אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנה של עצירת הפרשות לקרנות השתלמות שווה 10 מיליארד שקל צילום: יריב כץ

שנה של עצירת הפרשות לקרנות השתלמות שווה 10 מיליארד שקל

האוצר דורש להקפיא את ההפרשות לקרנות השתלמות במגזר הציבורי למשך שנה כדי לסייע למשק להיחלץ ממשבר הקורונה. דרישות נוספות של האוצר מעובדי המגזר הציבורי: הסכמה להפחתת פנסיות תקציביות והקפאת תוספות אוטומטיות

15.07.2020, 08:33 | אדריאן פילוט

ויתור על הפרשות לקרנות ההשתלמות של עובדי המגזר הממשלתי־ציבורי, בעלות תקציבית של כ־10 מיליארד שקלים. זהו הסעיף המרכזי שעומד במרכז מו"מ אינטנסיבי שמתנהל בימים אלה בין משרד האוצר לבין ההסתדרות.

למרות הצהרותיו של יו''ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, עד כה עובדי המגזר הציבורי לא נפגעו כלל מהמשבר שנגרם בגלל הקורונה, למעט ויתור על ימי חופשה. זאת, בניגוד לשכירים במגזר הפרטי, אשר שליש מהם מובטלים בפועל והשאר ספגו קיצוץ בשכר או שעתידם הכלכלי לוט בערפל, ולמאות אלפי עצמאים שנותרו ללא פרנסה.

ראש אגף התקציבים, שאול מרידור. באוצר מתנגדים לקיצור שבוע העבודה, צילום: אוראל כהן ראש אגף התקציבים, שאול מרידור. באוצר מתנגדים לקיצור שבוע העבודה | צילום: אוראל כהן ראש אגף התקציבים, שאול מרידור. באוצר מתנגדים לקיצור שבוע העבודה, צילום: אוראל כהן

 

הבוקר, צפויים שר האוצר ישראל כץ ויו"ר ההסתדרות להיוועד שוב כדי להתקדם במו"מ ולרתום את עובדי המגזר הממשלתי־ציבורי למאמצים להיחלץ ממשבר הקורונה.

במשברים קודמים שכמעט מוטטו את כלכלת ישראל, ב־1985 וב־2003, דרש האוצר קיצוץ שכר במגזר הציבורי. הפעם, באופן מפתיע, ויתר האוצר על דרישה כזו. באוצר סבורים כי בתקופה של היחלשות קשה בביקושים, אין זה נכון להפחית בשכרם של 700 אלף עובדי הממשלה והמגזר הציבורי. זאת משום שמהלך כזה יתרום לירידה בביקושים, לרבות הצריכה הפרטית שמהווה כ־54% מהתוצר.

עם זאת, באוצר סבורים כי העובדים יכולים לוותר זמנית על הטבה רגרסיבית יחסית שאינה מיטיבה עם בעלי השכר הנמוך (ככל שהשכר גבוה יותר כך ההטבה גדולה יותר). בניגוד להצעה "מיתולוגית" של האוצר לבטל את הפטור ממס על רווחי קרנות השתלמות – הצעה שמעולם לא זכתה לתמיכה – הפעם מדברים באוצר על הקפאת הפרשות לקרנות ההשתלמות לשנה.

באוצר סבורים כי ביטול הפטור ממס הוא צעד בעל ישימות פוליטית נמוכה שיפגע גם בעובדים במגזר הפרטי, שכן אי אפשר לבטל פטור ממס רק לחלק מהציבור.

יתרה מזו, הפסקת ההפרשה לקרן השתלמות לכל העובדים הממשלתיים והציבוריים, ללא פגיעה בשכר ברוטו, תגדיל הלכה למעשה את שכר הנטו שכן החלק של העובד לקרן ההשתלמות לא ינוכה. המהלך יגדיל את ההכנסה הפנויה של אותם עובדים בכ־2.5 מיליארד שקלים, סכום לא מבוטל שעתיד להיכנס למשק בצורה של ביקושים.

בנוסף, באוצר מבקשים להפחית את ההפרשות הפנסיוניות רק לעובדים פעילים שנהנים מפנסיה תקציבית (ולא צוברת). ההיגיון שעומד מאחורי דרישה זו הוא שבעלי פנסיה תקציבית לא נפגעו מהירידות החדות בשווקים ולכן לא נפגעו כלל בחיסכון. כמו כן, בעלי פנסיות תקציביות נהנים מהטבות מס משופרות מבעלי פנסיה צוברת.

עוד מבקשים באוצר להקפיא תוספות שכר אוטומטיות המגיעות לרוב עובדי המגזר הציבורי כמו תוספות ותק וכן להקפיא את מה שמכונה "מענק היובל", או "משכורת 13", שמקבלים עובדי ציבור שצברו 25 שנות עבודה (כולל שירות צבאי). המענק משולם בחודש ספטמבר והוא שווה 60% משכר הבסיס כולל תוספות. הקפאה זו צפויה להניב עוד כמה מאות מיליוני שקלים.

באוצר מדגישים כי לא יסכימו להתנות את הוויתורים האלה בתמורה לקיצור שבוע העבודה. שכן, הצעדים של האוצר הם זמניים ואילו אם שבוע העבודה יקוצר, הוא לעולם לא ישוב למספר השעות שהיה ערב הוויתור.

כמו כן, צעד כזה עלול ליצור הוצאות תקציביות גדולות יותר במקום חיסכון. לדוגמה, עובדים חיוניים בימים אלה כמו עובדי מערכת הבריאות לא יוכלו לעבוד פחות שעות לנוכח המצב. לכן, אם שבוע העבודה יקוצר הם ימשיכו לעבוד אותן שעות אך במקום לקבל שכר רגיל יקבלו "שעות נספות" , דבר שיגרום להגדלת הוצאות שכר. כמו כן, קיצור שבוע העבודה ללא ירידה בשכר עלול לגרום להעלאת שכר במגזר הפרטי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות