אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביטול ימי המחלה למבודדים: הפחתת הנטל למעסיקים, חשש לעובדים החלשים צילום: עמית שאבי

ביטול ימי המחלה למבודדים: הפחתת הנטל למעסיקים, חשש לעובדים החלשים

שופטי בג"ץ ביטלו צו שהוצא בתחילת משבר הקורונה, שלפיו ימי בידוד נחשבים לימי מחלה שאותם מימנו המעסיקים. כעת, למדינה יש חודשיים להבין איך לממן עשרות אלפי אנשים בבידוד כפוי

27.07.2020, 20:27 | עמיר קורץ

המדינה ניסתה לגלגל את עלויות השהות בבידוד אל המעסיקים והעובדים, אך נכשלה במבחן בג"ץ. "בידוד אינו מחלה" - זו האמירה שעומדת בלב פסיקה דרמטית שהוציאו תחת ידם היום (ב') שלושה שופטי בג"ץ הנשיאה אסתר חיות, עוזי פוגלמן ואלכס שטיין. השלושה פסקו כי צו שקבע כי ימי מחלה יינתנו באופן אוטומטי למי שנדרשו להישלח לבידוד אינו חוקי.

קראו עוד בכלכליסט

ראש שירותי הבריאות היוצאת סיגל סדצקי. צו ללא סמכות, צילום: יואב דודקביץ   ראש שירותי הבריאות היוצאת סיגל סדצקי. צו ללא סמכות | צילום: יואב דודקביץ ראש שירותי הבריאות היוצאת סיגל סדצקי. צו ללא סמכות, צילום: יואב דודקביץ

עוד קבעו השופטים כי חוק דמי מחלה לא מאפשר להנפיק תעודת מחלה גורפת לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד מחשש להידבקות בקורונה - ותעודת המחלה הגורפת בטלה. את הצו שבוטל הוציאה סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור הפורשת במשרד הבריאות, במהלך הגל הראשון של מגיפת הקורונה בישראל. הצו של סדצקי יצר מצב שבו עובדים ומעסיקים נדרשים לשאת בעלויות הבידוד, ולא המדינה שהחליטה לשלוח את הציבור לבידוד.

"שינוי איזון כזה, אשר לו השלכות על זכויותיהם של הצדדים ליחסי העבודה, אינו מצוי בסמכותו של הגורם המבצע במשרד הבריאות - הוא נתון למחוקק", כתבה חיות בפסק הדין. עם זאת, כדי למנוע פגיעה בעובדים ולאפשר למדינה היערכות מתאימה, קבעו השופטים כי ביטול תעודת המחלה הגורפת ייכנס לתוקף רק החל ב־30 בספטמבר. עד אז הנטל עדיין יוטל על המעסיקים והעובדים.

בג"ץ אמנם הסיר מעל המעסיקים את הנטל הזה, אך לא קבע על מי הוא כן יוטל. לדברי חיות, בפסקה המסכמת את פסק הדין, "חזקה על כל הגורמים הרלבנטיים כי בפרק הזמן שעד כניסת הוראת הבטלות לתוקפה, תיבחן על ידם השאלה מיהו הגורם שראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור בהקשר זה וכי תיקבענה הוראות מתאימות לטובת העובדים, המעסיקים והציבור בכללותו".

שאלה של אחריות

את העתירה לבג"ץ הגישו התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה וארגון חברות הניקיון. העותרות טענו כי תעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ויש לבטל או להגביל אותה רק לעובדים שהוגדרו בצו הבידוד כחולים, ולהחריג את מי שנכנסו לבידוד משום שנחשפו לחולה קורונה או שהו בקרבתו, אך לא חלו. ארגוני המעסיקים אף דרשו מבג"ץ לקבוע כי על המדינה לפצות אותם על הפסדים שספגו עקב תשלום דמי מחלה לעשרות אלפי עובדים אשר בודדו מכוח צו בריאות העם.

המדינה, לעומת זאת, טענה כי תעודת המחלה הגורפת שהוציאה סדצקי היא כמו כל תעודת מחלה שניתנה במסגרת חוק דמי מחלה ומחייבת את המעסיקים. לפי המדינה, התעודה הוצאה על ידי רופאה בכירה, מומחית בעלת־שם בתחום האיפדמיולוגיה. בנוסף טענה המדינה כי התעודה הותאמה לצורכי השעה משיקולים רפואיים מובהקים אשר מגדירים מחדש את המושג "חולה" ככזה שכולל, בין השאר, כל אדם שעלול להיות נגוע בנגיף ולהדביק אחרים, וכינתה אדם כזה "חולה סטטיסטי".

במשרד האוצר לא התחילו ללמוד אתמול את ההחלטה ואת המשמעויות הכספיות העצומות שלה עבור המדינה. אל הוואקום הזה נכנסו מיד המעסיקים והסתדרות העובדים, שמבקשים להטיל את האחריות לתשלום עבור ימי הבידוד על מי שהחליט על כך - המדינה.

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, שהוביל את העתירה יחד עם ארגוני מעסיקים נוספים, אמר כי הממשלה צריכה להעניק פיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ולעובדים. "הפרשנות של ההתאחדות לחוק היתה מדויקת וצר לנו שנדרשנו לבית המשפט לקבוע את המובן מאליו: בידוד אינו מחלה ונטל של תשלום שכר לעשרות אלפי עובדים בבידוד, על חשבון ימי המחלה שלהם, הוא בלתי נתפס. המדינה היא האחראית להנחיות הבידוד והיא גם זאת שצריכה לממן אותו, ולא המעסיקים והעובדים".

תומר הוסיף "בית המשפט עדיין לא שחרר את המעסיקים והעובדים מהעלויות הגבוהות שחלו עליהם בחודשים האחרונים, כולל עובדים שימי המחלה שלהם הסתיימו ואינם מקבלים תשלום כלל בעת הבידוד. אנו מצפים שהממשלה תיקח אחריות לפיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ותיישם את החלטת בית המשפט באופן מיידי". 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. "שינוי כזה אינו בסמכות הגורם המבצע — הוא נתון למחוקק", צילום: עמית שאבי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. "שינוי כזה אינו בסמכות הגורם המבצע — הוא נתון למחוקק" | צילום: עמית שאבי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. "שינוי כזה אינו בסמכות הגורם המבצע — הוא נתון למחוקק", צילום: עמית שאבי

לדברי יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, "שופטי בג"ץ הבינו שהעיוות שיצרה המדינה בימי הבידוד זועק לשמיים וכי הוא גרם לנטל בלתי סביר על המעסיקים הקטנים".

גם בהסתדרות הגיבו באופן דומה. "לא נשלים עם פגיעה בשכר העובדים בשל החלטת הממשלה על ימי הבידוד. נפעל בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו", נמסר. "אנו קוראים למדינה להיכנס בהקדם למשא ומתן, יחד עם ארגוני המעסיקים, במטרה להחיל על ימי בידוד את ההסדר החל בעת מצב מיוחד בעורף. הסדר זה מאפשר לעובדים לקבל את שכרם הרגיל על ימי היעדרות כתוצאה מהוראות פיקוד העורף, בעוד שהמעסיקים מקבלים מהמדינה שיפוי בגין שכרם של העובדים בימים אלה. הסדרים מסוג זה מונהגים במרבית מדינות ה־OECD מאז פרוץ משבר הקורונה".

בהקשר זה, אמר אחד הגורמים המעורבים ל"כלכליסט", "אולי עכשיו המדינה תפחית את ימי הבידוד הנדרשים מאנשים שנחשפו לחולי קורונה. עד עכשיו היה לה נוח כי המעסיקים מימנו אותם, אבל עכשיו כשהיא תצטרך לשלם זה סיפור אחר".

החולה המדומה

בשבוע שעבר התקיים דיון בעתירה בבג"ץ שבו טענו העותרים כי עובד חולה הוא רק מי שסובל ממחלה ספציפית שאינה מאפשרת לו לבצע את עבודתו. עוד טענו כי הצו מהווה "חופשה כפויה ללא תשלום", וכי זהו "ניסיון עקר להעביר את נטל הפיצוי אל המעבידים". המדינה מנגד טענה כי לכל עובד יש זכות סוציאלית למצות את מכסת ימי המחלה שלו, ויש לראות בהיעדרות בשל הבידוד כמו היעדרות מפאת מחלה. גם ההסתדרות הצטרפה לעמדת המדינה וטענה כי יש לדחות את העתירה.

השופטים בהחלטתם היום עמדו על כך כי ההיעדרות מהעבודה בשל בידוד אינה בשל אירוע פיזי ששלל מעובדים את הכושר הפיזי לעבוד, אלא עקב אירוע משפטי - צו הבידוד שהוציא השלטון. בנוסף הם דחו את עמדת המדינה לגבי "החולה הסטטיסטי". השופט שטיין כתב בנימוקיו כי "ידוע הוא כי כלל האוכלוסיה איננה מתחלקת באופן דיכוטומי לאנשים בריאים ולאנשים חולים, אלא כוללת בתוכה קבוצה נכבדה של אנשים אשר טרם אובחנו כחולים" - לגביהם הוא כתב, "הם אינם זכאים לקבל דמי מחלה מכוחו של חוק דמי מחלה".

מטקסס באהבה

בנוסף הזכיר שטיין סוגייה דומה שעלתה לפני כחודשיים בבית המשפט העליון בטקסס. שם, השופטים נדרשו להכריע על רקע בחירות מקדימות שנערכו במדינה האם אדם שחושש מהידבקות בנגיף הקורונה זכאי להצביע בבחירות באמצעות הדואר. בית המשפט בטקסס קבע כי אדם ללא סימפטומים שחושש מהידבקות אינו בגדר "חולה" לעניין חוק הבחירות. שטיין התייחס לפסיקה הזאת וכתב: "סבורני כי קו מחשבה זה ראוי שינחה גם אותנו בבואנו לפרש את מילת המפתח 'מחלה'... מילה זו, כהגדרתה בחוק, מתייחסת לחולה אינדיבידואלי ולא ל'חולה סטטיסטי'".

עוד כתב שטיין כי תעודת המחלה הגורפת אינה מהווה תחליף לתעודת מחלה רגילה, כי סדצקי, "דילגה על דרישת ההיבדקות במסגרת קופת החולים שלה משתייך העובד", וכי התעודה שהוציאה אינה עונה על הדרישות של תקנות דמי מחלה והוצאה בחוסר סמכותה. לכן, פסק, לא ניתן לחייב באמצעותה את כלל המעסיקים בישראל לשלם דמי מחלה לעובדיהם חסרי תסמינים שאינם נושאים את נגיף הקורונה אך נמצאים בבידוד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות