העירייה פעלה לקדם היתר למבנה, אולם נכון לאפריל 2020 היתר לא יצא, ושלוש שנים לאחר הצבת המבנה באופן בלתי חוקי המסכן את הציבור ועל אף קביעת בית המשפט בנושא, הוא עדיין ניצב במקום.

עוד מצא המבקר, כי בבדיקה שנעשתה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה טירה לשנת 2018, עולה תמונה עגומה של אי נקיטת פעולות פיקוח ואכיפה. בשנה זו לא הועברו תיקי פיקוח לתובע, לא הוצאו צווי הפסקת עבודה ולא הוגשו כתבי אישום. התובע דיווח על חמישה צווי הריסה מנהליים בלבד שלא בוצעו בסופו של דבר. "הדברים חמורים נוכח ההיקף הרחב של עבירות בנייה בטירה", ציין המבקר. תופעה חמורה ומנוגדת להוראות החוק עליה הצביע המבקר בדוח, עולה מדיווח של התובע העירוני ליחידה להנחיית תובעים במשרד המשפטים, כי "הפיקוח המקומי מקבל הנחיות מהנהלת העירייה בדבר המעקב ויישום הצווים". המבקר העיר לעיריית טירה כי "התערבות גורמים מהנהלת העירייה בפעולת הפיקוח ובשיקול הדעת המקצועי של גורמי האכיפה פסול ועלול לערב שיקולים זרים בפעולות האכיפה". המבקר מזכיר את היעדר האכיפה של הוועדה המקומית כנגד אולם אירועים בלתי חוקי שהוקם בעיר על קרקע המיועדת לחקלאות ולבית עלמין, ושפורסם ב"כלכליסט". למרות הוראה של בית המשפט העליון לממש צווי הריסה כבר ב-2018 , הוועדה המקומית לא הרסה את המקום ונכון ל-2019 עמד אולם האירועים על תילו.

אולם האירועים בטירה שהוצא לו צו הריסה, צילום: דאוד עבד אל חי אולם האירועים בטירה שהוצא לו צו הריסה | צילום: דאוד עבד אל חי אולם האירועים בטירה שהוצא לו צו הריסה, צילום: דאוד עבד אל חי

בדוח נמצא כי למרות תקן מינימלי למפקחי בנייה בוועדות המקומיות שהוגדר בשנת 2014 ולמרות שמאז הואצה הבנייה, לא עודכן התקן, ונמצא כי ב-2018 ב-53 וועדות מתוך 112, שהן 47% מהוועדות, מספר המפקחים נמוך מהתקן המינימלי שנקבע ב-2014. המחסור מצוי בעיקר בוועדות מקומיות קטנות בפריפריה. בוועדות המקומיות דיווחו כי קיים קושי לגייס מפקחים, וחלקם עוזב את התפקיד אחרי זמן קצר.

עוד עולה מדוח המבקר כי למרות החובה בחוק התכנון ובנייה על הרשויות לדווח ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) על עבירות בנייה וצווי הריסה, הרשויות לא ממהרות לדווח, כאשר בחלק מהרשויות היקף הדיווח היה זעום עד מגוחך. כך למשל בעוד עיריית רחובות העבירה 354 דיווחים בשנת 2019 לטאבו על עבירות בנייה וצווי הריסה, עיריית חיפה העבירה בחמש השנים האחרונות שלושה דיווחים בלבד, ועיריית נצרת שניים בלבד. חשיבות בדיווח לטאבו על עבירות בנייה וצווי הריסה היא חשובה מאוד על מנת שהציבור יידע על קיומן של העבירות, וגם מאחר ויש להערות מסוג זה השלכות על מחיר הנכס. בשנת 2018 הועברו 1,566 דיווחים על ידי הרשויות לטאבו, זאת בשעה שבאותה שנה הועברו 11,500 תיקי פיקוח לתביעות העירוניות. "מכאן שניתן להעריך כי אלפי חריגות לא דווחו ללשכות רישום המקרקעין", מציין המבקר. "לדיווחים לרשם המקרקעין חשיבות לצורך הנגשת המידע לציבור בנושא עבירות בנייה ועל מנת למנוע את הטעייתו".

המבקר מצא כי למרות התיקון בחוק שמאפשר פיצול דירות באופן חוקי, 15 חודשים לאחר כניסת התיקון לתוקף, 21 וועדת מקומיות הנפיקו 71 היתרים בלבד מתוך 27,673 היתרים שהונפקו בתקופה זו. "על אף יוזמת המחוקק לאפשר פיצול דירות כדין בהליך מקוצר של היתרי בנייה ברוב הוועדות לא התקבלו כלל בקשות להיתרים ורק בחלק קטן מהוועדות הונפקו היתרים". המבקר מציע כי הוועדות יפעלו ליידע את הציבור כי ישנה אפשרות לפצל דירות כחוק, וכי פיצול דירות ללא היתר מהווה עבירת בנייה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות