הדרישה של הנדל: גולן טלקום תישאר עצמאית 3 שנים

משרד התקשורת דורש שגולן טלקום תשמש כמפעילה וירטואלית במשך שלוש שנים מרגע העברת השליטה לידי סלקום ובטרם מיזוג מלא בין החברות, כך עולה ממסמך התנאים שהעביר המשרד לסלקום והגיע לידי "כלכליסט".

ביום חמישי הודיע המשרד כי "הדרג המקצועי מסר את המלצתו לשר התקשורת וקבע כי אין מניעה לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום בכפוף לתנאים ובמתכונת שיאשר המשרד". התנאים האמורים נשלחו לסלקום, שהתבקשה לאשרם כתנאי לאישורו הסופי של שר התקשורת יועז הנדל. בכוונת סלקום לאשרם בהקדם.

שר התקשורת יועז הנדל ומנכ”ל סלקום אבי גבאי. עליית מחירים הדרגתית | צילום: אבי מועלם אלכס קולומויסקי

על פי המסמך, עם העברת אמצעי השליטה בגולן לידי סלקום, יבוטל רישיון הסלולר של גולן ויוענק לחברה רישיון MVNO, מפעילת רשת סלולרית וירטואלית. משמעות השינוי היא שגולן תישאר חברה עצמאית שתחכור את הרשת מסלקום, אך לא תחזיק בתדרים ובתשתיות, כמו כיום. הדבר דומה לפעילותן של רמי לוי תקשורת ו־019 מובייל. הסדר זה יחול לשלוש שנים שייקראו "תקופת הביניים", בהן תעבור בהדרגה פעילות גולן לידי סלקום. בתום התקופה סלקום תהיה רשאית לעשות בגולן כרצונה - להשאירה כמותג עצמאי או למזגה לתוך סלקום ולהיפרד מהמותג. כך או כך, בכוונת סלקום למנות לגולן מנכ”ל חדש.

אין לשינוי זה משמעות עבור הצרכן, אלא שכך המשרד מנסה להבטיח שהמחירים הנמוכים של גולן יישארו לפחות לשנים הקרובות. אם תהיה עליית מחירים בשוק הסלולר, היא עשויה להגיע בהמשך.

אקספון תשקיע יותר

למעשה, משרד התקשורת לא מציב כל תנאי מיוחד לעסקה בין שתי החברות, שכן השארתה של גולן כמותג נפרד היתה, לטענת מנכ"ל סלקום אבי גבאי, רצונו מלכתחילה. בסוף תקופת הביניים, סלקום הממוזגת תחזור למעשה לימי טרום רפורמת הסלולר עם נתח שוק של 35% לעומת נתחי שוק של 26% ו־23% לחברות פרטנר ופלאפון בהתאמה. מצב זה כשלעצמו יהווה תמריץ קבוע לחברות הבינוניות והקטנות לגדול ולנגוס בנתח השוק של השחקן הגדול. תרחיש אפשרי נוסף הוא, כי סלקום תשתמש בגולן דווקא להפחתת מחירים ולדחיקת מתחרים אחרים.

המשרד מקדיש סעיף נפרד במסמך לפעילות המשותפת לסלקום, גולן ואקספון, החולקות כיום רשת סלולר משותפת תחת המותג CMG. ההסכם בין השלושה קובע אחזקה שווה ברכיבי הרשת והשקעות משותפות. עם העברת אמצעי השליטה, המשרד קובע כי יתוקן הרישיון המיוחד שהוענק ל־CMG, וכך גולן תצא מהרשת המשותפת וחלוקת הבעלות בין סלקום ואקספון תתבצע באופן שווה. גולן מעבירה לסלקום כ־220 מיליון שקל בשנה תמורת הרשת. כך, רכישתה היא למעשה תעודת ביטוח עבור סלקום, שכן היתה אפשרות שתעזוב את סלקום בסיום ההסכם ביניהן ב־2027.

מנגד, מדובר על מכה פיננסית קשה לאקספון, בעלת מותג הסלולר we4G, שחתמה על הסכם הרשתות עם סלקום שנה לאחר שגולן חתמה עמה. על פי הערכות, אקספון מעבירה לסלקום כ־100 מיליון שקל בשנה. בנוסף, פריסת תשתית דור 5 תדרוש מהשתיים השקעה של כחצי מיליארד שקל. כך, במקום כ־170 מיליון שקל שאקספון היתה אמורה להשקיע, היא תידרש עתה להשקיע כ־250 מיליון שקל.

לפיכך, המיזוג עלול להאיץ שני תרחישים אצל אקספון: עליית מחירים או יציאה מהשוק. רק לאחרונה אקספון החלה להציע חבילות יקרות יותר. כך, לדוגמה, החברה אינה מציעה חבילות של 28.9 שקל לכל החיים, אלא לשנתיים בלבד, כאשר לאחר שנתיים המחיר עולה ל־49.9 שקל לחודש.

תשתיות לא על הפרק

בדומה לעמדת רשות התחרות ואגף תקציבים באוצר, גם משרד התקשורת בוחר שלא להציב תנאי של השקעות בתשתיות לאישור העסקה. ניסיון העבר מוכיח שרווחים עודפים התגלגלו בעיקר לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים ולא להשקעה, אך הרגולטורים סבורים שרמת ההשקעות נגזרת בעיקרה מרמת התחרות וממכרז דור 5. המכרז כולל מערך תמריצים נרחב, בהיקף של כחצי מיליארד שקלים, המותנה בהשקעה בתשתית והאצה בפריסת רשת, ועל כן הם מאמינים כי תנאי זה מיותר.

השאלה שנותרה היא כיצד סלקום, במצבה הפיננסי הרעוע, תייצר מזומנים להשקעות אם לא מעליית מחירים. אחת האפשרויות היא שגבאי ימתין שיתפוגג הרעש סביב עסקת הרכישה, ויוביל לעליית מחירים מדורגת ולאורך זמן, בצעדים קטנים, אך בטוחים.