אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך למנוע את שכחת הילדים במכונית? צילום: חן גלילי

איך למנוע את שכחת הילדים במכונית?

למדינה יש אחריות בהגנה על הילדים, אבל את האחריות שלנו ההורים - חובה עלינו לקחת. להבין, להפנים ולפעול למניעה. רק בשילוב כוחות נעצור את הסטטיסטיקה הכואבת

29.07.2020, 18:04 | אורלי סילבינגר

שלשום (ב') ילד בן 4 מפוריידיס נשכח למוות ברכב. שוב זה קרה, כמו בשנה שעברה, כמו בשנה שלפניה וכך הלאה. אין חדש תחת השמש הקופחת. אבל אפשר וחובה לשים לזה סוף. תמותת ילדים משכחה ברכב נוגעת לכולנו בבטן הרכה. קשה להבין איך ייתכן שהורה ישכח את היקר לו מכל.

יש לכך תשובה מדעית. חשוב להבין שלא מדובר פה באשמה הקשורה לאדם כזה או אחר, אלא בכשל אנושי של מצב "הטייס האוטומטי".

בשנת 2016 פרסם פרופ׳ דיוויד דיאמונד, מומחה לפסיכולוגיה ונוירולוגיה, מחקר שהראה ששכחת ילדים ברכב נובעת מכשל בזיכרון האנושי. לפי פרופ' דיאמונד, במוח פועלות במקביל שתי מערכות זיכרון - זיכרון לטווח ארוך הפועל מתוך הרגל וזיכרון לטווח קצר האמון על מידע חדש. כאשר משתלט עלינו "הטייס האוטומטי" - הזיכרון מתוך הרגל, אנו עלולים לשכוח פעולות חשובות שתכננו לעשות, המבוססות על הזיכרון לטווח קצר כמו להוריד את הילד בגן או להוציא אותו מהרכב.

נדמה לכם שאתם חסינים ממצב כזה? נסו להיזכר בפעם ההיא שנכנסתם לחדר ולא זכרתם מה תכננתם לעשות בו. זה בדיוק אותו כשל בזיכרון.

בשנים האחרונות התווספו לכך הסחות הדעת של העולם הטכנולוגי. אבל השנה אנחנו עומדים בפני אתגר נוסף – הקורונה. בשעת מגיפה עולות אצל כולנו רמות הסטרס, אנחנו מוסחים יותר ונוטים לעשות יותר פעולות באופן "אוטומטי". גם השגרה שלנו משתנה חדשות לבקרים, מצב שמעלה דרמטית את הסיכון גם לשכחת ילדים ברכב.

על ההורים להסתכל לעצמם עמוק בעיניים ולהבין שאסור להם לחשוב "לי זה לא יקרה". ההבנה שזה יכול לקרות לכולנו יכולה להניע אותנו לפעולה ולמנוע את האסון הבא.

ילד נשכח במכונית הזו (ארכיון), צילום: עמית מגל ילד נשכח במכונית הזו (ארכיון) | צילום: עמית מגל ילד נשכח במכונית הזו (ארכיון), צילום: עמית מגל

סקר שנערך במסגרת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים גילה שרק כ-20% מההורים לילדים עד גיל 4 דווחו שהם פועלים למניעת שכחת הילדים ברכב. הפעולות הנפוצות הן שימוש בתזכורות בנייד, הודעה או שיחת טלפון והנחת חפץ ליד מושב הילד. אלו הם נתונים קשים שמראים שהסכנה טרם הוטמעה בציבור הרחב.

כמו בעניין המסכות, גם כאן לנו, לציבור, יש אחריות בנושא.

אף מוצר לא יכול להיות תחליף להחלטה ההורית

הורים רבים פונים אלינו ומבקשים המלצה על מוצר שיכול למנוע את הטרגדיה הבאה. ישנם הרבה מוצרים המיועדים למטרה זו.

מנהל תקינה במשרד הכלכלה ומכון התקנים קידמו תקן למוצרים למניעת שכחה ברכב. על אף שהתקן כבר אושר, עד כה אף יזם לא הגיש מועמדות לקבלת התקן. התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים בהובלת משרד הבריאות פועלת לעידוד יזמים להתחיל בתהליך לקבלת התקן.

יש לקוות שבקרוב יהיו מוצרים שעומדים בתקן, אך חשוב להבין כי כל מוצר הוא רק מעגל תמיכה נוסף המסייע להורה להימנע משכחה. אף מוצר לא יכול להיות תחליף להחלטה ההורית וללקיחת אחריות על אימוץ הרגל מציל חיים.

לפני כחצי שנה איטליה היתה המדינה הראשונה שכוננה חוק המחייב להתקין אמצעי למניעת שכחת ילדים בכל רכב בו נוסע ילד מתחת לגיל 4. החוק נכתב בדם לאחר שנה שבה קיפחו את חייהם ילדים רבים. אנחנו עוקבים בדריכות אחר המתרחש באיטליה כדי ללמוד מהמודל האיטלקי ולהתאימו לישראל.

למדינה יש אחריות בהגנה על הילדים, אבל את האחריות שלנו ההורים - חובה עלינו לקחת. להבין, להפנים ולפעול למניעה. רק בשילוב כוחות נעצור את הסטטיסטיקה הכואבת.

הכותבת, אורלי סילבינגר, היא מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים

תגיות