הלמ"ס: שיעור האבטלה הבלתי רשמי עלה ל-12.3% במחצית הראשונה של חודש יולי

שיעור המובטלים במשק על רקע סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, טיפס במחצית הראשונה של חודש יולי ל-12.3% שהם כ-511 אלף איש. זאת לעומת 11.8% במחצית השניה של חודש יוני, שהם 438.9 אלף איש. נתון זה כולל אנשים שפוטרו מעבודתם, וכן אנשים שנמצאים בחל"ת. כך מדווחת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יש לציין כי נתון זה אינו כולל כ-200 אלף אנשים נוספים שנעדרו מהעבודה זמנית בשל סיבות שאינן קשורות בנגיף הקורונה (למשל מילואים, חופשת לידה וסיבות נוספות).  

נתונים אלו נמוכים לעומת אלו שמדווח עליהם שירות התעסוקה, לפיהם שיעורי האבטלה (הכוללים מפוטרים, אנשים בחל"ת ומקבלי הבטחת הכנסה), עומד על כ-21.4%. פערים אלו נובעים מהבדלים בשיטות החישוב בין שני הגופים, כאשר נתוני שירות התעסוקה מושפעים ממספר האנשים שמדווחים מרצונם כי חזרו לעבודה, בעוד שנתוני הלמ"ס אינם כוללים מקבלי הבטחת הכנסה. עם זאת יש לציין כי גם לפי נתוני הביטוח הלאומי, מספר המובטלים נמוך מאשר זה שמדווח על ידי שירות התעסוקה.

הנתון של 12.3% עליו מדווחת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל שלוש קבוצות. הראשונה, בלתי מועסקים, שלפיהם מחושב שיעור האבטלה הכולל במשק. קבוצה זו כוללת בני 15 ומעלה שדיווחו כי לא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע שבו נערך הסקר של הלמ"ס, שאין להם עבודה ממנה נעדרו, שחיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 שבועות שקדמו לראיון בסקר ושהיו זמינים לעבודה. שיעור הקבוצה הזו עומד לפי הלמ"ס על 5.2%, בדומה למחצית השניה של חודש יוני.

קבוצה נוספת היא המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה, שהם למעשה אנשים שהוצאו לחל"ת. שיעור זה בצירוף שיעור הבלתי מועסקים, טיפס מ-10% ל-10.5%. יש לציין כי נתון זה הוא הנתון הקובע במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית שאושרה שלשום במליאת הכנסת ושקובעת כי כל עוד הוא לא יירד מתחת ל-7.5%, יתאפשר המשך מתן דמי אבטלה למפוטרים ואנשים בחל"ת עד לחודש יוני 2021.

הקבוצה השלישית היא לא משתתפים בכוח העבודה - אנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בחודשים מרץ-יולי 2020 ושנגרעו מכוח העבודה לאחר שדיווחו כי לא עבדו בשבוע שבו נערך הסקר, אין להם עבודה ממנה נעדרו כל השבוע ולא חיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 שבועות שקדמו לראיון בסקר.

במקביל לנתונים הללו, פרסמה היום הלמ"ס את נתוני הרבעון השני של 2020 (החודשים אפריל-יוני), מהם עולה כי שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה (הכולל אנשים בחל"ת) ירד מ-60.4% ברבעון הראשון של השנה, ל-59.2%.

שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה רשם ירידה משמעותית יותר מהגברים ל-58%

סך אחוז ההשתתפות בכוח העבודה (שכולל מובטלים שמחפשים עבודה), ירד ל-61.7% (62.7% ברבעון הקודם). אחוז זה בקרב הגברים ירד ל-65.7% (66.4% ברבעון הקודם), ובקרב הנשים רשם ירידה משמעותית יותר ל-58% (59.1% ברבעון הקודם).

מבין המשתתפים בכוח העבודה, שיעור המובטלים (שאינו כולל אנשים בחל"ת ואנשים שפוטרו והפסיקו לחפש עבודה) טיפס מ-3.5% ברבעון הראשון, ל-4.1%.

בפילוח לפי אזורים, אחוז הבלתי מועסקים (מובטלים שעדיין כלולים בכוח העבודה לאחר שהצהירו כי הם עדיין מחפשים עבודה) בקרב בני 15 ומעלה עלה ברבעון השני של 2020 בכל המחוזות בהשוואה לרבעון הקודם. במחוז ירושלים הגיע אחוז זה ל-4.9% (לעומת 4.5%), במחוז הצפון ל-4.3% (לעומת 3.5%), במחוז חיפה ל-4.4% (לעומת 3.6%), במחוז המרכז ל-3.9% (לעומת 3.3%), במחוז תל אביב ל-4.1% (לעומת 3.7%), ובמחוז הדרום ל-3.7% (לעומת 3.4%).

במקביל, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה ירד ברוב המחוזות בהשוואה לרבעון הקודם. במחוז ירושלים נרשמה ירידה ל-53.1% (לעומת 52.5%), במחוז הצפון ל-55.3% (לעומת 57.2%), במחוז חיפה ל-58.4% (לעומת 60.3%), במחוז המרכז ל-68.0% (לעומת 68.7%), במחוז תל אביב ל-67.2% (לעומת 68.4%), ובמחוז הדרום ל-59.3% (לעומת 60.0%).

בפילוח לפי ענפים כלכליים, הירידות המשמעותיות במספר השכירים המועסקים ברבעון השני היו בענף שירותי אירוח ואוכל (כ-21 אלף שכירים), בענף החינוך (כ-16 אלף שכירים), בענף מידע ותקשורת (כ-12 אלף שכירים), בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות ובענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי (כ-8 אלף שכירים בכל אחד מהענפים), בענף מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים (כ-7 אלף שכירים). מנגד, העליות הגדולות היו בענף שירותי בריאות רווחה וסעד (כ-14 אלף שכירים), ובענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (11 אלף שכירים).

בפילוח לפי מקצועות, הירידות הגדולות במספר השכירים היו בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ובקרב עובדי מכירות ושירותים (כ-20 אלף שכירים בכל אחד ממשלחי היד), בקרב מנהלים (כ-16 אלף שכירים), בקרב עובדים בלתי מקצועיים (כ-11 אלף שכירים) ובקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-7 אלף שכירים).