אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השופט בדימוס יגאל פליטמן: "קורונה? לא מדובר בכוח עליון" צילום: ניר עמוס

ראיון כלכליסט

השופט בדימוס יגאל פליטמן: "קורונה? לא מדובר בכוח עליון"

הנשיא לשעבר של ביה"ד הארצי לעבודה, מתבונן על הדרמה בשוק התעסוקה בקורונה, משוכנע שגל תביעות של עובדים בפתח וקורא להגיע לעסקת חבילה שתציל את המשק

19.07.2020, 08:05 | משה גורלי

את בית הדין הארצי לעבודה מכנה נשיאו בדימוס יגאל פליטמן כ"ערכאה המרכזית לדין צדק חברתי שמטפל באדם מלפני הלידה דרך חיי העבודה והפנסיה ועד אחרי הפטירה". הכיצד לפני הלידה? "הזכות לבדיקת מי שפיר וגמלה לשמירת היריון לפי חוק ביטוח לאומי, וטיפולי פוריות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי", אומר פליטמן, "חוק שרבים לא ערים לזכויות הסוציאליות שהוא מקנה. לבית הדין סמכות לפסוק לפיו מכוח היחסים בין החבר לקופה. מכוח החוק הזה אנו מוסיפים תרופות וטיפולים שהם מעבר לסל התרופות".

קראו עוד בכלכליסט

אתה מאשר שבית הדין לעבודה אקטיביסטי יותר מהבג"ץ ובכל זאת אתם לא מושכים אש.

"נוח לנו להיות מחוץ לרדאר. אבל אנחנו לא מושכים אש כי הפסיקות שלנו צודקות, נוגעות לזכויות חברתיות ואינן נתפסות כפוליטיות או אידיאולוגיות".

פליטמן פרש לפני שנתיים מנשיאות בית הדין הארצי לעבודה ומשמש היום יועץ מיוחד למשרד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות'. בנוסף הוא גם בורר, מגשר ומפשר. "משבר הקורונה", אומר פליטמן, "מייצר שינויים טקטוניים, בלשונו של דן מירון, ובית הדין הוא הסיסמוגרף למצב המשק ואצלו מתרכזות הרעידות הסיסמיות לכל המתחולל בו".

בראש ובראשונה החל"ת והפיטורים. למשל, עובד שהוצא לחל"ת, מוחזר לעבודה והמעביד רוצה להפחית בשכרו או לשנות את תנאי עבודתו כמו קיצוץ בהיקף המשרה. "הוא לא יכול לעשות זאת באופן חד־צדדי", אומר פליטמן, "הוא חייב את הסכמת העובד. או לפטר או לקבל הסכמה. כשמעביד מוציא עובד לחל"ת, צריך שתקופת החל"ת תהיה קצובה ובמהלכה יישמרו הרצף הפנסיוני, ההפרשות לקופות הגמל ושאר הזכויות. וצריך שהעובד יקבל דמי אבטלה. אם לא, העובד יוכל לטעון לפיטורים דרך התנהגות ואז יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. אם המעביד לא יכול להגביל את תקופת החל"ת, תקום לעובד טענת פיטורים על דרך התנהגות".

יגאל פליטמן, הנשיא בדימוס של בית הדין הארצי לעבודה, צילום: ניר עמוס יגאל פליטמן, הנשיא בדימוס של בית הדין הארצי לעבודה | צילום: ניר עמוס יגאל פליטמן, הנשיא בדימוס של בית הדין הארצי לעבודה, צילום: ניר עמוס

המעביד לא יוכל לטעון לכוח עליון?

"משבר הקורונה אינו מסכן את חוזה העבודה שנשאר בעינו ותנאיו ממשיכים להתקיים. לטעמי, אין מקום לטענת הסיכול בגלל כוח עליון. כבר נקבע לגבי נזקי מלחמה במלחמת שלום הגליל שאין סיכול עקב כוח עליון".

שינוי סביבת העבודה, המעבר לעבודה בבית, יחייב התאמות בבית הדין?

"בהחלט. הנה אחת השאלות שתעלה – עבדתי בהייטק וקיבלתי שעות נוספות ועכשיו מהבית אני נותן את מלוא התפוקה אף ששעות העבודה אינן השעות הקבועות של המפעל. האם המעביד יכול להוריד את גמול השעות הנוספות? הדין צריך ליצור מנגנון שלא ייפגע גמול השעות הנוספות. זו אחת הבעיות שבית הדין לעבודה יצטרך להתמודד איתן. וכך לגבי שאר ההתאמות. במקצועות ההוראה, למשל. היום אני מעביר את הקורס שלי בזום. לעובד שעובד מהבית, מרחוק, מגיע אותו השכר בדיוק".

אגב התאמות ואקטיביזם, פליטמן מזכיר את פסק הדין שכתב בעניין הטיפ למלצרים שפוטרו וגובה דמי האבטלה נגזרו מהשכר האמיתי שבתלוש שהוא שכר המינימום. "קבענו שיש לחשב את קצבת התלויים לפי השכר האמיתי שכולל את הטיפים. וזה משליך על שאר התשלומים – דמי לידה, דמי אבטלה, מילואים, וכמובן קצבת תלויים לאלמנה אסתר כהן שתביעתה הולידה את התקדים הזה. בעלה עבד כמלצר ומת בניסיון אמיץ מצדו להציל טובעים. החוק קובע שפגיעה תוך הצלת חיים שווה לפגיעה בעבודה. לפי התלושים, הוא השתכר בממוצע כ־2,600 שקל בפועל. הכללת הטיפים שילשה את הסכום שאלמנתו קיבלה". אגב, התקדים הזה טרם הוחל וספק אם יוחל על טיפים במגזרים אחרים כמו נהגי מוניות, עובדי מלונות, שבהבדל ממלצרים אינם מתוגמלים בטיפ שהוא אחוז קבוע ממחיר הארוחה, 15%-10%"

ומה עם דמי אבטלה למעסיקים, עוד סוגיית קורונה רלבנטית?

"מעסיקים רבים לא מבינים למה הם לא מקבלים דמי אבטלה. הם אינם מבוטחים בביטוח דמי אבטלה על פי החוק, לכן גם לא חויבו בתשלום דמי ביטוח דמי אבטלה, ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה. אבל במקרה הנוכחי שאין להם כיסוי ביטוחי, חובת המדינה היא להבטיח להם רמת קיום מינימלית. ארצות מערב אירופה וארה"ב תומכות בנדיבות בעצמאים נפגעי הקורונה. אצלנו אפשר שקמה עילת תביעה על פי חוק יסוד: כבוד האדם".

פליטמן מצביע על קריסה שצפויה משני כיוונים מנוגדים – ממחסור בעבודה כמו בענפי המסעדנות, התיירות, התרבות. ומנגד, מעודף עבודה – רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות. אלה ואלה נאבקים על שכר וקיום. "שני סוגי הקריסה", הוא אומר, "יגיעו לבית הדין. יוגשו תביעות ומי יודע, ריבוי שביתות בתקופת משבר יכול להציף, שוב וכרגיל, את דרישת הפוליטיקאים לחקיקת חוק בוררות חובה".

ויש לזה סיכוי?

"לדעתי, זה לא יקרה. ראשית, אין בכך צורך כי בישראל זכות השביתה אינה מוחלטת כמו בצרפת, ואם חברת החשמל תוריד את השאלטר או מקורות תסגור את הברז, בית הדין יכול להוציא צווים שיבטלו זאת. וחוץ מזה ההסתדרות לא תסכים, בגלל שלא תרצה לוותר על כוחה הארגוני, וגם המדינה לא תסכים להעביר לבוררות שאלות כמו תוספת שכר. המדינה לא תוותר על המשילות, כפי שמצהירים הפוליטיקאים. עד היום המדינה מצטערת על הבוררות בשביתת הרופאים בשנות השמונים. הבוררים פסקו אז לרופאים תוספות שהמדינה לא היתה מוכנה לשלם מלכתחילה".

מנגנון בוררות החובה "יחסל" גם את בית הדין לעבודה.

"בית הדין הוא מהסיבות המרכזיות שלא צריך את החוק הזה. הוא רכש את אמון הצדדים ליחסי עבודה והפך כתובת לפתרון הסכסוכים. פונים אליו הנפגעים ונותנים בו אמון הפוגעים. הוא צריך להמשיך לקרב את הצדדים להידברות, חרף דברי נציב תלונות השופטים אליעזר ריבלין שאסר על השופטים לפשר ולגשר. בית הדין מקרב את הצדדים לסכסוך העבודה להידברות מבלי להיכנס לעובי הקורה של הסכסוך הכלכלי שביניהם, בהליך הנוהג והמקובל בכלל הערכאות של תזכורת פשרה. הליך הניתן לעיגון מיוחד בהוראת החוק שלפיה על ביה"ד לבור לו את הדרך הטובה היותר לעשיית צדק".

נדמה שהקורונה מאתגרת את המדיניות הכלכלית שמבוססת על התחרות החופשית.

"משבר הקורונה הוכיח שהתערבות גוברת של המדינה היא נדרשת וחיונית. ישראל כמדינת רווחה לא יכולה להשאיר לשוק החופשי לקבוע את גורלם של אנשים. הבעיה היא שהמחויבות העכשווית של המדינה תכניס אותנו לבור ולגירעון תקציבי עצום שנצטרך לכסות בשנים הבאות. לכן צריך כבר ועכשיו לחשוב על תוכנית ייצוב משק המדינה כמו ב־1985 אחרי משבר הבנקים והאינפלציה ולהגיע להסכם כלכלי, לעסקת חבילה בין כל השחקנים – מדינה, הסתדרות וארגוני המעסיקים שבה כולם יצטרכו לוותר".

"מצפה מניסנקורן לשמור על בתי המשפט"

 

פליטמן מכיר היטב את שר המשפטים אבי ניסנקורן מגלגוליו הקודמים – מזכיר ההסתדרות, ראש האגף לאיגוד מקצועי והיועץ המשפטי של הארגון. "בתחילת כל שנת משפט", הוא משחזר, "זימנתי אליי את ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות, את שרגא ברוש מהתעשיינים ואת האחראי על השכר בשירות המדינה כדי לקבל הערכה לגבי סכסוכי העבודה הצפויים. הכרתי את ניסנקורן גם כמשפטן מעולה, אבל בעיקר כאדם פרגמטי שידע להתגמש ולסיים סכסוכים. כך היה בנמל אשדוד, ברפורמת הנמלים בחברת החשמל. אני מצפה ממנו שישמור על בתי המשפט, ימנע חקיקה עוקפת ויחזק את בתי הדין לעבודה שזקוקים לחיזוק כוח האדם השיפוטי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות