אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתווה המענקים החדש מעלה יותר שאלות מתשובות צילום: קובי גדעון

ניתוח כלכליסט

מתווה המענקים החדש מעלה יותר שאלות מתשובות

הביקורת עבדה: הממשלה החליטה להגביל את חלוקת הכספים לבעלי הכנסות גבוהות ולהוסיף מענקים למקבלי קצבאות. אלא שהקריטריונים לא ברורים ואפילו מנגנון חלוקת הכסף עדיין לא עובד

21.07.2020, 06:52 | עמרי מילמן

תוכנית חלוקת הכספים של ראש הממשלה בנימין נתניהו וישראל כץ עברה הידוק משמעותי, אך היא עדיין לוקה בהרבה חסר.

בשבוע שעבר הכריזו השניים כי יחלקו מענקים כספיים לכל אזרחי ישראל, בלי שום קריטריון. התוכנית ספגה ביקורת חסרת התקדים מדרגי המקצוע בממשלה, מכלכלנים ומשלל גורמים פוליטיים - והובילו לשינוי משמעותי בהגדרותיה. אתמול הכניסו השניים שינויים שביקשו חברי מפלגת כחול לבן - ושבוצעו על ידי שר הכלכלה עמיר פרץ. מצד אחד, אלה מאפשרים לנתניהו וכץ להתגאות בכך שהמענקים יינתנו בצורה דיפרנציאלית, ועדיין לחלק כספים באופן גורף לכל אזרחי ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

ראש הממשלה בנימין נתניהו. מיהר להכריז על חלוקת כספים ונאלץ לחזור בו, צילום: קובי גדעון ראש הממשלה בנימין נתניהו. מיהר להכריז על חלוקת כספים ונאלץ לחזור בו | צילום: קובי גדעון ראש הממשלה בנימין נתניהו. מיהר להכריז על חלוקת כספים ונאלץ לחזור בו, צילום: קובי גדעון

השינוי המרכזי בתוכנית הוא תוספת של 750 שקל לכל מי שמקבל מביטוח לאומי קצבה - קצבת נכות, הבטחת הכנסה, עולים חדשים, מובטלים מעל 67 וקשישים מקבלי הבטחת הכנסה. לביטוח הלאומי אין בעיה להוציא לפועל את התוכנית הזאת, שכן הנתונים האלה קיימים כבר במערכת ומקושרים לחשבונות בנק.

השינוי המהותי הנוסף נוגע להקטנת המענקים לבעלי הכנסות גבוהות, והוא מורכב יותר לביצוע. נתניהו הכריז כבר אתמול בצהריים כי סוכם על אופן ביצוע סעיף זה, אולם בשעות הערב גורמים בממשלה עדיין הכינו מתווים שונים להוצאת הסעיף לפועל. בדיון שנערך בנושא בבוקר השתתפו רק ארבעה שרים - נתניהו, כץ, פרץ ושר הביטחון בני גנץ. כל אחד הגיש הצעות מצד גורמי המקצוע שלו, אולם כיאה לממשלת אחדות שלא מצליחה לדבר בקול אחיד, כל אחד מהנוכחים יצא מהפגישה במחשבה שהמתווה שלו הוא זה שסוכם.

המטרה המרכזית של נתניהו בהכרזתו בשבוע שעבר היתה לחלק מענקים - ומהר. אולם כפי שאמרה נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון שהגה את התוכנית, "אם מכריזים על תוכנית אבל לוקח חודשיים לגבש קריטריונים, אז באמת לוקח זמן עד שהכסף נכנס לבנק". בניגוד לטענות בעיית המשילות שהשמיע נתניהו בעבר, זו התוצאה כאשר הדרגים הפוליטיים מחליטים להתעלם מהמלצות הפקידים ולפעול לבד ללא כל סדר ותכנון.

איזהו עשיר?

כאמור, העיקרון המוסכם הוא הגבלת את המענקים שיינתנו לבעלי הכנסות גבוהות, שהוגדרו במקרה זה כבעלי הכנסה שנתית של יותר 640 אלף שקל, או 53.6 אלף שקל בחודש. לפי ניתוחים שנערכו בעבר במשרד האוצר, ההערכה היא כי כ־1.5% מכלל הנישומים בישראל מרוויחים מעל לסכום זה, כ־60 אלף איש בסך הכל.

