תוכנית המענקים בדרך לשינויים: כחול לבן דורשת חלוקה דיפרנציאלית

תוכנית המענקים שעליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בסך 6 מיליארד שקל צפויה לעבור שינויים מהותיים.

הממשלה החליטה היום (א') שנתניהו, יו"ר כחול לבן וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ ושר הכלכלה עמיר פרץ יחליטו ביממה הקרובה על אופן חלוקת המענק שעליו הוכרז בשבוע. נתניהו וכץ אמרו עם הצגת התוכנית כי כל אזרח מגיל 18 יקבל 750 שקל, זוג עם שני ילדים שיקבל מענק של 2,500 שקל, וזוג עם שלושה ילדים מענק של 3,000 שקל. אולם התוכנית זכתה לביקורת חריפה נוכח העובדה שאינה מבחינה בין מי שנזקק לכסף לבין עשירים שלא זקוקים למענק הממשלתי.

הממשלה אישרה היום את המסגרת התקציבית של המהלך בסך 6 מיליארד שקל וקבעה שאופן החלוקה ייקבע על ידי ארבעת השרים. בכחול לבן דורשים שהמענק יהיה דיפרנציאלי כך שיטיב בעיקר עם השכבות החלשות.

"טלאי על טלאי"

שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר כי "מענק כספי שיגיע ישירות לציבור הוא צעד נכון להנעת גלגלי המשק, אבל לא נחלק מענק עיוור. נתמוך בתוכנית סיוע דיפרנציאלית עם רגישות חברתית. כזו שקודם כל שמה דגש על מי שפרנסתו נפגעה ומתעדפת סיוע למשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית".

השרה אורית פרקש הכהן מכחול לבן, שהיתה היחידה שנמנעה בהצבעה, אמרה, כי "זו תכנית רעה. לא צריך לפעול טלאי על טלאי. הכסף הוא מוגבל ואמון הציבור הוא מוגבל. צריך לנתב את הכסף למי שצריך בעזרת תוכנית סדורה שתפיק מנועי צמיחה למשק".

יו"ר ש"ס השר אריה דרעי אמר בישיבת הממשלה כי "את הכסף של המענקים נקבל גם אנחנו השרים, אנשים עם משכורות קבועות. אנשים יכולים לחסוך את זה, ולא לצרוך. בואו ניתן את זה ככרטיס, שיאפשר קנייה רק בארץ, ואם אחרי שלושה חודשים לא ישתמשו, התוקף פג".

השר להשכלה גבוהה זאב אלקין הסתייג גם הוא מתוכנית המענקים שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר: "ברגע שהמענק אוניברסלי לכולם הוא יפספס את המטרה והיא שהכסף ילך לצריכה".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נפגש אחר הצהריים עם תניהו ותבע ממנו להעניק מענק גם לילד הרביעי והחמישי במשפחות. כאמור, לפי הצעת נתניהו וכץ משפחה עם 3 ילדים ומעלה תקבל מענק של 3,000 שקלים בלבד. גפני אמר כי "אני לא מסכים להצעה ואני אדרוש, וזה מה שיהיה בועדה לתת את המענק גם לילד הרביעי שהוא ילד רעב וגם לילד החמישי שגם הוא רעב. בכלל לא צריך לעשות את האפליה הזו שחלק מהילדים יקבלו מענק וחלק לא יקבלו. יש משפחות עשירות שאינן מעוניינות במענק הזה. המענק בכלל צריך להיות דיפרנציאלי".

בממשלה מבקשים שהשרים יאשרו את המתווה ביום שני או שלישי כך שיהיה ניתן להגישו כהצעת חוק ממשלתית לכנסת ולחוקק אותה עוד השבוע בשלוש קריאות.

נתניהו אמר היום בדיון כי "אנו מביאים את תוכנית מענקים לאזרחי ישראל, כדי להמריץ את הכלכלה ולעזור גם ביצירת תעסוקה. אנחנו מדברים על מסגרת של 6 מיליארד שקל, אנחנו נמנה צוות שרים שיקבע את אופן החלוקה. הדגש החשוב ביותר הוא על המהירות, גם במנגנון וגם בהחלטות, ולכן הדיון הזה שאנחנו רוצים לקיים צריך להתבצע באמת ביממה הקרובה, אם לא היום אז עד מחר, ולא יאוחר מזה, כדי שנוכל להביא למימוש הדבר במהירות האפשרית. גנץ ואני שוחחנו על כמה דברים שיכולים לסייע לייעול הנושאים האלה, זה יגיע בישיבה הבאה שכנראה תתקיים מחר או ביום שלישי כדי לאשר את אופן החלוקה".

נגיד בנק ישראל: "ניתן להשתמש במענק בצורה ממוקדת יותר"

במהלך הישיבה מתח נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ביקורת על המהלך ואמר כי הוא אמנם "יכול לתמוך במידת מה בהגדלת הביקושים במשק. עם זאת, נראה כי ניתן להשתמש בו בצורה ממוקדת יותר, שתתמוך בביקושים בעוצמה רבה יותר ועם השפעה חיובית יותר על המשק לאורך זמן" ההחלטה על המענקים בגובה של 6 מיליארד שקל נעשתה ללא התייעצות עם היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה - הנגיד.

בדיון בממשלה הוסיף הנגיד ואמר "המחקר הכלכלי מלמד שגידול חד-פעמי בהכנסה אינו מתורגם בהכרח באופן מיידי להגדלת התצרוכת בשיעור ניכר מגודל המענק, וכי משקי הבית נוטים לחסוך חלק ניכר ממענקים כאלה – בפרט משקי בית שהכנסותיהם וחסכונותיהם מאפשרים להם לקיים רמת תצרוכת דומה לזו שלפני המשבר. לעתים אין ברירה אלא לנקוט בצעדים מהירים ורחבי יריעה כדי להגיב לצרכים דחופים. יחד עם זאת, במצב הנוכחי, ובפרט בהינתן רשת הביטחון שעליה הוכרז בשבוע שעבר, ראוי לטייב את חבילת הצעדים להגדלת הביקושים, כך שתהיה ממוקדת יותר במקומות שתומכים בהם בעוצמה הרבה ביותר. ככל הניתן, רצוי גם לכלול צעדים שיתמכו בהתאוששות מתמשכת של המשק ובהתייעלותו. חבילה כזאת, יכולה למקד את ההעברות למשקי הבית באלו שנפגעו במיוחד בזמן המשבר, ולכן צריכתם מוגבלת, ותוסיף הפחתת עלויות ועידוד השקעות של העסקים, שרצוי שתהיה מוסדרת וברורה - אלו בתורם יסייעו להוביל להגברת תעסוקה והאצת הכלכלה".

הנגיד התייחס גם למשמעות של אותה החלטה - הגדלת הגירעון והחוב ואמר כי "בעת הזו, השווקים הפיננסיים מאפשרים לממשלה לממן בתנאים נוחים את הגידול בגירעון שנגרם כתוצאה מהמשבר. עם זאת, אל לנו לחשוב שניתן להגדיל את ההוצאה והגירעון בלי גבול. המשבר עוד עלול להחמיר, בפרט בחודשי הסתיו והחורף, וצריך לשמור תחמושת - גם במונחים פיננסיים וגם במונחי האמון לו אנו זוכים בשווקים. השווקים ישפטו אותנו לא רק על פי גודל החוב, אלא גם על פי איכות השימוש בסכומים שאנו מקצים למאבק בקורונה".

בדיון במכון אהרון בבינתחומי בסוף השבוע שעבר היה המשנה לנגיד, אנדרו אביר, מעט תקיף ואמר כי "באיזשהו שלב נצטרך לחשוב על השלב שיוצאים מהמשבר ומה היחס בין החוב לתוצר יהיה. כי המשבר הבא יבוא ולכן נצטרך להיות במסלול של ירידה. ומסלול של ירידה מ-80% או מ-100% (יחס בין חוב לתוצר- ע"מ) זה דבר מאוד שונה. היום כשאנחנו כבר קרובים ל-80% צריך להתחיל לחשוב טוב מאוד על כל מיליארד שקל שאנחנו מוציאים היום. לכל מיליארד שקל יש משמעות".

מלשכת נתניהו נמסר כי בהמשך לתוכנית שהציגו הוא ושר האוצר ל"חלוקת מענק חד-פעמי לאזרחי ישראל כדי לעודד את הצריכה והתעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית - הממשלה קבעה כי ראש הממשלה, שר הביטחון ורה"מ החליפי, שר האוצר ושר הכלכלה ישלימו עד מחר את גיבוש מודל הקצאת המענק החד פעמי לשם תמיכה כלכלית נוספת לאזרחי ישראל, בהיקף של 6 מיליארד שקל. שר האוצר יפיץ לא יאוחר מיום שלישי תזכיר חוק ליישום התוכנית. בגמר שלב הערות הציבור יובא המודל לאישור הממשלה ולחקיקה בכנסת, במטרה להעביר את המענק לאזרחים במהירות האפשרית".