אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה"זיוף" בהצהרות ראש הממשלה צילום: אוראל כהן

דעה

ה"זיוף" בהצהרות ראש הממשלה

כל כלכלן מתחיל ששמע את דבריו של נתניהו בעת שהכריז על תוכנית המענק לכל אזרח שלו, הבחין ב"זיוף" שבדבריו; הסיבה: מטרתו של הפוליטיקאי באותה עת היתה להוליך שולל את הציבור, כדי למנוע ממנו למחות על כשליו כמנהיג. את ההסברים אפשר למצוא ביסודות הדיסציפלינה הקרויה מקרו-כלכלה

20.07.2020, 17:02 | פרופ' אסף רזין

הגורם המכריע של זיוף בזמן "שירה לציבור" אצל חלק מהמנהיגים אינו נובע מכך שהפוליטיקאי המנסה לשיר אינו יודע, מכיר או מבין את המבנה המוזיקלי של השיר, אלא שמטרתו היא להוליך שולל את הציבור כדי למנוע ממנו למחות על כשליו של המנהיג.

"למה אנחנו נותנים את הכסף הזה? אנחנו צריכים להניע את הכלכלה, אנשים יושבים בבית, הם לא צורכים. כשאנחנו נותנים להם את הכסף הזה - הם צורכים. זה מעודד את הצריכה. הם הולכים לקנות", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שהכריז על חלוקת המענקים הצפויה.

כל כלכלן מתחיל ששומע את המשפט הזה, בנוסף לכך ש"המענק לאזרח" עליו הכריז ראש הממשלה הוא "תוכנית שמומחים ממליצים עליה כדי להפעיל את גלגלי השיניים של המשק" - היה מבחין שיש במוזיקה הזו "זיוף".

להלן ה-א'-ב' של הדיסציפלינה הקרויה מקרו-כלכלה.

1. מענק קטן (במונחים מקרו כלכליים), כאשר הוא חד פעמי ולא ניתן על בסיס מתמשך, לעולם לא יהווה מכשיר לעורר משק במיתון. היוצא מן הכלל היחיד שאני מכיר הוא במצבים של כשלי אשראי מערכתיים, לרוחב הפעילויות הכלכליות במשק, בגלל "ריצה אל הבנק" של בעלי פקדונות, כפי שקרה במשבר הפיננסי הגדול.

2. חלק ממקבלי המענק החד-פעמי יחסכו את הכסף שיקבלו ולא יפנו אןתו לצריכה: רק אלו החיים מהיד אל הפה יפנו את הכסף לצריכה - אך האם בכוחם לתמרץ את הפעילות הכלכלית?

3. "פחד הקורונה" מהווה גורם מרתיע צריכה אצל בעלי יכולת; הוא מעודד אותם לחסוך.

4. סגירת ענפי ייצור, כגון אלה העוסקים בפעילויות פנאי ותיירות, בגלל סגרים שנכפו עליהם בשל שיקולים אפידמיולוגיים, גם היא לא מאפשרת ל"מענק לאזרח" להתגלגל לכדי הוצאה שתפעיל את גלגלי השיניים של המשק.

ומה לגבי מי מביננו שממליץ לראש הממשלה להחליט על צעדי סרק כגון ה"מענק לאזרח"? אמר על כך קיינס, הכלכלן ותווה הדרך למדיניות במצבי משבר: "Practical men, who believe themselves to be quite exempt from any intellectual influences, are usually slaves of some defunct economist".

אסף רזין הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר Israel and the World Economy: The Power of Globalization.

תגיות

55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

51.
למספר 9
ידיעת עובדות זה דבר חשוב. בזמן המשבר הגדול שהתחיל ב 1929 מה שקרה זה שהממשלה לא זרקה כסף לאנשים. היא השקיעה בפרויקטים יוצרי ערך. פרויקט הסכרים בעמק טנסי שפתר בעייה קשה של שטפונות מצד אחד וייצר חשמל הידרואלקטרי זול וחיוני, פרויקט הסכר הגדול על נהר הקולורדו שיצר אגם ענק, חשמל זול. סלל כבישים ומסילות ברזל. נוצרו מקומות נופש, אתרי תיירות ועוד. הוא לא חילק כסף סתם. מה שצריך כאן זה ליצור מקומות עבודה גייס 20 אלף למילואים מיוחדים בשכר, שיהיו פקחים על מסעדות, קולנוע ושהמשק יעבוד
גבי  |  26.07.20
לכל התגובות