המדינה מפסידה בכל שנה הכנסות של 1.25 מיליארד שקל ממסים על טבק בגלל הברחות

הברחות טבק וסיגריות הן הנפוצות ביותר מבין ההברחות במעברים, כאשר לפי הערכת רשות המסים, המדינה מפסידה 1.25 מיליארד שקל מהברחות של סיגריות מתחומי הרשות הפלסטינית, כך עולה מדוח מבקר המדינה.

עם עליית המס על הסיגריות בשנים האחרונות היקף ההברחות רק הלך וגדל. על פי ארגון לשכות המסחר, אובדן הכנסות המדינה ממע"ם וממס קנייה על סיגריות, על טבק לעישון ועל טבק לגלגול, בכל מעברי הגבול של ישראל, הסתכם בשנת 2017 ב-1.7 מיליארד שקל; הערכת רשות המסים היא כאמור שלפחות 1.25 מיליארד שקל מתוכם מקורם מהברחות מתחומי הרשות הפלסטינית.

הסחר הלא חוקי מתבצע בשתי דרכים: סיגריות המיוצרות בחו"ל באופן חוקי ומוברחות לארץ (להערכת ארגון לשכות המסחר מדובר ב-60 מיליון חפיסות במחיר של 22 שקל לחפיסה) וסיגריות שמקורן מהרשות הפלסטינית. לפי הערכות היקף הטבק הנכנס לארץ מהרשות עומד על 400 טונות ממנו ניתן להפיק 55 מיליון חפיסות סיגריות.

מהביקורת עולה כי ההברחות בדרכים השונות הן תופעה שיטתית בכל הנוגע לטבק ומוצריו לישראל כאשר המבריחים "מנצלים את אוזלת ידה של מערכת האכיפה הרופפת לביצוע הברחות חוזרות ונשנות, כאשר המקרה הגרוע ביותר מבחינתם הוא תשלום קנס, שלאחריו הם חוזרים לפעול".

המבקר מצא ליקויים רבים במעברי הגבול השונים. כך למשל בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי לא הוקמה בבית המכס נהר הירדן כלבייה שתאפשר הצבת כלבן וכלב. אומנם לעיתים מגיעים כלבן וכלב מבית המכס חיפה לשעות ספורות בלבד אך הדבר רחוק מלהספיק. 

על כך השיבה רשות המסים כי "בימים אלו נבנה אתר חדש במעבר הגבול נהר הירדן, חלק מהמבנה יוקצה לטובת כלבייה שצפויה לתת מענה לפעילות המכסית במעבר נהר הירדן ובמעבר גבול אלנבי.".

עוד עלה מדוח המבקרי כי במקרים בהם נעשות עבירות של קניין רוחני (זיוף מותגים למשל) ניתן לבעל הזכויות על הקניין הרוחני שלושה ימים להודיע אם הוא נוקט בהליכים משפטיים אלא שלפי מבקר המדינה "עקב הזמן הקצר המוקצה לתגובה והן מהסיבה שסכום הטובין שהפרו לכאורה את זכות הקניין הרוחני אינו גבוה, מייצג בעל הזכות לקניין הרוחני מוותר על הגשת התובענה לבית המשפט. במקרה כזה בית המכס משחרר את הטובין ליבואן, וזה מצדו יכול למכור אותם לציבור תוך הפרה לכאורה של זכות הקניין הרוחני".

כדוגמה עלה מקרה באוגוסט 2017 שבובית המכס נהר הירדן מצא מוצרים מזויפים של מותג ספורט בשווי 300 אלף שקל, שיובאו על ידי יבואן. אלא שבגלל שבעלי הזכויות על המותג לא תבעו, לאור לוח הזמנים והסכום המדובר, המוצרים השתחררו ללא עיכוב לשוק. רשות המסים ציינה בתשובתה: "ככל שלא מתקיימים התנאים המופיעים בחוק מצד בעל הזכות, אזי, לא ניתן חוקית לפעול כנגד יבואנים מפרים".

המבקר מצא כי מספר הנוסעים הנבדקים במעבר אלנבי למשל יורד בהדרגה בכל שנה ושנה. אם 9.6% מהנוסעים נבדקו ב-2014, ב-2018 רק 5.8% מהנוסעים נבדקו. עוד עולה כי במקרים רבים אין מענה משטרתי עבור האירועים המתרחשים במכס. כך לדוגמה, באוקטובר 2018, בזמן ביקורת של עובדי משרד מבקר המדינה במעבר אלנבי, נצפתה הברחה של סיגריות וטבק על ידי עבריינים. מנהל יחידת המכס במקום ביקש לפעול והתקשר למשטרת ישראל לבקשת סיוע. בתשובה ענו לו ממשטרת ישראל כי הם אינם יכולים להגיע באותו היום למעבר וכך יהיה גם בכל השבוע שלאחר מכן. כתוצאה ויתרו במכס על תפיסת ההברחה והמוצרים נכנסו לארץ.

משטרת ישראל ציינה בתשובתה מיולי 2019 למבקר המדינה: "לכל אירוע חריג ניתן מענה על ידי השוטר המוצב במקום וכן על ידי ניידת סיור... בנוסף, נערכות מעת לעת ביקורות נושאיות בתיקי חקירה שעניינן אלימות כלפי עובדי ציבור". משרד מבקר המדינה העיר כי תשובת משטרת ישראל על נוכחות המשטרה במעבר אינה תואמת את ממצאי הביקורת - בפעמים שבהם נכחו עובדי משרד מבקר המדינה במעבר אלנבי לא נמצאו במקום שוטרים. על פני שבועיים הגיעו שוטרים רק ב-8 ימים בכל פעם לזמן של שעה- שעתיים בלבד.

אין כלים לגבות חובות מתושבי הרשות הפלסטינית

ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית את המסים העקיפים עבור מוצרים מיובאים ומעבירה לרשות את המס הנגבה. אלא שבמקרים רבים אותם מוצרים נמכרים בפועל בישראל מה שיוצר הפסד כפול - גם מסי היבוא עברו שלא לצורך לרשות הפלסטינית וגם אותם מוצרים שהוברחו למעשה לארץ יימכרו "בשחור" ללא תשלום מע"מ או מס הכנסה.

שתי מנהלות של רשות המסים (אחת אחראית על עזה והשנייה על יו"ש) אחראיות לעקוב אחר הרישום שנפתח בנמל עם שחרור המוצרים שהגיעו לישראל ביבוא ואמורים להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית, ועד להגעתם הטובין למעבר הגבול ולדאוג לרישומם. היעדר רישום של העברת הטובין לשטחי הרשות הפלסטינית מצביע על שני מצבים אפשריים: המוצרים הועברו ממדינת ישראל לתחומי הרשות אך לא דרך מעבר רשמי, או שהם הושארו בישראל ונמכרו בתחומיה.

בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי לא נקבעה כל סנקציה נגד מי שאינו פועל על פי ההסכם הקיים עם הרשות ואינו מעביר את המוצרים במעברים הרשמיים כך שהיבואנים הפלסטינים יכולים לנצל את המצב ולהפר את ההסכמים ללא חשש מצעדי אכיפה נגדם.

למעשה לרשות המסים אין באמת כלים לגבות חובות מתושבי הרשות הפלסטינית, למשל במידה והוצא נגדם עיקול לאור חוסר שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית ושל הבנקים ברשות. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנת 2018 נפתחו 5,436 תיקי חקירה של הברחות טובין למרות שהיו אמורים להטיל קנסות בכל המקרים, בפועל הוטל כופר רק ב-27 במקרים.

בדיקת המבקר העלתה כי מתוך סך המטענים שהגיעו ביבוא החלק שעובר במעברים הקבועים בהסכם הולך ויורד עם השנים. ב-2016 רק 64.8% עברו במעברים וב-2018 59.1% בלבד. המצב חמור יותר כאשר מסתכלים רק על מעבר עופר, לשם מגיעות סחורות שהגיעו מהאוויר ולכן מניחים שערכן גם גבוה יותר.

בתחילת שנת 2017 ביצעה רשות המיסים הערכה של אובדן המס מטובין שיובאו לתחומי מדינת ישראל בשנת 2016 על ידי יבואנים פלסטינים אך לא עברו לתחומי הרשות הפלסטינית במעברים הרשמיים שנקבעו. על פי הערכתה, כמחצית מהטובין שאין רישום כי הגיעו לרשות הפלסטינית לא עברו בפועל לתחומי הרשות הפלסטינית אלא נמכרו בישראל. כתוצאה מכך הפסידה ישראל ב- 2016 מס בגובה 450 מיליון שקל.

אובדן ההכנסות המשמעותי הביא את רשות המיסים לקדם את נושא הסגר האלקטרוני - כל המוצרים המיובאים לרשות הפלסטינית יובלו בכלי הובלה סגור וינוטרו באמצעות סגר אלקטרוני מקושר במערכת GPS הניתנת למעקב בזמן אמת. פריקת הסגר האלקטרוני תיעשה רק במעבר הסחורות לרשות הפלסטינית. כך שניתן יהיה לעקוב אחרי הסחורה אם תגיע לשווקים בישראל. אלא שמבקר המדינה מצא כי עד למועד סיום הביקורת, בפברואר 2019, רשות המסים עדיין לא התקדמה עם הנושא. רשות המסים: "עבודת המטה להסדרת הסמכויות כאמור באמצעות צו אלוף מתאים נמצאת בסיומה".