אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירים בלשכת עוה"ד זועמים על אישור תקנות סדר הדין האזרחי: "שר המשפטים לא סופר אותנו" צילום: משרד המשפטים

בכירים בלשכת עוה"ד זועמים על אישור תקנות סדר הדין האזרחי: "שר המשפטים לא סופר אותנו"

השר אבי ניסנקורן חתם הבוקר על התקנות והודיע שיכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021. חברי מועצה ארצית בלשכת עורכי הדין טוענים שהתקנות יגרמו לפגיעה קשה בהליך המשפטי, יהפכו אותו לשטחי ורק יגדילו את העומס על האולמות; ראש הלשכה אבי חימי לא נכח בטקס

15.07.2020, 16:12 | ענת רואה

שר המשפטים אבי ניסנקורן חתם הבוקר על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בטקס חגיגי במסגרתו הודיע שהתקנות יכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021. "לא תהיה כל דחיה נוספת" הודיע ניסנקורן. התקנות פורסמו לפני שנתיים בספטמבר 2018 ומאז עוכבה כניסתן לתוקף בכל פעם מחדש, לאור התנגדות חריפה ביותר של לשכת עורכי הדין.

קראו עוד בכלכליסט

התקנות החדשות באות להחליף את תקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984 וליצור מהפכה בהליך המשפטי. התקנות כוללות מספר רב של הוראות חדשות לגבי אופן ניהול הדיונים ולמשל כוללות קיצוץ משמעותי במספר העמודים שעורכי דין יכולים להגיש, מעבר לשימוש בטיעונים בעל פה במקום בכתב, צמצום ההליכים המקדמיים, מתן סמכויות נרחבות יותר לשופטים, מתן סמכות לסלק ערעורים ללא נימוק, יצירת 'מזכיר משפטי' שמוסמך לסלק כתבי טענות שלדעתו לא עומדים בתנאים ומגבלות ועוד. 

אבי ניסנקורן שר המשפטים , צילום: משרד המשפטים אבי ניסנקורן שר המשפטים | צילום: משרד המשפטים אבי ניסנקורן שר המשפטים , צילום: משרד המשפטים

הנהלת בתי המשפט תומכת בתקנות מאוד, אך הן זוכות להתנגדות חריפה של לשכת עורכי הדין, שהצליחה עד כה לעכב את מועד כניסתן לתוקף.

לטענת חברי מועצה בלשכת עורכי הדין, התקנות יגרמו לפגיעה קשה בהליך המשפטי, יהפכו אותו לשטחי – למשל נוכח שינוי ברירת המחדל מטיעונים בכתב לטיעונים בעל פה, ויפגעו בציבור המתדיינים וגם בעורכי הדין.  

בטקס הבוקר השתתף גם מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל אשר אמר כי "תקנות סדר הדין האזרחי היו מתבקשות עוד קודם לקורונה. מערכת בתי המשפט תמכה בהן ועשתה רבות לקידומן. כעת כחלק מההתמודדות עם הקורונה חשיבות הרפורמה בולטת אף יותר: יעילות הדיון, קיצור הזמנים, פישוט ההליכים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות...".

מי שבלט בהעדרו בטקס הוא ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי. גורמים משפטיים טענו שחימי הוזמן לטקס אך בחר שלא להגיע, כנראה כצעד של מחאה נגד התקנות. מהלשכה לא נמסרה תגובה בנושא.

גורמים במועצה הארצית אמרו לכלכליסט שהם מודאגים מאוד מהירידה במעמדה של לשכת עורכי הדין ומכך ששר המשפטים לא נפגש אפילו עם בכירי הלשכה על מנת לשמוע את עמדתם בטרם נקבע טקס החתימה והתקנות הופכות לעובדה מוגמרת. "מעמד הלשכה מעולם לא היה חלש יותר", אומר לכלכליסט גורם משפטי המעורב בנושא. "ללשכה חייבים להיות מנופי לחץ. איך יכול להיות ששר המשפטים חותם על התקנות בלי להיפגש איתנו?".

התקנות עוררו דיון סוער אתמול במועצה הארצית בלשכה, אם כי בסופו של הדיון לא התקבלה כל החלטה משמעותית למעט החלטה להקים צוות מיוחד שימליץ כיצד לפעול ומה עוד אפשר לעשות כדי לעכב את כניסת התקנות לתוקף. חברי הצוות צפויים להיפגש ביום ראשון ולהמליץ כיצד להתנהל כעת במאבק נגד התקנות. אחד מחברי הצוות אמר לכלכליסט שהמטרה היא "לצאת למלחמה" נגד התקנות.

