הקורונה משנה את כללי המשחק בנוגע להשקעות זרות

התפרצות נגיף הקורונה והתפשטותו המהירה ברחבי העולם הביאה לכך שמדינות רבות בעולם הקשיחו את המנגנונים שלהן לפיקוח על השקעות זרות על ידי חיזוק מעמדם החוקי והרחבת סמכויותיהם. בין המדינות שהקשיחו את מנגנוני הפיקוח בעקבות התפשטות הקורונה אפשר למצוא את ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הודו, איטליה, ספרד, ניו זילנד ויפן. כמו כן, מדינות נוספות, כגון הולנד וצ'כיה, נמצאות בהליכי אישור מזורזים במטרה להקים מנגנוני פיקוח עצמאיים שיגנו על חברות מקומיות בהתמודדותן עם השלכות המשבר.

לדוגמא, ממשלת קנדה הודיעה כי מנגנון הפיקוח שלה יבחן כל השקעה המגיעה מחברה זרה בבעלות ממשלתית, גם אם זו לא מובילה בהכרח לשליטה, וזאת במטרה למנוע את מה שהיא מכנה "התנהגות אופורטוניסטית בתחום ההשקעות". בהודעה זו ממשלת קנדה רומזת כי תגביל באופן מיוחד חברות סיניות, שכן רבות מהחברות הסיניות בבעלות ממשלתית הן אלו שניצלו בעבר משברים כלכליים כדי לרכוש נכסים במערב. בדומה לקנדה, אך באופן שקוף יותר, הודו החליטה שבעקבות המשבר כל משקיע המגיע ממדינה החולקת עמה גבול יצטרך לעבור דרך "המסלול הממשלתי" – כלומר, שהשקעתו בהכרח תיבחן על ידי הוועדה לפיקוח על השקעות זרות. כאן היה ברור כי הכוונה היא להגביל השקעות זרות המגיעות מסין, שכן היא המדינה היחידה הגובלת בהודו בעלת היכולת והרצון להשקיע בה.

נשיא סין שי ג'ינפינג. הסינים מנצלים תקופות משבר | צילום: REUTERS

חששן של המדינות נובע מכך שבעקבות התפרצות הנגיף, חברות רבות, ביניהן גם כאלו הפועלות בסקטורים כלכליים הרלוונטיים לביטחון לאומי, צפויות לאבד מערכן ולכן תזדקקנה להזרמת הון באופן מהיר בדמות השקעות זרות או שתצענה את נכסיהן למכירה. מצב דומה התרחש לאחר המשבר הפיננסי של 2008-2009, אז חברות סיניות בבעלות פרטית וממשלתית, ניצלו את המשבר אליו נקלעו החברות באירופה ויצאו למסע רכישות של נכסים שונים. פעילות זו הביאה להקמתם של מנגנונים לפיקוח על השקעות זרות ברחבי מדינות אירופה ולחיזוק מנגנונים קיימים, בדומה למתרחש בימינו. גם כיום, חברות סיניות, ובמיוחד כאלו הנמצאות בבעלות ממשלתית, הן בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לרכוש נכסים וחברות שונות שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה.

הנתונים נאספו וקודדו על ידי כותב המאמר ומתבססים על מנגנונים של כ-27 מדינות

חשש נוסף הוא כי גופים זרים ינסו לרכוש חברות העוסקות בפיתוח וייצור של תרופות וחיסונים וכאלו המייצרות ציוד מגן רפואי – מה שיגביר את התלות של מדינות בגופים זרים אלו במסגרת התמודדותן עם גלים נוספים של תחלואת קורונה בעתיד הקרוב, ובהתמודדות עם התפרצות אפשרית של מגיפות אחרות (כגון הזן החדש של שפעת החזירים שהתגלה בימים האחרונים בסין). דוגמא לכך היא האיחוד האירופאי שפרסם הנחיה לפיה בעקבות התפשטות הקורונה, על מדינות האיחוד לשקול הרחבת סמכויות מנגנוני הפיקוח שלהן ולפקח גם על עסקאות שיתבצעו בסקטורים של בריאות הציבור ובמיוחד בתחום פיתוח וייצור של תרופות או ציוד מגן רפואי. דוגמא נוספת היא יפן, שהגדירה מחדש את תחום בריאות הציבור כסקטור כלכלי שהשקעה בו תחשב ככזו המסכנת את הביטחון הלאומי.

כפי שנראה כרגע, הקורונה כאן כדי להישאר, לפחות לזמן מה. התפשטות הנגיף, והמשבר הכלכלי שצפוי להגיע בעקבותיו, ישפיע על אופי והיקף ההשקעות הזרות בעולם ובישראל. ב-1 בינואר החל לפעול המנגנון הישראלי לפיקוח על השקעות זרות, אך כפי שמסתמן כעת, אין בידי המנגנון את הסמכויות והכלים המדיניים להתמודד עם הסיכונים שמציבה מגפת הקורונה בהקשר של השקעות זרות שעלולות לסכן את הביטחון הלאומי של ישראל. על ישראל לשקול הכללת סקטורים נוספים שייבחנו בידי מנגנון הפיקוח הישראלי, כגון סקטור ההייטק וסקטור בריאות הציבור, כולל חברות המייצרות תרופות וחברות מד-טק – אלו מחוזרות על ידי משקיעים סיניים באופן תמידי. כמו כן, על ישראל לשקול לבחון באופן מיוחד השקעות המגיעות מגופים הנשלטים על ידי ממשלות זרות, שכן מאחורי השקעות אלו קיים גם אינטרס מדיני-אסטרטגי, בנוסף לזה הכלכלי.