בהודעה הרשמית שהוציא נתניהו, הוא הכריז כי בעלי שכר של מעל 640 אלף שקל בשנה ושכירים במגזר הציבורי עם שכר של מעל 30 אלף שקל לא יקבלו את המענק. לפי משרד ראש הממשלה, חלוקת המענק תתבסס על הרווחים מהשנה שעברה. החלטה זו היא דוגמה נוספת להיעדר העבודה המסודרת בקרבת ראש הממשלה, שכן משמעות הדבר היא שמי שטרם הגיש דו"ח שנתי יידרש לעשות זאת כדי לקבל מענק. יותר מכך, בעל עסק שהרוויח ב־2019 מעל 640 אלף שקל אך סגר את העסק באפריל לא יקבל שקל. זו עמדת משרד ראש הממשלה הרשמית נכון לאתמול, אולם קשה להאמין שבמבחן התוצאה - כאשר נתניהו ייפגש עם הטעויות - העמדה לא תשתנה.  

במקום להסתמך על מבחן ההכנסה הבעייתי הזה, ניתן להתבסס על חוק הביטוח הלאומי. לפיו, מי שמשתכרים מעל הסכום המדובר לא מקבלים קצבאות ילדים. כך ניתן לפחות לא לשלם את המענקים הניתנים למשפחות לבעלי הכנסות גבוהות. לפי אפשרות זו, הביטוח הלאומי יעביר למקבלי הקצבאות את הסכום כל עוד לא חצו את הרף, גם אם בן זוגן הרוויח לצורך העניין מיליון שקל בשנה.

במשרד האוצר העלו רעיון אחר, שלפיו מי שמשתכר מעל 640 אלף שקל יקבל את המענק עכשיו כדי לא לעכב את ההליך, ובסוף השנה ישלם מס של 100% - כלומר יחזיר את הסכום המלא. הליך כזה מצריך חקיקה שממנה מנסה נתניהו להימנע, כך שלא ברור עדיין באיזו דרך יבחרו בסופו של דבר חברי הממשלה.

החלטה נוספת היא כי שכירים במגזר הציבורי שמשתכרים מעל 30 אלף שקל בחודש לא יקבלו מענקים. במשרדי הממשלה עדיין לא יודעים להגיד איך יאתרו את כל בעלי ההכנסה הזאת, אבל מתכוונים להחיל את הכלל על המגזר הציבורי כולו, כולל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.

מספרים באוויר

עוד סוגיה שטרם נפתרה היא כיצד תגיע המדינה לחשבונות הבנק של זכאים שלא מקבלים קצבאות, שעליהם אין לביטוח הלאומי מידע. בביטוח לאומי כבר החלו בבניית מערכת להזנת חשבונות בנק שלהם, אבל זו עוד לא מוכנה והקמתה עשויה לעכב עוד את חלוקת הכסף.

לפי הערכות משרד הכלכלה, 3 מיליארד שקל יינתנו למענקים עבור המשפחות, 2.5 מיליארד שקל ליחידים ועוד חצי מיליארד שקל עבור מענקים כפולים למקבלי הקצבאות. לפי חישוב זה, הסכום שבו נקבו כץ ונתניהו למימון התוכנית - 6 מיליארד שקל - היה מופרז בחצי מיליארד שקל, שכן אז טרם הוחלט על המענקים הכפולים. ככל הנראה, גם הסכום הסופי יהיה נמוך יותר, לאחר שייגרע ממנו הסכום עבור בעלי ההכנסות הגבוהות.

דבר דומה קרה עם חבילת הסיוע הראשונית של הממשלה למשבר. אז הודיעה הממשלה כי תחלק 100 מיליארד שקל, אך רק מחצית מהסכום שולמה בפועל. כך היה גם עם המענקים לעידוד תעסוקה, שלפי הערכות יעמדו על כ־4 מיליארד שקל - ולא 6 מיליארד שקל כפי שהודיעו באוצר.

בכל מקרה שלא יהיה, למענקים האלה מצפה מכשול נוסף בדרך: יו"ר ועדת הכספים משה גפני. "אני מודיע באופן חד וברור: המענק לא יעבור כמות שהוא, לא אשאיר את הילד הרביעי והחמישי רעבים בגלל שכך הוחלט באופן שערורייתי", אמר אתמול בראיון לתקשורת. "השינוי הזה לא יעכב את העברת הכסף אפילו ביום". האינטרס של גפני ברור, אולם מהלך כזה גם עלול ליצור ביקורת ציבורית רחבה יותר, לעלות הרבה יותר וגם, בניגוד להבטחות, לעכב את העברת הכספים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות