לתנועת המרד בהכחדה יש מטרה חדשה: בתי ההשקעות

אתמול (ג') בשעות הבוקר הגיעו פעילים ישראלים של תנועת המרד בהכחדה, שפועלים להעלת המודעות ולפעילות נגד משבר האקלים, למשרדי חברה ברמת גן נגדה רצו למחות. הם נשאו שלטים, קראו קריאות מחאה וברגע השיא המתוכנן מראש של המחאה ריססו את דלת הכניסה ואת לוגו החברה בנפט מדומה ("מחומר טבעוני ומתכלה שנשטף בקלות", מדגישים בתנועה).

המחאה בבית ההשקעות מנורה | צילום: ליאור קליין

היעד של המחאה לא היה אחת מחברות הגז הטבעי המקומיות או חברה אחרת שעוסקת ישירות באיתור, הפקה, אספקה או מכירה של דלקי מאובנים, אלא דווקא משרדי חברת הביטוח והפיננסים הראל. זאת, מכיוון שההפגנה היתה חלק מקמפיין מקומי חדש ששם על הכוונת לא את חברות דלקי המאובנים, אלא את הגופים שמעבירים להם כספים ומסייעים בכך להמשך פעילותם ועבודתם. שבוע קודם לכן, ביום רביעי, הספיקו הפעילים לבצע פעולה דומה במטה של מנורה מבטחים. "בתקופה כל כך קשה כלכלית לא יכול להיות שבתי השקעות משקיעים מיליארדי שקלים מכספי הפנסיה שלנו במפעלים שמפיקים דלקי מאובנים, מהווים סכנה לבריאות שלנו והורסים את העתיד", הסבירו הפעילים.

לפי נתונים שאספה תנועה המרד בהכחדה בסיוע פרויקט "פנסיה פתוחה" של הסדנא לידע ציבורי, מנורה משקיעה 4.5 מילארד שקל בחברות שעוסקות בכרייה של דלקי מאובנים, כ-12% מכלל ההשקעות של החברה. בין השאר השקיעה מנורה 679 מיליון שקלים בכיל, 319 מיליון שקלים בדלק קידוחים ו-351 מיליון שקלים בחברה לישראל. והיא לא היחידה. לקרנות פנסיה ולגופים פיננסיים רבים בישראל יש השקעות ניכרות עם חשיפה לחברות שקשורות דלקי מאובנים או זיהום אוויר. למגדל, למשל, השקעות בסך 4.69 מיליארד שקל, להראל 2.86 מיליארד (ובהם 207 מיליון שקל בפז נפט, 162 מיליון בקבוצת דלק ו-128 מיליון בחברה לישראל) ולפניקס 2.21 מיליארד, כאשר השקעות אלו מהוות בסביבות ה-10% מתיק ההשקעות של חברות אלו.

המחאה מול משרדי הראל | צילום: איתי שחם

בעולם, קמפיינים שקוראים לגופים פיננסיים, בתי השקעות, קרנות פנסיה ועוד למשוך או להסיט את השקעותיהם מחברות דלקי מאובנים מתנהלים באינטנסיביות זה קרוב לעשור. הגוף המרכזי שמוביל קמפיינים אלו, ארגון 350.org, רשם הישגים בולטים כמו התחייבות של גופים שמנהלים 8 טריליון דולר להסיט את השקעותיהם מחברות אלו.

בישראל עד עתה לא התגבשה פעילות משמעותית בהקשר זה, והגופים שמממנים את תעשיית דלקי המאובנים לא נדרשו לשאת באחריות ציבורית. במרד בהכחדה מקווים שהקמפיין שהנוכחי שלהם ישנה את זה. "רצינו לנסות לתקוף את הבעיה ממקום מסוים שעובד ברמה עולמית, מאיפה שהכסף מגיע", אמרה לכלכליסט אלינור נדיר, דוקטורנטית לזואולוגיה באוניברסיטת תל ואביב פעילה בקמפיין הסטת ההשקעות של המרד בהכחדה. "ראינו במקומות אחרים בעולם שזה עובד. הם הולכים ומחריפים את משבר האקלים, אין לנו זמן ואנחנו לא יכולים לשבת בצד ולהמשיך לתת לזה לקרות. זו השיטה שלנו ליצור שינוי".

