צילום: יואב דודקביץ, שלו שלום, אריאל שרוסטר
בלעדי לכלכליסט
"הקופסה השנייה" של הקורונה: עד 9 מיליארד שקל למערכת הבריאות
התקציב הייעודי של 10 מיליארד שקל לחיזוק מערכת הבריאות לטיפול בקורונה - אזל. כעת מגבשים משרדי הממשלה קופסת קורונה שנייה כדי לממן בדיקות, לצמצם את גירעונות בתי החולים, ולתגבר את הצוותים הרפואיים. אבל בהיעדר תקציב חלק מהפתרונות יהיו זמניים בלבד
המאבק של מערכת הבריאות נגד מגפת הקורונה התברר אתמול כעסק הרבה יותר יקר ממה שנראה בתחילה. "קופסת הקורונה", אותו תקציב ייעודי שהקצו משרדי האוצר והבריאות לחיזוק ההיערכות של מערכת הבריאות, שעמד בחודש מרץ על כ־10 מיליארד שקל - אזל, וכעת עמלים שני המשרדים בגיבוש קופסת הקורונה השנייה, כך נודע ל"כלכליסט".
היקף הקופסה החדשה אינו ברור והתשובה תלויה בגורם אותו שואלים. במשרד האוצר מדברים על חבילה נוספת שנאמדת בהיקף שבין 3 ל־7 מיליארד שקל, אך במשרד הבריאות התייחסו לאומדן זה בחשדנות. שם מדברים על כך ש־7 מיליארד שקל הוא הגבול התחתון ולא העליון של התקציב ומערכת הבריאות תזדקק לקופסה של 9 מיליארד שקל.
קראו עוד בכלכליסט
נזכיר כי בחבילת הסיוע המקורית בסך 100 מיליארד שקל כבר הוקצו 10 מיליארד שקל למערכת הבריאות. סכום זה כבר הוקצה במלואו אף שלפי נתוני האוצר הביצוע בפועל הגיע בחודש הקודם ל־64%, כלומר שולמו בפועל 6.4 מיליארד שקל, כאשר 3.6 מיליארד שקל נוספים ישולמו בהמשך השנה עבור תוספת שכר לרופאים והאחיות ותוספת לקופות החולים.
בניגוד לנעשה בשנים רגילות, היעדר תקציב המדינה אינו מאפשר לקבוע תקציב מסודר לתוספת הנדרשת למערכת הבריאות ולכן מדברים על "קופסאות". כלומר, הקצאות ייעודיות וזמניות למטרה מסוימת. בימים כתיקונם, הממשלה היתה פותחת את התקציב, מגדילה את סעיף הבריאות והיתה או מקצצת בשאר תקציבי המשרדים או שהיתה מעלה את תקרת הגירעון הקבועה בחוק התקציב. אלא שכידוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, עדיין מתווכחים האם התקציב יהיה חד־שנתי או דו־שנתי.
הסעיף שצפוי לקבל את רוב הכסף מהקופסה השנייה הוא סעיף הבדיקות. לפי נתונים רשמיים עלות הבדיקות נאמדת בכ־1 מיליארד שקל לרבעון, כ־4 מיליארד שקל לשנה. כאשר הנחת היסוד כי הכסף הזה יספיק כדי להכפיל את היקף הבדיקות היומיות מ־30 אלף, ל־60 אלף כפי שהתחייב שר הבריאות יולי אדלשטיין. הסעיף השני בחשיבותו בקופסה השנייה הוא כיסוי הגירעונות של בתי חולים שספגו מכה כפולה וקשה עם התפרצות הקורונה.
לא רק שההוצאות של בתי החולים זינקו אלא שגם ההכנסות צנחו. לרשימת ההוצאות הקבועות של בתי חולים נוספו פתיחת מחלקות קורונה מיוחדות כמו גם הוצאות בלתי מתוכננות של כספים בגיוס סדרנים ומאבטחים, פתיחת אזורי בידוד והוצאות מיוחדות לצורך עמידה בתו הסגול שקבע משרד הבריאות.
הכנסות תאגידי הבריאות בשפל
מהצד השני, חלק מהכנסות בתי החולים בימי שגרה נעלמו כלא היו. ובכלל זה תיירות מרפא ומתן שירותים לתושבי הרשות הפלסטינית, בנוסף, משרד הבריאות התחייב הפעם לתמוך לא רק בבתי החולים בבעלות ציבורית־ממשלתית, אלא גם בציבוריים־עצמאיים כגון הדסה, שערי צדק, לניאדו, והנוצרים בצפון - בתי חולים שאינם זכאים לסיוע ממשלתי לפי חוק אך בשל מיקומם טיפלו באזורים אדומים - בהם חרדים וערבים.
אם לא די בכך, הקורונה הציפה בעיה ישנה: חלק ניכר מהתקציבים של המרכזים הרפואיים מגיע מתאגידי הבריאות - גופים הפועלים ליד בתי החולים ובבעלותם, כדי לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. מדובר בפתרון ייחודי של מערכת הבריאות בישראל שנוצר כדי לטפל בתת־התקצוב המתמשך בבתי החולים הממשלתיים, כאשר הגופים הללו מאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים עצמם בלתי אפשרי לבצע, לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים. פעילות תאגידי הבריאות מהווה כשליש מפעילות בתי החולים, והם מנהלים יחד כ־3 מיליארד שקל. בזמן הקורונה חוסל כמעט כליל זרם ההכנסות הזה.
תקנים נוספים למערכת הבריאות
במקום השלישי בקופסה השנייה מגיע סעיף תגבור הצוותים הרפואיים. שרי האוצר והבריאות שיגרו אתמול הודעה לעיתונות שכותרתה "בשורה אדירה למערכת הבריאות" ובה ההכריזו כי הוחלט על תקנים נוספים: 2,000 אחים ואחיות, מתוכם 1,600 לבתי החולים ו־400 לקופות, תוספת של 400 רופאים, ועוד 700 עובדי מנהל ומשק ומקצועות הבריאות, אשר יוקצו למחלקות הקורונה. "מדובר בתגבור כוח אדם השקול לתוספת של 8 שנים", נכתב בהודעה. "וזאת כדי לאפשר היערכות מיטבית של מערכת הבריאות עם אתגרי הקורונה והחורף הקרוב".
הקצאה זו אמורה לעלות לקופת המדינה יותר מ־700 מיליון שקל לשנה אך טרם התברר אם מדובר בהוצאה קבועה שתוכנס לבסיס התקציב או בתוספת זמנית לתקופת הקורונה שתבוא על חשבון תוספות כוח אדם שמתוכננות בשנים הבאות.
לפי חישובי בנק ישראל, עוד לפני הקופסה הנוכחית יחס החוב־תוצר של ישראל צפוי לזנק מ־61% תמ"ג לרמה של 80% תמ"ג תוך שנה עד שנה וחצי. היעדר תקציב מאושר אינו מאפשר למשרד האוצר לדרוש התאמות תקציביות בשאר משרדי הממשלה. בחלק מהמשרדים אין משמעות לתקציב הקיים שכן הקורונה אינה מאפשרת לבצע חלק גדול מתוכניות העבודה שתוכננו לשנה הנוכחית.
* * *
סוף לסאגת הפרויקטור של הקורונה?
המרגיע הלאומי שיאיים על אדלשטיין
שחקן חדש נכנס למגרש המגפה: פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ובית החולים איכילוב הוא הפרויקטור החדש של הקורונה.
הדרך הארוכה מדי למינוי פרויקטור התארכה בין היתר בגלל שאלת הסמכויות שיינתנו לתפקיד, שכן ישראל מעולם לא התמודדה עם מגפה או אירוע דומה, ומעולם לא היה תפקיד כזה בזירה הציבורית.
התשובה לשאלה מתחלקת לשתיים: הסמכויות דה יורה - קטיעת שרשראות הדבקה, חיזוק מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות, פיקוח על אכיפת הבידוד, רכש ותכלול כל השחקנים בניהול המשבר, לרבות הקשר בין משרד הבריאות לכוחות הביטחון. את התשובה לסמכויות דה פאקטו נגלה רק בעוד חודשיים כי ברבש יקבל את הסמכויות שהוא יקח, בכוח. בעזרת היכולות שלו, הידע שלו, הניסיון שלו והתמיכה של האיש היחיד שקובע באמת, בנימין נתניהו. ראש הממשלה הוא זה שהחליט על ברבש, על אפו וחמתו של שר הבריאות יולי אדלשטיין, שרק אתמול בבוקר עוד הצהיר בגאווה שהוא ממשיך לראיין והתשובה תתקבל "בעוד כמה ימים".
נתניהו בכלל לא רצה פרויקטור. אבל משבר הקורונה יצא מכלל שליטה וגרם לו לאבד לגמרי את אמון הציבור. לכן, הוא חייב מרגיע לאומי - ומהר.
אדלשטיין נלחם נגד מינויו של ברבש כי רצה פרויקטור אלמוני שלא יתפוס את הזירה היחידה שבה בלט: התקשורתית. מדובר בנבחר ציבור נטול ניסיון ביצועי. הוא פולטיקאי ייצוגי ולא יישומי. האיש, שטרם הבין כי ניהול משבר של מגפה אינו דומה לטקס הדלקת משואות, עסק עד כה בתקשורת 24 שעות ביממה. כעת, מינויו של ברבש מאותת לשר הבריאות שהגיע הזמן להתחיל לעבוד יותר ולנאום פחות. זו הסיבה שאדלשטיין העדיף למנות את האלוף אמיר אבולעפיה - איש שטח צנוע ושקט שלא היה מאיים לגנוב זמן מסך. נתניהו רצה אחרת - ונתניהו קובע. ברבש יחתור קדימה, אדלשטיין ינסה לבלום. את התוצאה נראה בשטח. הסטטיסטיקה היבשה היא זו שתקבע.