אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גל עתירות לבג"ץ בניסיון לעצור את צמצום מספר תאגידי המים צילום: גיל נחושתן

פרסום ראשון

גל עתירות לבג"ץ בניסיון לעצור את צמצום מספר תאגידי המים

שורה של עיריות ורשויות מקומיות מנסות לבלום את המהלך בדקה ה-90, ולהקפיא או לבטל את איחוד תאגידי המים. בין העותרות והמשיבות בנימוקים שונים: ר"ג, גבעתיים, בני ברק, גבעת שמואל, יבנה ותאגיד פלגי הגליל; מועד הדיון בעתירות טרם נקבע

20.07.2020, 20:23 | ליאור גוטמן

גל עתירות לבג"ץ שהוגשו אתמול (א') מנסה לעצור בדקה ה-90 את המהלך ההיסטורי של צמצום תאגידי המים. עיון בחלק מהעתירות, שהגיעו לידי כלכליסט, מגלה שורת רשויות ועיריות רבות שעתרו או צורפו כמשיבות בפניה לבית המשפט, זאת בניסיון להקפיא או לבטל את איחוד תאגידי המים.

קראו עוד בכלכליסט

ראש רשות המים גיורא שחם, צילום: גיל נחושתן ראש רשות המים גיורא שחם | צילום: גיל נחושתן ראש רשות המים גיורא שחם, צילום: גיל נחושתן

בין העותרות והמשיבות ניתן לציין את עיריית ר"ג, גבעתיים, בני ברק, גבעת שמואל, יבנה ותאגיד פלגי הגליל (שמספק שירותים ליישובים צפת, חצור הגלילית, יסוד המעלה, גוש חלב, טובא זנגריה, סאג'ור, מג'אר, ראמה, פקיעין, פאסוטה, בית ג'אן, עילבון, חורפיש ובית ג'אן - כ-123 אלף תושבים סה"כ).

הקמת תאגידי המים נולדה בשנת 2010, בניסיון להעביר חלק מהתחזוקה של מערכות המים והביוב לאחריות העיריות. בשנת 2013 נעשה ניסיון לצמצם את מספר התאגידים מ-56 ל-11, אולם עיכובים בירוקרטיים והתנגדות של מרכז השלטון המקומי דחו את המהלך, וגם החקיקה הטרייה בנושא, שאושרה באמצע 2019, הפכה ל"אות מתה" ולא מומשה. מי שנלחם במהלך היו העיריות השונות, כמו גם מרכז השלטון המקומי, שהצליחו לבלום את המהלך פעם אחר פעם בטענה שזו פגיעה בשירות התושבים והעמסת תאגידים הפסדיים על גבי כאלה שפועלים בהצלחה כלכלית.

מנגד, דו"חות מבקר המדינה והערכות במשרד האוצר היו שחלק מהגופים הפכו ל"מפעל ג'ובים", כאשר אין מחלוקת על העובדה שצמצום מספרם יוביל בעתיד להורדת תעריפי המים. באפריל האחרון שוב אישרה רשות המים את צמצום מספר התאגידים מ-56 כיום ל-30 תאגידים בלבד, כאשר מועד התחולה נקבע לחודש הבא (אוגוסט 2020). המהלך יצא באישור משרד המשפטים.

עיון בעתירות השונות מגלה נימוקים שונים לניסיון הקפאת המהלך. כך למשל, בעתירה של עיריית ר"ג ותאגיד מי ר"ג, שמיוצגם על ידי עו"ד ליאור להב, נטען שהמהלך אמור לחבר את ר"ג עם גבעתיים ובני ברק, אך לא ניתן לדעת מה מצבם הפיננסי של הגופים המאחודים, והחיבור יכול לגרום לנזק, מה גם ש"קיימים פערי תפיסת עבודה" בין הרשויות, עם מנגנון כוח אדם ומערכות גביה שונות. בגבעתיים, שיוצגה על ידי היועמ"ש של העירייה רונית בר און, נטען בנוסף שלא ייתכן שארגון שהוקם בכספי המיסים של תושבי העיר ישרת עיר אחרת. בני ברק, שמיוצגת על ידי עו"ד יהודה ליבוביץ', מוסיפה שהאיחוד יהפוך את בני ברק לגוף בעל זכויות מיעוט, עם פגיעה אפשרית לכאורה בזכויות השימוש בשבתות ובחגים וביחס לדרישות ההילכתיות השונות.

הדיון בבית המשפט, שמועדו טרם נקבע, צפוי לעמת את טענות העותרים עם דו"ח מבקר המדינה בנושא משנת 2016. המבקר הקודם יוסף שפירא בחן חלק מהתנהלות תאגידי המים (בתוכם מי ר"ג) וטען כי "מהביקורת עולה שחלק מהתאגידים אינם מקפידים על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, תקנותיו ונוהליהם הפנימיים במסגרת התקשרותם עם קבלנים אלו, וכי ועדות המכרזים של התאגידים שנבדקו אינן מקיימות פיקוח ובקרה נאותים על התקשרויות התאגידים בהם הן פועלות". בשורה התחתונה, כך לפי שפירא: "נוכח ממצאי דו"ח זה בדבר היקפי ההתקשרויות והכשלים בביצוען, ראוי כי המחוקק יבחן את הכדאיות של ריבוי התאגידים הקיים, שכן ביזור כאמור עלול לגרום, בין היתר, לאבדן היתרון לגודל במסגרת תהליכי ההתקשרות, ולפיכך לעלויות עודפות", לשון דו"ח הביקורת.

ברשות המים אישרו את הגשת העתירות ומסגו בתגובה: "הקמת תאגידי המים הביאה להתייעלות דרמטית ולמהפכה של ממש במשק המים והביוב העירוני בכל רחבי הארץ".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות