אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון לא בחן את הפגיעה בביטחון המדינה מהסכם הסיוע עם ארה"ב  צילום: טל כהן

דו"ח המבקר

משרד הביטחון לא בחן את הפגיעה בביטחון המדינה מהסכם הסיוע עם ארה"ב

מהדו"ח עולה כי לא נבדקו ההשלכות של הקיטון ההדרגתי ביכולתה של ישראל לרכוש בכספי הסיוע ציוד בתעשיות הביטחוניות המקומית. משרד הביטחון: "מהחתימה ב-2016 החלה בחינת משמעויות הקיטון הצפוי"

03.08.2020, 14:01 | עמרי מילמן

מזכר ההבנות לגבי כספי הסיוע האמריקאי, שנחתם ב-2016 במהלך כהונתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב, כלל אמנם סיוע בקנה מידה חסר תקדים בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה (כ-14 מיליארד שקל), אך הוא כלל גם בשורת איוב לתעשיות הביטחוניות בישראל. זאת מאחר שהסכום שישראל יכולה להמיר לשקלים ולבצע באמצעותו רכישות מהתעשיות הביטחוניות בארץ אמור לרדת בהדרגה משנת 2025. עד 2028 יופחתו כ-5.6 מיליארד שקל מהמקורות השקליים השנתיים של מערכת הביטחון (לאחר שקלול הפחתת כספי ההמרות והקיטון השנתי בעקבות רכש של חומרים מסוימים). אמנם ההפחתה תהיה הדרגתית, אך מבחינת מערכת הביטחון מדובר בשינוי מהותי מהמצב הקיים, שכן במזכר ההבנות הקודם ניתנה לה אפשרות להמיר 3.2 מיליארד שקל מדי שנה (815 מיליון דולר).

קראו עוד בכלכליסט

עם חתימת ההסכם ציין בנימין נתניהו כי "ההסכם הזה יבטיח היקף סיוע ביטחוני חסר תקדים לישראל בעשור הקרוב. זוהי חבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר שארה"ב נתנה אי-פעם למדינה כלשהי. ההסכם יסייע לנו להמשיך לבנות את כוחנו הצבאי ולהמשיך לשפר את ההגנה שלנו נגד טילים, וזהו כמובן הישג חשוב מאוד למדינת ישראל, וכל אזרחי ישראל יכולים בצדק להתברך בו".

מל"ט הרון TP מתוצרת התעשייה האווירית, צילום: דוברות משרד הביטחון מל"ט הרון TP מתוצרת התעשייה האווירית | צילום: דוברות משרד הביטחון מל"ט הרון TP מתוצרת התעשייה האווירית, צילום: דוברות משרד הביטחון

למרות הזמן שעבר מאז חתימת ההסכם והאזהרות שהשמיעו באותה תקופה גורמים במערכת הביטחון ובחברות הביטחוניות, לא בחנו עדיין במשרד הביטחון מה יהיו ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - על התעצמות צה“ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום. משמעות ההסכם שנחתם לפני ארבע שנים היא שחלק מהרכישות שנעשות היום בישראל יוסתו לחברות אמריקאיות - וזו למעשה דרכו של הממשל האמריקאי לסייע לתעשייה המקומית שלו.

ב-2017 הקים מנכ"ל משרד הביטחון דאז אודי אדם צוות שכלל את נציגי משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות, כדי לבחון את ההשלכות של ההסכם. מנתונים שאסף המבקר עולה כי היקף הרכש השנתי מהתעשיות הביטחוניות בישראל, נכון ל-2017, עמד על 12 מיליארד שקל, כאשר המכירות של שלוש התעשיות הגדולות - התעשייה האווירית,  אלביט ורפאל - למשרד הביטחון הסתכמו ב-8.5 מיליארד שקל בשנה. אותו צוות מצא כי הרכש המקומי צפוי להצטמצם ביותר מ-4 מיליארד שקל בשנה - מסיבה כלשהי דווקא מתעשיות קטנות בפריפריה ולא מהחברות הגדולות) - וכי חברות בינוניות וקטנות כבר נערכות לכך ומצמצמות את השקעותיהן בציוד ובמכונות, תוך פגיעה, לטענתן, בתעסוקה של כ-21.5 אלף עובדים ופגיעה של כ-7 מיליארד שקל בתוצר.

כיווני הפעולה שעליהם המליץ הצוות היו: דיון עם משרד האוצר, במטרה להגדיל את התקציב; מיפוי היכולות והטכנולוגיות שאותן יש לשמר בארץ, לאור שיקולים של יתרון טכנולוגי, יכולות וזמינות בשגרה ובחירום; מיפוי התעשיות הנמצאות בסיכון בעקבות השינוי וגיבוש מנגנונים וכלים שיכולים לסייע לחברות הפעילות בתחומים האלה. אולם, כאמור, בפועל לא בחן משרד הביטחון את משמעות ההשלכות על התעצמות צה"ל ואת יכולות המחקר והפיתוח של ישראל, וכן לא בדק מהי ההיערכות הנדרשת לכך. מעבר לכך, לפי דו"ח המבקר, לא נעשה כל מיפוי בנוגע ליכולות ולגבי התעשיות שצריך לשמר בארץ.

צוות נוסף שהוקם בפברואר 2018 והשתתפו בו נציגים מתחום התכנון בצה"ל ומשרד הביטחון , הזהיר כי במזכר ההבנות שעליו חתם נתניהו קיימים סיכונים לביטחון המדינה, כגון פגיעה ב"יכולות ליבה ביטחוניות". אולם הצוות הזה לא הציג דרכי התמודדות אפשריות עם הסיכונים וההשלכות שינבעו ממזכר ההבנות. כאמור, נכון למועד הביקורת - ספטמבר 2019, שלוש שנים לאחר החתימה על ההסכם - עדיין לא היו למשרד הביטחון פתרונות לבעיות שהוצפו.

נושא נוסף, שעל פי מבקר המדינה לא פעלו במשרד הביטחון למצוא לו פתרון, הוא מציאת מקורות תקציביים למיליארדים שאפשר יהיה לנצלם רק בארה"ב. מבקר המדינה ציין כי "היעדר מידע, כאמור, פוגע ביכולתו של משהב"ט להציג כהלכה למשרד האוצר את צורכי תקציב הביטחון, נוכח ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות. כן פוגע היעדר המידע ביכולתו של משהב"ט לדון עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בפיתרונות ברמה הלאומית". אם לשפוט לפי אירועי עבר, הדרישות יכולות להגיע גם ברגע האחרון ,בידיעה שהכסף יגיע על חשבון יתר משרדי הממשלה.

ממשרד הביטחון נמסר כי "עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש וביצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקאיות גדולות ועוד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות