אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמיר ירון: "סגר נוסף יעלה לנו לפחות 40 מיליארד שקל ו-3% תוצר" צילום: רויטרס

אמיר ירון: "סגר נוסף יעלה לנו לפחות 40 מיליארד שקל ו-3% תוצר"

נגיד בנק ישראל התייחס בראיון לגלי צה"ל לתוכנית שהציג אתמול ראש הממשלה נתניהו. "שמעתי על התוכנית מהתקשורת. יש דרכים טובות ויעילות יותר לסייע להגדלת הביקושים"

16.07.2020, 09:15 | כלכליסט ו-ynet

"יש דרכים טובות יותר לסייע להגדלת הביקושים". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיון לגלי צה"ל בהתייחס לתוכנית החדשה שהציגו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ.

לדבריו, "מתחילת המשבר אנו בבנק ישראל עשינו שורת צעדים שנועדו לתמוך בציבור ובכלכלה, לשמור על השווקים לאפשר סביבת אשראי נוחה, עסקים ומשקי בית, ריבית של 0.6 אחוז. השבוע החלטנו על דחייה נוספת בתשלומי המשכנתה עד 2021, אנחנו גם שותפים בקבלת ההחלטות של רה"מ ושר האוצר וחלק גדול מההחלטות שהתקבלו הן בתמיכתנו".

ירון התייחס להשלכות של סגר נוסף, שני על המשק ואמר כי "גם אם הסגר השני יהיה בעוצמה של שני שליש מהסגר הראשון - הנזק לכלכלה יהיה עצום. זה יעלה לנו לפחות 40 מיליארד שקל ו-3% תוצר. כמובן שההשלכות של כך יהיה עלייה בגירעון". ירון ציין כי ללא סגר שני  שיעור הגירעון  צפוי להגיע ל-13% בסוף 2020.

קראו עוד בכלכליסט

הנגיד מדגיש עם זאת, כי "ביחס להחלטה שעליה הוחלט אתמול בערב, ניתן היה למשל, באופן חד פעמי ורטרואקטיבי בהעלאת שיעורי דמי האבטלה למובטלים, עצמאים ומי שיצא לחל"ת באחוז יותר גבוה - 90 אחוז מהשכר. יש רשת ביטחון ואנחנו צריכים להגדיל ביקושים, אבל אני חושב שיש דרכים יעילות יותר".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי

לדבריו, ההחלטה הסופית לגבי התוכנית התקבלה בלעדי אנשי בנק ישראל. "היינו בדיונים מקדימים אבל בהחלטות הסופיות של הסוגייה הזו לא היינו בדיון. על התוכנית הספציפית הזו שמענו מהתקשורת".

"היה אפשר למקד את זה טוב יותר לאלה שזקוקים לכסף"

הנגיד ציין, כי הוא לא חלוק על נתניהו שמדובר במשבר שלא היה כמותו, אך לדבריו "צריך למצוא דרכים להגדיל ביקושים מעבר לרשת ביטחון שנותנת ודאות. צריך לנסות להוריד את אי-הודאות הכלכלית ככל האפשר, רשת הביטחון נותנת חלק מזה אבל צריך לתת תקציבים גם להגדלת ביקושים וצמיחה. הנושא הוא כמה לתת ואיפה המיקוד היעיל ביותר".

הוא הוסיף, כי "הנושא המרכזי הוא להתניע את הכלכלה. אנחנו בווקטור שמחייב למצוא פתרון בריאותי יחד עם הפתרון הכלכלי. הם הולכים בד בבד. ולכן צריך לפעול לאיזושהי ודאות בתחום הבריאותי, יצרו פה איזושהי ודאות מסוימת מבחינת רשת הביטחון. כרגע יש מספר נושאים שקשורים להגדלת ביקושים וצמיחה, חלקם מופנים ישר לצרכן. נשאלת השאלה האם במקרה הזה זה הולך באופן ישיר. האם אפשר למקד את זה דווקא באלה שזקוקים לזה ומיד יצטרכו את זה. ביפן וקוריאה נתנו ואוצ'רים שאיתם אפשר ללכת בתקופה מאוד מסוימת לתחומים מאוד מסוימים. מזון בלאו הכי לוקחים, אז זה לתחומים אחרים. יש עניינים תפעוליים. גם פה הקונטקסט של התפעוליות חשוב אבל למרות זאת אפשר היה למקד את זה טיפה טוב יותר".

עם זאת, הנגיד לא סבור שישראל מאבדת שליטה מבחינה כלכלית, אך הוסיף כי אנחנו בהחלט "יכולים לשלם על זה".

לדבריו, "יש דיונים אצל רה"מ עם האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ואנשי הבנק. קודם כל להוריד את אי הוודאות הכלכלית, נוצרה רשת ביטחון. אחרי זה השאלה הגדולה - בתנאי אי ודאות מאוד גדולים כיצד בכל זאת אפשר להגדיל ביקושים ולהפעיל את מנגנוני הצמיחה בסביבה שיש פעילות כלכלית שאנשים לא בהכרח קונים בצורה סטנדרטית וזו בעיה שמתמודדים איתה בכל העולם.

"בנק ישראל עצמאי והבעתי את דעתי באופן עצמאי, רה"מ שומע את הדעות השונות ובסופו של דבר אנחנו היועצים וזו אחריות שלהם לקבל את ההחלטה שהם מקבלים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות