אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המעבר לעבודה מהבית במהלך הקורונה הביא לעלייה בפשיעת סייבר" צילום: pixabay

"המעבר לעבודה מהבית במהלך הקורונה הביא לעלייה בפשיעת סייבר"

דו"ח של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2019 מצביע על עלייה בדיווחים על פעילות כספית חשודה וחריגה, כאשר הזינוק הגדול ביותר הוא בצ'יינג'ים שמתריעים יותר על ניסיונות להלבין הון באמצעותם. ברשות עובדים כעת גם על דו"ח מיוחד שמראה את העלייה בפשיעה הכלכלית בעקבות הקורונה. ראש הרשות: "אנו מזהים שגם העבריינים בלחץ כלכלי אדיר והם מנסים להיות יצירתיים"

03.08.2020, 06:51 | עמיר קורץ

בשנת 2019 התקבלו ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יותר מ-102 אלף דיווחים מיוחדים, המוגדרים כ"בלתי רגילים" המצביעים על פעילות חריגה, שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה אופיינית לו ועשויה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור. מדובר בעלייה של 12% לעומת שנת 2018 ובסך הכל בעלייה של 105% בשש השנים האחרונות. כך עולה מהדו"ח השנתי שמפרסמת היום הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

קראו עוד בכלכליסט

הדו"ח הנוכחי של הרשות אמנם עוסק בשנת 2019 אולם ברשות כבר עובדים בימים אלה על חיבור דו"ח מיוחד שייצא בשבועות הקרובים ועוסק בהשפעה של מגיפת הקורונה על הפשיעה הכלכלית והלבנת הון. ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר אמרה ל"כלכליסט" כי "אנו רואים מאז הקורונה עלייה משמעותית במקרי הונאות ומירמה, ואנו מזהים שגם העבריינים בלחץ כלכלי אדיר והם מנסים להיות יצירתיים. עוד מגמה שאנו רואים שהעבריינים עוברים יותר ויותר להונאות מקוונות. כמו כל המשק, אפשר להגיד שגם העבריינים 'עברו לעבוד מהבית', ואנו רואים עלייה בפשיעת סייבר והונאות מקוונות משלל סוגים לרבות הונאות שאנו מכנים 'הנדסה חברתית', כלומר: עבריינים שמתחזים לגורם כזה או אחר וגורמים לך להעביר אליו כספים".

ד"ר שלומית ווגמן רטנר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור , צילום: רן יחזקאל ד"ר שלומית ווגמן רטנר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור | צילום: רן יחזקאל ד"ר שלומית ווגמן רטנר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור , צילום: רן יחזקאל

לדברי ווגמן-רטנר, גם הביקוש הרב לציוד רפואי מאז פרוץ מגפת הקורונה, הביא איתו תופעות עבריינות כלכלית: "אנו רואים עליה בהונאות ומירמה וגם פשיעה בינלאומית שקשורים למכירת ציוד רפואי, למשל מכירת מסכות לפנים שכלל לא קיימות. בנוסף, בכל העולם אנו רואים ניסיונות גוברים לניצול של המערכות הפיננסיות כי גם הרבה עובדים בסקטור הזה עובד מהבית, ונעשים נסיונות לניצול לרעה של העובדה שהניטור והבקרה של המערכות הפיננסיות עשויים להיות מוגבלים יותר. התרענו על כך בזמן אמת בפני הסקטור הפיננסי בישראל, כדי שיהיו מודעים לכך ויצמצמו את הסיכון".

הצ'יינג'ים מדווחים יותר ויותר על ניסיונות להלבין הון דרכם

הדו"ח לשנת 2019 מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל: שני התחומים המובילים את רשימת החקירות הפיננסיות ברשות ב-2019 היו שוחד ושחיתות – 25.1% מהחקירות (עלייה של כ-9% לעומת 2018), ועבירות הונאה, מירמה וזיוף – 24.7% מהעבירות. לאחר מכן ברשימה: עבירות מסים (11.5%), מימון טרור (10.9%) והימורים לא חוקיים (6.1%).

עוד עולים מהדו"ח דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת ההון במהלך 2019, כאשר האמצעי המוביל הוא פעילות בינלאומית – 19.2% מהמקרים (עלייה של 6% לעומת 2018), פעילות במזומן – 13%, שימוש בנותני שירות פיננסים (צ'יינג'ים) – 9.6%, פעילות אסורה בחשבון – 7.3%, נדל"ן – 6.9%, שימוש באנשי קש – 6.1% והלוואות – 5.8%.

על פי הדו"ח, כ-47% מכלל הדיווחים ה"בלתי רגילים" בשנת 2019 מקורם מהמערכת הבנקאית ו-38% מנותני שירות פיננסי (צ'יינג'ים) 15% מסקטורים נוספים, כולל חברות כרטיסי האשראי וחברות הביטוח. דיווח "רגיל" לרשות מוגדר בחוק, וגופים פיננסים נדרשים לו אוטומאטית בנוגע לפעולות מעבר לסכום מסוים, זאת לעומת דיווחים "בלתי רגילים", אשר נעשים על פי שיקול דעת הגוף המדווח, כאשר הוא חושד כי הפעולה היא יוצאת דופן, חריגה או חסרת הגיון כלכלי.

שני התחומים המובילים את רשימת החקירות הפיננסיות ברשות ב-2019 היו שוחד ושחיתות ועבירות הונאה, מירמה וזיוף, צילום: שאטרסטוק שני התחומים המובילים את רשימת החקירות הפיננסיות ברשות ב-2019 היו שוחד ושחיתות ועבירות הונאה, מירמה וזיוף | צילום: שאטרסטוק שני התחומים המובילים את רשימת החקירות הפיננסיות ברשות ב-2019 היו שוחד ושחיתות ועבירות הונאה, מירמה וזיוף, צילום: שאטרסטוק

אפשר לראות בגרפים המוצגים בדו"ח עלייה דרמטית בדיווחים ה"בלתי רגילים" של הצ'יינג'ים בשיעור של כ-50% בשנת 2019 לעומת 2018 (כ-39 אלף דיווחים לעומת כ-27 אלף) ועלייה בשיעור של כ-200% בשלוש השנים האחרונות. אגב, ב-2014 היו מסקטור הצ'יינג'ים רק כ-2,300 דיווחים, כך שמדובר בעלייה מטאורית.

ווגמן-רטנר, מסבירה ל"כלכליסט" כי אחת הסיבות היא משום שענף הצ'יינג'ים עבר הסדרה: "בשנים האחרונות שונה המשטר לגבי נותני שירותים פיננסיים והם עברו ממודל רישום למודל רישיון ולכן הם עובדים כיום יותר מסודר", אומרת ווגמן-רטנר. "בנוסף עשינו בשנים האחרונות הדרכות ליותר מ-1,200 בעלי צ'יינג'ים, שהגיעו אלינו פיזית למשרדי הרשות, פרסמנו מדריכים מפורטים שהסבירו להם איך הם יכולים להיות מנוצלים לרעה להלבנת הון דרכם, מה שלהערכתנו גם מהווה הרתעה עבור העבריינים היות ואנו מראים עד כמה הם חשופים".

לדברי ווגמן-רטנר, "השינוי לטובה בשיתוף הפעולה של הצ'יינג'ים נובע מההבנה שאם הם רוצים להיות שחקנים במערכת הפיננסית, עליהם לפעול על פי הכללים העולמיים. רק כך הם יוכלו 'לשחק בעולם של הגדולים', כלומר לעבוד מול הבנקים הגדולים והבנקים העולמיים. זה המניע העיקרי שלהם לשינוי דפוס ההתנהלות וההסבר העיקרי לעלייה בדיווחים מצדם על כל פעולה חריגה".

רוב שיתופי הפעולה בתחום המודיעין הפיננסי – עם מדינות אירופה

 

הדו"ח מצביע גם על העלייה הגוברת בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות – עלייה של 8% ב-2019 ובסך הכל עלייה של 117% בשש השנים האחרונות. במיוחד בולטת עלייה בשיעור של כ-39% בבקשות מידע מצד רשות המיסים בשנה החולפת לעומת 2018. עוד בולטת ב-2019 עלייה של 12% במספר בקשות המידע שנתקבלו ברשות מיחידות מקבילות בעולם (ועלייה של 74% בתוך שש שנים). ברשות מדגישים כי נתון זה משקף עלייה מרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי עבירות בחו"ל.

לדברי ווגמן-רטנר, "אנו רואים שהשימוש של גופי האכיפה והביטחון במודיעין פיננסי גובר. ככל שאנו מייצרים יותר מודיעין, בשילוב עם היכולות הטכנולוגיות שלנו, כך אנו ושאר גופי האכיפה מצליחים להגיע ליותר עבריינים ואנשי קש, לתפוס את הכספים ולשלול אותם מהם בין אם באמצעות חילוט, גביית מס או השבה לקורבנות".

בנוסף הרשות פרסמה לראשונה פירוט של עיקר המדינות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. כ 78%- מבקשות המידע שנתקבלו ברשות מחו"ל ב-2019 הגיעו מיחידות מקבילות באירופה (כ-60% מהן חברות באיחוד האירופי), כ-9% מצפון אמריקה, כ-6% ממדינות אסיה ואירו-אסיה.

בכיוון ההפוך: הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה (כ-63% מהפניות) לצפון אמריקה (כ-20%) ולמדינות אסיה ואירו-אסיה (כ-9%).

"אנו משתפים פעולה עם יותר מ-170 מדינות ומחברים בין נקודות הפשיעה הכלכלית הבינלאומית", אומרת ווגמן-רטנר, שמספרת על דפוס הזרמת הכספים של העבריינים דרך חשבונות בחו"ל במטרה להוריד מעליהם את הזנב של גופי האכיפה וההתחקות אחריהם: "הרשות לאסור הלבנת הון יכולה תוך ימים או שבועות ספורים לפנות לכל אחת מהמדינות ולבקש ממנה אינדיקציות שונות וכל המידע זורם אלינו ברמה המודיעינית, כך שבתוך זמן קצר גופי הבטחון והמשטרה מקבלים מעין 'מפה' - איפה נמצאים הכספים, מי הבעלים בחשבונות, וניתן לעשות שיתוף פעולה בין-מדינתי ולהגיע לכספים ולתפוס אותם".

בנוסף, מדגישים ברשות כי 2019 היתה השנה הראשונה שבה ישראל היתה שותפה במה שהם מכנים "הקוקפיט של העולם במאבק הגלובאלי בהלבנת הון" לאחר שהצטרפה לארגון ה-FATF, כוח המשימה הבין-לאומי המוביל את המאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור. הדו"ח מתאר את המעורבות האסטרטגית הבינלאומית שישראל נטלה בה חלק בארגון, כולל אירוח כנס מומחים בינלאומי גדול והשתתפות בפרויקטים בינלאומיים ומחקרים רבים בתחום.

הדו"ח מספק הצצה לפרשיות שהרשות חשפה

רבות מהפרשות הפליליות הכלכליות בשנים האחרונות נחשפו בעקבות דיווחים שהגיעו מצ'יינג'ים ומקורות נוספים לרשות להלבנת הון ומימון טרור, ובכלל, ווגמן-רטנר מדגישה כי "הרשות לאיסור הלבנת הון מעורבת בכל חקירה במדינת ישראל שבה יש היבט כלכלי, ולא מעט מהמקרים הרשות היתה גם זו שחשפה את הדברים. כגוף מודיעני אנו באופן יזום חושפים מידע שהופך לחקירות משטרה, שב"כ, רשות המיסים ורשויות אחרות – ולבסוף לכתבי אישום".

בדו"ח הנוכחי של הרשות היא מספקת, לראשונה, הצצה הכוללת תיאור מפורט אודות הפעילות שלה בחשיפת כמה מפרשיות הדגל המשמעותיות שהרשות השתתפה בהן. הפרשיות המוצגות בדוח עוסקת במנעד רחב של תחומים, לרבות דוגמאות מחקירות של חשבוניות פיקטיביות, גניבה ומרמה, סחיטה באיומים, סחר בסמים, הונאה, עבירות ניירות ערך, עבירות מסים, שחיתות, סייבר ועוד.

כך, לדוגמא, מתואר בדו"ח על פרשיה שאותה חשפה הרשות באופן יזום, שבמסגרתה עורך דין שימש כמלבין הון מקצועי עבור ארגוני פשיעה, בהיקפים כספיים של מאות מיליוני שקלים. המידע הזה חולל חקירה רחבת היקף במסגרתה הוקם כוח משימה מיוחד, המשותף לרשות להלבנת הון עם משטרת ישראל, רשות המסים ופרקליטות המדינה.

פרשייה אחרת שמובאת כדוגמא בדו"ח היא פרשיית חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שנחקרה על ידי רשות המסים והמשטרה, שהובילה להגשת כתב אישום, בה החשוד הפעיל מערך חברות פיקטיביות שנרשמו על שם אנשי קש, ובאמצעותן הוא קיזז חשבוניות פיקטיביות עבור עסקאות שלא בוצעו וללא ידיעת בעלי החברות הרשומים. הרשות להלבנת הון תיארה בדו"ח כיצד היא איתרה מידע רב אודות השימוש שנעשה במסגרת הפרשה בנותני שירותים פיננסיים (צ'יינג'ים) לצורך טשטוש הפעילות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות