חיסול ממוקד של המקצוענות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכיח בסוף השבוע האחרון שוב, בפעם המי יודע כמה, שבכל הקשור לביצור מעמדו הוא לא בוחל באמצעים. הפעם מי שחטף את האש היה ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור, שהעז לבקר את תוכנית נתניהו לחלק לציבור 6 מיליארד שקל ללא הבחנה. זו לא הפעם הראשונה שנתניהו מתנגח בפקידים דעתניים (ראו ערך מנדלבליט ודורית סליינגר), וגם הפעם הוא עשה זאת דרך ח"כ טרי שמנסה לבסס את מעמדו ולהתחבב על שוכני בלפור: חה"כ הפעם היה זה שלמה קרעי שהשתלח בחריפות במרידור ברשתות החברתיות, ודבריו שותפו בידיו נתניהו עצמו.

נתניהו אט־אט משיג את מטרתו להחליף את הפקידים המקצועניים, הדעתניים והאיכותיים בשירות המדינה בשטיחי רצפה. פרקטיקה שנראה שהוא משכפל מהנעשה בשורות הליכוד, שבו פוליטיקאים מוכשרים נבעטו לתפקידים זוטרים לטובת קידומם לעמדות מפתח של מלחכי פנכה. נתניהו שכח כנראה שפקידי המדינה עובדים קודם כל עבור הציבור ולא עבורו. את מחיר שיטוח עקומת הפקידות, ואיתה את הדעתנות והמקצוענות, אנחנו משלמים כבר עתה בהתמודדות הכושלת של הממשלה עם

משבר הקורונה. הממשלה החלשה שיצר נתניהו הביאה לכך שכל החלטה, קטנה כגדולה, מתקבלת בידי נתניהו עצמו, כששרים משמשים לו לעתים כתפאורה בלבד ולעתים מקומם נפקד כליל.

בנימין נתניהו ושאול מרידור | צילום: אוליבייה פיטוסי, עמית שאבי

שיטת הניהול הזו רחוקה מלהוכיח את עצמה, אך נתניהו בשלו, ממשיך להילחם באנשי המקצוע שבאו לשרת את הציבור ומעדיף פקידים שיהנהנו בראשם, כמו שעושים בכירי משרדו. הוא עדיין לא הצליח להחריב את משרד האוצר, אולי הודות לכך שבשנים האחרונות עמדו בראשו ראשי מפלגות יריבות. אף שמשר האוצר החדש ישראל כץ מצופה להתמקד בהחזרת המשק למגמת צמיחה, נראה שאחד האתגרים המרכזיים שלו יהיה דווקא לשמור על עצמאות ומקצועיות משרדו מול הלחצים של נתניהו.