אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממיקרו למאקרו: כך צריכה להיראות התוכנית ליציאה מהמשבר צילום: עמית שעל

דעה

ממיקרו למאקרו: כך צריכה להיראות התוכנית ליציאה מהמשבר

מצד אחד צריך שתהיה תוכנית שנלחמת במחלה בנחישות ומזרימה כסף, שיכול לשמור את הנפגעים עם הראש מעל המים במשבר כלכלי. מצד שני - ובאותה נשימה ממש - הממשלה חייבת לצאת בתוכניות מדוייקות שמייצרות כלים לצמיחה

29.07.2020, 09:48 | יאיר סרוסי

בתקופת משבר המהלך האוטומטי של חברות הוא צמצום ובלימה. קיצוץ בהוצאות אשר נועד לשמור על המזומן. רמת הפגיעה בחברות היא כמובן שונה. יש חברות שנפגעו מאד והן עוסקות בהישרדות, ויש את אלו שנפגעו באופן בינוני. השונות בין הסקטורים והחברות גדול.

קראו עוד בכלכליסט

בחברות שנפגעו באופן בינוני, ניתן להקים שני צוותי הנהלה:

האחד, "הגנתי" – צוות שמיועד לשמירה על קיומה של החברה עד שהמציאות תתבהר. צוות שכזה צריך להיות אמון על שמירת הנזילות, על גיוסי הון וקווי אשראי ועל שמירת ההוצאות. השני "התקפי" – מחפש הזדמנויות, מפתח עסקים ותר אחר הזדמנויות רכישה במחירים נוחים.

יאיר סרוסי , צילום: עומר לוי יאיר סרוסי | צילום: עומר לוי יאיר סרוסי , צילום: עומר לוי

כל חברה עסקית זקוקה לאופק. לידיעה שברגע מסוים תוכל לפתח שוב. לצאת עם מוצר חדש. ולהתחיל בצמיחה שהיא המנוע לכל ארגון. זה ספק האנרגיה החיובית שמניע עובדים ומנהלים – הידיעה שיש דרך לעתיד עם תכניות התפתחות.

כך צריכה להיות בנויה גם התכנית הכלכלית של הממשלה. מצד אחד צריכה להיות בה הגנה על הקיים – תוכנית שנלחמת במחלה בנחישות ותוך הקפדה, נוקשה ולא פופוליסטית, כזו שנשענת על נתונים, בונה מטה אפקטיבי ומזרימה כסף שרואה אנשים ועסקים. כזה שיכול לשמור את הנפגעים עם הראש מעל המים במשבר כלכלי שהולך ומתעצם. מצד שני ובאותה נשימה ממש הממשלה חייבת לצאת בתוכניות מדוייקות שמייצרות כלים לצמיחה. פעולה ישירה ומדויקת על-ידי שימוש בכלים קיימים.

בחודשים האחרונים קיבלנו הדגמה לחולשתן של תשתיות התקשורת והיכולות הדיגיטליות של ישראל שבחלקים ניכרים באוכלוסיה היא איטית ואף לא קיימת. באוכלוסיות שהן פריפריה חברתית, ויש הרבה כאלה, לכ-40 אחוזים מהתלמידים אין כלל תקשורת אינטרנטית או מחשב על מנת שיוכלו להשתמש בהם ללמידה מרחוק. זה למשל יכול להיות פרוייקט לאומי שבזמן קצר יראו דרכו את השינוי והוא יעסיק צעירים וסטודנטים, יכול להיות מלהיב ולשנות ממש את המדינה.

ויש גם כלים קיימים שצריך להפעיל מיידית. יזמים בתחום הטכנולוגיה בישראל מחפשים כיצד ניתן לעזור. אפשרות לעשות כן עלתה רק השבוע על-ידי אחד היזמים הוותיקים ועתירי הזכויות בתחום הטכנולוגיה, ועניינה הקמת גוף גדול שייתן הלוואות מיקרו בנוסח מוחמד יונס, שהקים את בנק המיקרו פיננס ליזמים קטנים בבנגלדש, ועליו זכה בפרס נובל. יש גוף כזה בארץ שכבר עשה דברים כאלה. קחו לדוגמה את קרן קורת, שנתנה אלפי הלוואות במשך השנים לעסקים קטנים ואף זעירים. אם לפתוח ברזים אז ככה צריך לעשות את זה – באמצעות גוף שכזה, שקיים עשרות שנים ובנוי להלוואות לעסקים זעירים. זו התמחות מורכבת.

דברים כאלה כבר קרו בעבר. בעיצומו של המשבר הכלכלי של שנות ה-80 הייתה בית שאן שיאנית אבטלה ושיוועה לעבודה, אך הפתרונות היו רחוקים. הייתי אז רכז תעשייה ומו"פ באגף התקציבים באוצר, ויחד עם רכז תיירות הצענו לאשר תקציב לאתר ארכיאולוגי שעל פי סקר היו צפויות להימצא בו עתיקות. חמישים מליון השקלים שאושרו לאחר מאבק בוועדת הכספים איפשרו להעסיק את כל תושבי העיר במשך מעל שנתיים, הוא הביא לפיתוח ענף תעסוקה חדש לאזור, ולא פחות חשוב מכך – אפשר לתושבים להרים את הראש בגאווה. אז כמו היום אלה לא דברים שיש להקל בהם ראש.

בניגוד לשנות ה-80, כיום אנחנו עתירי ניסיון. אחרי שיצרנו את תוכנית "יוזמה" ואת קרנות "המנוף", זה הזמן להפעיל את הכלים הידועים, להזרים כסף לעסקים זעירים וקטנים, להפעיל פרויקט דיגיטציה לאומי ובעיקר – וזה באמת הכי חשוב – זה הזמן לפרויקטים שמייצרים תקווה, שיחזירו את אווירת היזמות והצמיחה.

הכותב, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, וכיום יו"ר "אנלייט אנרגיה מתחדשת"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות