צילום: באדיבות כאן 11
בעירום מלא: סדרת דוקו-ריאליטי חדשה של אורנה בן דור
הדוקו־ריאליטי הישראלי החדש “מתחילים מאפס" מציג משתתפים שמופשטים מכל רכושם, כולל הבגדים שלגופם. “זה היה כמו פסיכואנליזה בשבילם“, אומרת הבמאית
אחד הדברים שאפיינו את ההתכנסות והסגר של הגל הראשון של הקורונה היה סידור ארונות וזריקה של חפצים מיותרים. לגל השני, בתזמון הולם, עולה סדרת הדוקו־ריאליטי של התאגיד כאן 11 "מתחילים מאפס", בבימויה של אורנה בן דור.
קראו עוד בכלכליסט
הסדרה, שעולה ב־2 באוגוסט היא מין ניסוי חברתי שבו שישה משתתפים נפרדים למשך שבועיים מכל החפצים בביתם. ביום הראשון של הניסוי מגיעה חברת הובלות לבתי המשתתפים ומרוקנת אותם מתכולתם: רהיטים, כלי מטבח, מוצרי טיפוח, טלפונים, מחשבים וכל בגדיהם, גם אלה שעל גופם - הכל. את החבילות מאחסנים במכולה הנמצאת כמה מאות מטרים מביתם.
המשתתפים נותרים עירומים בבתיהם הריקים, עם כמה שימורי אוכל ומצלמות (שהוצבו בבית ואחת ידנית). אחרי 24 שעות מותר להם להגיע למכולה ולקחת ממנה פריט אחד, וכך במשך כל 14 ימי הניסוי הם באים פעם ביום ובוחרים לקחת פריט אחד בלבד מחייהם הקודמים, כשבשבוע הראשון אסור להם לקחת מהמכולה שום פריט טכנולוגי - לא טלפון נייד ולא מחשב - אבל מותר להם לעבוד בעבודה מזדמנת תמורת כסף או כל פתרון יצירתי אחר שיאפשר להם להשיג את מה שהם צריכים לקיום.
"הניסוי נהפך לנורא רלבנטי, כי בחצי שנת הקורונה החיים מאוד הצטמצמו מבחינה חומרית", אומרת בשיחת זום במאית התוכנית אורנה בן דור. "בזמן הצילומים זה עימת אותי ואת הצוות עם השאלה עד כמה אפשר להסתדר כשנשארים בלי כלום. נורא הזדהיתי עם המשתתפים. חשבתי מה הייתי עושה במקומם וכשחזרתי הביתה מהצילומים שנערכו בקיץ של שנה שעברה, הרגשתי שכיף לי שיש לי מכונת קפה, אבל גם ממש קינאתי בהם על הריק שלהם”.
בן דור (65) היא במאית קולנוע ודוקומנטריסטית רבת־הישגים, היא ביימה את "בגלל המלחמה ההיא" (1988), על יהודה פוליקר ויעקב גלעד, הקימה את הקרן לקולנוע וטלוויזיה ואף ניהלה אותה, ניהלה את מחלקת הדוקו של ערוץ 10, ובין היתר גם עשתה את הסדרה הפופולרית "מעושרות".
על ההחלטה לעשות את הסדרה היא אומרת: "ראיתי פורמט דני שמאוד מצליח באירופה ובארצות הברית (Stripped). התלבטתי קצת בגלל הגימיק של ההתפשטות, אבל החלטתי שהמשימה תהיה לחלץ מהמשתתפים משהו מעצמם. ואכן, כל האנשים שהשתתפו בניסוי התמודדו עם דברים חבויים בתוכם, שצפו למעלה".
בן דור מדברת על העירום כגימיק. ובכלל, האומנם אפשר להתייחס לתוכנית כאל ניסוי חברתי כשמצלמה מלווה את המשתתפים? אנשים הרי מתנהגים אחרת אל בן אדם הלבוש בשקית ניילון שמבקש עזרה ברחוב כשהוא מלווה בצוות צילום מאשר בלעדיו."רוב הזמן לא הבחינו בנו”, אומרת בן דור, “כי השתמשנו בעדשות רחוקות. היינו מחכים שהסצנה תיגמר, ורק אז התחקירנית היתה רצה אחרי האדם שפנו אליו וביקשה שיחתום על טופס שלפיו הוא מסכים שנעשה שימוש בצילומים. הם לרוב בכלל לא ידעו שצילמו אותם.
“חוץ מזה, הזמן שהם עירומים הוא רק למשך 24 שעות, כי לאחר היום הראשון הם יכולים להוציא מהמכולה משהו ולשים על עצמם. בסקנדינביה המשתתפים לא יצאו מהבית ביממה הראשונה. הישראלים לקחו את זה כמשימה. התיידדו עם הרחוב, מצאו אוצרות: בגדים, נעליים ונורא נהנו מזה".
הנהנים הם אלמוג גור (29) ורועי צברי (41), זוג סטנדאפיסטים נשוי שגר בפלורנטין שבתל אביב; דניס צ'רקוב (29), יוטיובר וכוכב רשת עם רבע מיליון עוקבים; יניב זנבה ודניאל צגאי (בני 29), חברים ושותפים לדירה ברחובות, האחד מפיק מסיבות והשני שחקן; וליהי פישר (34), מנהלת בחינוך הלא פורמלי שגרה במושב ניר צבי.
מהפרק הראשון ניכר שהחפץ שהכי קשה להם להיפרד ממנו הוא הנייד. זה הדבר הראשון שהם מוציאים מהמכולה?
"לא. בשבוע הראשון אסור להם לקחת שום טכנולוגיה. החפץ הראשון שהם לוקחים לא זהה. מישהו לקח מהמכולה פן; מישהי אחרת דאגה למזרן, כדי שיהיה לה נוח לישון. הם צריכים לעבוד בעבודה מזדמנת כדי להרוויח כסף ולקבל תמורת זה משהו".
אמרת שהניסוי מעמת את המשתתפים עם כל מיני תובנות, מה למשל?
"בכל אחד מהם נפתח איזה פצע שהיה חבוי והציק לו. במקרה אחד זה היה עניין של היחסים הזוגיים, אצל השותפים האתיופים היה העניין של הגזענות. כל אחד בא טעון, ופתאום הם תקועים עם עצמם ללא גירויים, אין להם ברירה אלא להרהר בדברים. הם התחילו לדבר זה עם זה. בפרק האחרון אנחנו פוגשים אותם שלושה חודשים אחרי הניסוי. זה היה כמו כמה שנים של פסיכואנליזה בשבילם. מה שבטוח, כמעט כולם החליטו לחיות עם הרבה פחות חפצים".