נדיר ציינה שמפגני המחאה היום ובשבוע שעבר הם רק הצעד הראשון בקמפיין נרחב יותר: "אנחנו מתכננים לעשות משהו דומה לעוד חברות כאלו. זה יחזור על עצמו במהלך שיהיה יותר בולט, ונשתדל לעשות את זה ביותר מקומות. אנחנו רוצים להצביע לכל מי שרוצה להקשיב על העוולה של מה שקרה בחברות האלו. משתמשים בכסף של הציבור כדי לעשות משהו שפוגע בציבור. זה עולם של משבר אקלימי, אנחנו כבר ב-1.2 מעלות של התחממות. אין מקום לחבורת דלקי מאובנים לקבל סובסידיות וכספים שלנו. מבחינתו החברות האלו הן פושעי אקלים, ובתי ההשקעה משתפים אתן פעולה. הם מממנים אותן ומאפשרים להן להמשיך להתקיים. ללא הפסקת הזרמת הכסף לא נצליח לעצור את משבר האקלים ונחריף כל משבר חברתי שיש לנו היום. אנחנו רוצים לעצור את משבר האקלים, ולצערנו לא רק ממשלות אלא גם מוסדות פיננסיים ממשיכים לפעול נגד זה". 

נגה לבציון נדן | צילום: ענת אורן

לדברי נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה בקרן ההשקעות האחראית Value^2, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye ומרצה בבית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי, להסטת השקעות מחברות דלקי מאובנים יש יתרונות משמעותיים מעבר לסיוע למאבק במשבר האקלים. "משקיעים רוצים השקעות אחראיות משתי סיבות", הסבירה לכלכליסט. "ראשית, הבינו שזה מביא יותר תשואות. מבחינת ניהול סיכונים, כשאתה לא מנהל השקעות אחראיות אתה מגדיל את הסיכונים. חברות דלקי מאובנים הן חברות עם השפעה סביבתית מהותית שפחות ופחות מקובלת על אנשים. מבחינת רגולציה סביבתית הן תחת נטל גדול ונדרשות לעוד השקעות שלא מניבות יותר תשואה. שנית, השווקים מצטצמים בגלל שינוי האקלים. במרד בהכחדה בינים שזה זמן אפס, שאין עוד זמן. יש הבנה שהרגולוציה תהיה יותר ויותר קשוחה ביחס לחברות, כלומר שהסיכוי לקבל תשואה טובה לאורך זמן קטן".

לבציון נדן ציינה הזכירה את החלטת בבנק ההשקעות האירופי מנובמבר שעבר להסיט הלוואות מדלקי מאובנים: "מה הוא אמר? שאין טעם לתת לאותם מגזרים כסף, כי הסיכוי שיחזירו לי אותו קטן ואני לא רוצה לעודד את זה. זה אומר שהאיתנות הפיננסית של החברות נפגעות, הלוואות יהיו יותר יקרות בעבורן, וההשקעה הופכת לעוד פחות כדאית. בעקבוות ההחלטה, שבוע מאוחר יותר קרן Blackrock הודיעה על הסטת השקעות מחברות פחם. פחות כסף יזרום בחברות, והסיכוי שלי כמשקיעה להגדיל את הרווח נמוך יותר. כתוצאה התנודתיות מאוד גדולה. מה קרה עם מחיר הנפט? בעקבות הקורונה מטוסים הפסיקו לטוס, תעשיות נעצרו ומחיר הנפט ירד לכלום. כשאתה משקיע לטווח ארוך, אתה מסכן את הכסף שלי. לכן מבקשים לא להשקיע. כי זה סיכון וכי זה פוגע בעולם. אנחנו רוצים להמשיך לחיות בעולם, ואם לא יהיה מהלך דרסטי של הסטת השקעות והפסקת מימון של דלקי מאובנים נהיה בבעיה קיומית".

אם כל מה שאת אומרת נכון, אז למה כל כך הרבה גופים פיננסיים עדיין משקיעים בתחום? למה צריך קמפיינים כמו זה של המרד בהכחדה?

"זו ראייה קצרת טווח של מנהלי ההשקעות. מי שמנהל פנסיה לא יכול להסתכל לטווח קצר. יש גם עניין של חוסר ידע וחוסר מודעות. הסטת השקעות מדלקי מאובנים זה פשוט ניהול נכון של כספים. יש תפיסה מוטעת שזה פוגע בתשואות, אבל מחקרים מראים שזה לא נכון בגלל גורמים כמו תנודתיות. רק 8% מהמחקרים שנעשו ב-45 השנים האחרונות מראים שהשקעה לפי פרמטרים סביבתיים ואחריות תאגידית פוגעת בתשואה. זה גם דורש יותר מאמץ, כי אתה צריך להסתכל על עוד פרמטרים. הסטת השקעות מדלקי מאובנים זה השלב הראשון והבסיסי לפני השקעות אחראיות, שמתייחסות למדדים כמו שחיתות, שמירה על זכויות אדם וסביבה".

דוגמה בולטת למצב זה היא השקעות בנפט גולמי. "מי שהשקיע בנפט מיד אחרי הירידה הרוויח. אבל האם זו השקעה חכמה לטווח ארוך? אני לא חושבת", הסבירה לבציון נדן. "לטווח ארוך אין לזה סיכוי להתקיים. אנחנו נמצאים בבועה, כשקרן הפנסיה קונה מניות בחברת דלקי מאובנים הם קונים את הרזרבות, לא רק את הנפט שבחוץ אלא גם את הנכסים שעוד לא הוציאו מהקרקע. זה חלק משווי החברה. אבל חלק מהנכסים האלו לעולם לא יוכלו לצאת מהקרקע. העולם לא יכול להמשיך להתקיים כמו שהוא. חלק מהרזרבות לעולם לא יתממש, ואתה בעצם משלם על משהו שלעולם לא יקרה. זה מה שמכונה בועת הפחמן. ערך החברות הוא לא הערך הממשי, אתה משלם סתם".

אחת הטענות הן שהסטת השקעה היא אסטרטגיה לא טובה, כי ככה מאבדים את המקום בשולחן ואת היכולת להשפיע על החלטות ולהביא לשינוי כיוון.

"יש הרבה אסטרטגיות להשקעות אחראיות. הסטת השקעות היא אחת. יש אסטרטגיה של איטגרציה, שמתמחרים את השיקולים הסביבתיים ואז זה משפיע על מחיר ההשקעה. יש סינון חיובי שמתמקד בהשקעה בחברות הנפט היותר טובות. אבל אתה לא צריך להיות בהרבה השקעה כדי להשפיע. קרן הפנסיה של קליפורניה מחזיקה מניות של אקסוןמובייל. לא הרבה, זו לא השקעת נכס מניבה, אלא כדי שיהיו לה נציגים, אפשרות להגיע לאסיפות הכלליות ולישיבות בעלי מניות. דיברתי עם בכיר בקרן והוא אמר לי, 'הם מתים שנפסיק להשקיע בהם רק כדי נשרד מהגב שלהם'. מעורבות היא אסטרטגיה חשובה, אבל אתה לא חייב להיות 12%, אתה יכול להיות 2% ועדיין הסטת השקעות".

נדיר מקווה שהקמפיין ישפיע לא רק על בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה אלא גם על דעת הקהל. "אנחנו מקווים לגרום להן לאבד את ההון החברתי", אמרה. "אנחנו רוצים להשפיע על הדעה של הציבור. כוח בא מלמטה, ואם מספיק אנשים יצטרפו לקמפיין, יהיה להם אכפת וזה יהיה מתוקשר, וחברות דלקי מאובנים יאבדו הון חברתי כמו חברות הטבק לפניהן, אנחנו מאמינים שייווצר מספיק לחץ לעשות שינוי משמעותי".