עו"ד אילן בומבך, צילום: ראובן קפוצ עו"ד אילן בומבך | צילום: ראובן קפוצ'ינסקי עו"ד אילן בומבך, צילום: ראובן קפוצ

עו"ד אילן בומבך, חבר המועצה הארצית וראש ועדת ליטגיציה וועדת בתי המשפט וגם חבר בצוות המאבק המיוחד, מנסה בשם הלשכה לפעול נגד התקנות. בומבך אמר היום לכלכליסט: "לא יכול להיות ששר משפטים לא סופר את הלשכה. בא שר משפטים חדש, רק נכנס לתפקידו ומיד הוא חותם על התקנות, ולא בודק ולא מודע לבעייתיות". לדברי בומבך, הלשכה מתנגדת לכך שהרפורמה תעשה בתקנות ולא בחקיקה ראשית: "קודם כל, אם רוצים לעדכן תקנות ישנות אז צריך לעשות זאת כמו שצריך, בחקיקה. כמו שיש חוק סדר הדין הפלילי אז שיהיה חוק סדר הדין האזרחי ולא תקנות".

בומבך מסביר את ההבדל בין השניים: "כשמדובר בחוק יש קריאות בכנסת, יש את ועדת חוקה חוק ומשפט שעוברת על כל סעיף ועל כל הוראה. יש הליכי חקיקה מקובלים. התקנות האלה לא עברו את ועדת חוקה, זה פשוט הזוי. עושים את זה במחשכים ובמסתרים במקום שיקיימו דיון נוקב".

לדברי עו"ד בומבך: "אנחנו גם מדברים על אי הפרדת רשויות: איך יכול להיות שהרשות השופטת היא זו שדנה בנושא של התקנות. איך יכול להיות שיש ועדה ששם יושבים שופטים כולל שופט בית המשפט העליון שדנה בתקנות? זה הפרדת רשויות?! איפה נראה דבר כזה? יש רשות מבצעת היא צריכה להתייעץ עם גורמים רלוונטיים. זה פשוט לא מתקבל על הדעת".

בומבך הוסיף: "השופטים רוצים יעילות, לרוץ הלאה לתיק הבא. וניקח למשל את תקנה 148, זו תקנה שאומרת שביהמ"ש יכול לדחות ערעור על הסף ללא שום הנמקה! למשל הפסדת בבית משפט שלום ואתה מערער למחוזי, יכול ההרכב להגיד לך 'קראנו את פסק הדין, לא חושבים שיש סיכוי לערעור שלך. אנחנו דוחים אותו'. למה? 'ככה. להתראות'".

עו"ד משה טייב, חבר המועצה הארצית אמר לכלכליסט: "יש להצר מאד על הניסיון לכפות את התקנות החדשות על הציבור. מדובר בתקנות לא טובות, שנוגדת את שיטת המשפט בישראל. הן יהפכו את הפורמליזים לעיקר ואת החתירה לצדק לטפל. לכן עלינו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את כניסתן לתוקף וכך נעשה".

לדברי עו"ד ערן גולן, חבר המועצה ומועמד לועדה לבחירת שופטים התקנות הדשות יגרמו לדיון המשפטי להיות שטחי יותר ויגדילו את העמס באולמות: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נולדו בהליך שאינו שקוף לציבור, ללא נתונים שמלמדים כיצד התקנות החדשות ייעלו את ההליכים, הן יוצרות מהפכה בניהול ההליך וזאת ללא כל בקרה מצד המחוקק או דיון ציבורי, מהפיכה שתוביל לייקור ההליך, לצמצום הזכויות הדיוניות של בעלי הדין ובראשן אוכלוסיות מוחלשות. הרשות השופטת לא היתה צריכה להוביל את עיצובן אלא הרשות המחוקקת במסגרת חקיקה ראשית או המבצעת תחת ביקורת פרלמנטרית".

לדברי גולן: "שינוי ברירת המחדל מסיכומים בכתב לסיכומים בעל פה, מהתצהירים לעדות ראשית בכתב מצריך הכפלת משך זמן אולם לכל תיק, או הכפלת מספר השופטים, דבר שלא נראה באופק, ולכן התוצאה תהיה הארכת ההליך המשפטי ולא יעולו. המציאות היום מורכבת מריבוי ראיות דיגיטליות ואחרות והלכות משפטיות שנתנו בעשרות השנים האחרונות וקיים חשש אמיתי כי היעדר זמן אולם יוביל לרידוד ההליך שיפגע בחקר האמת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות