אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבדיקה שחושפת: נתניהו רחוק מלהיות מר כלכלה צילום: אלכס קולומויסקי

בדיקת כלכליסט

הבדיקה שחושפת: נתניהו רחוק מלהיות מר כלכלה

רה"מ מתפאר בהישגים כלכליים אך השוואה בין שנות כהונתו לאלה של ראשי ממשלה אחרים בשני העשורים החולפים מעלה תמונה אחרת: הצמיחה בעידן נתניהו נמוכה גם בנטרול הצמיחה בארה"ב. אז מה הפלא שדווקא עכשיו כשנדרשת חשיבה יצירתית וזריזה ישראל מדשדשת

05.08.2020, 07:03 | אורי טל טנא

ראש הממשלה בנימין נתניהו מוכר גם בתואר "מר כלכלה". תומכיו מרבים להזכיר בהקשר זה את תקופת כהונתו כשר אוצר בשנים 2005-2003 שבה הנהיג מדיניות של עידוד צמיחה על ידי הקטנת הסקטור הציבורי וחיזוק הסקטור הפרטי, תוך צמצום הוצאות הממשלה, הורדת מסים וביטול מונופולים. אבל מבט על נתוני המאקרו של כלכלת ישראל לאורך שלושת העשורים האחרונים מעלה את השאלה: עד כמה התדמית שדבקה בראש הממשלה כמר כלכלה מבוססת?

קראו עוד בכלכליסט

בנימין נתניהו. קל לו לייחס לעצמו הצלחות שמגיעות מהסקטור העסקי, צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו. קל לו לייחס לעצמו הצלחות שמגיעות מהסקטור העסקי | צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו. קל לו לייחס לעצמו הצלחות שמגיעות מהסקטור העסקי, צילום: אלכס קולומויסקי

ישנם לא מעט קריטריונים למדידת הצלחה כלכלית. צמיחה, צמצום פערים, יצירה ותחזוקה של מערכות בריאות וחינוך ציבוריות חזקות, הקמת תשתיות ועוד. מבין כל אלה קריטריון הצמיחה קל למדידה מכיוון שקיימים לגביו נתונים כמותיים ברורים, ומכיוון שממנו נגזרת רמת החיים של אזרחי המדינה.

הצמיחה מוגדרת כשיעור העלייה של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). את נתוני התמ"ג של ישראל מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הם מחושבים על ידי בנק ישראל). הצמיחה בישראל מושפעת מאד מהצמיחה בארה"ב ובאירופה. בדיקת כלכליסט בחנה את היקפי הצמיחה בישראל בשני העשורים החולפים, תוך לקיחה בחשבון את נתוני הצמיחה של ארה"ב. הצמיחה הצפויה בישראל, למשל, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי נמוכה מזו הצפויה בתקופה של צמיחה עולמית. לכן ההפרש בין הצמיחה בישראל לצמיחה בארה"ב הוא מדד טוב יותר להצלחה של מדיניות כלכלית.

סיפורם של 110 רבעונים

הבדיקה התמקדה נתוני הצמיחה הרבעוניים בישראל ובארה"ב מאז הרבעון השלישי של 1992 (תחילת הקדנציה השנייה של יצחק רבין כראש ממשלה) ועד לרבעון האחרון של 2019. תחילת שנת 2020 לא נלקחה בחשבון בגלל משבר הקורונה. ברבעון הראשון של 2020 הצמיחה בישראל היתה שלילית ונמוכה מזו של ארה"ב שגם בה נרשמה צמיחה שלילית, אך בשיעור מתון יותר. הנתונים כוללים 110 רבעונים (27 שנים וחצי). הם חולקו לשתי קבוצות: 55 רבעונים שבהם נתניהו היה ראש ממשלה ו־55 רבעונים שבהם נתניהו לא היה ראש ממשלה. הצמיחה המדוברת היא בתוצר אך לא בתוצר לנפש. מכיוון שהאוכלוסייה צמחה בממוצע בכ־2.2% בשנה בתקופה זו, התוצר לנפש צמח בממוצע בכ־1.7% בשנה בתקופה זו.

ראשי הממשלה לשעבר שההשוואה בוצעה לעומת תקופתם: יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט, צילומים: אלכס קולומויסקי, בלומברג, שאול גולן, עמית שעל ראשי הממשלה לשעבר שההשוואה בוצעה לעומת תקופתם: יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט | צילומים: אלכס קולומויסקי, בלומברג, שאול גולן, עמית שעל ראשי הממשלה לשעבר שההשוואה בוצעה לעומת תקופתם: יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט, צילומים: אלכס קולומויסקי, בלומברג, שאול גולן, עמית שעל

ההשוואה הראשונה היא בין הצמיחה השנתית הממוצעת בתקופה שנתניהו כיהן כראש ממשלה – שהיתה 3.84% – לבין התקופה שבה נתניהו לא כיהן כראש ממשלה ובה הצמיחה היתה גבוהה יותר, 3.95%. כך, בתקופה שבה נתניהו היה ראש ממשלה הצמיחה היתה נמוכה מעט מזו שהיתה כאשר כיהנו ראשי ממשלה אחרים – רבין, פרס, ברק, שרון ואולמרט (הממוצע של התקופה). אך עלינו לנטרל את ההשפעה של הצמיחה העולמית.

בשנים 1992 עד 2019 התוצר בישראל צמח בצורה חדה יותר מאשר התוצר בארה"ב, אך הצמיחה בישראל היתה נמוכה יותר מאשר במדד המדינות המתעוררות. הסיבה לכך היא צמצום הפער בין מדינות עם תוצר לנפש נמוך או בינוני לבין המדינות המובילות בעולם מבחינת התוצר לנפש. ב־55 הרבעונים שבהם נתניהו כיהן כראש ממשלה הצמיחה השנתית הממוצעת בישראל היתה גבוהה ב־1.12% מאשר הצמיחה השנתית הממוצעת בארה"ב. מנגד, ב־55 הרבעונים שבהם נתניהו לא כיהן כראש ממשלה הצמיחה השנתית הממוצעת בישראל היתה גבוהה ב־1.52% מאשר זו שבארה"ב. במילים אחרות, ראשי ממשלה אחרים השיגו צמיחה גבוהה ב־0.4% בשנה, בנטרול ההשוואה לצמיחה בארה"ב, מאשר זו שהשיג נתניהו.

מהמדגם לא ניתן להגיע לתוצאות מובהקות סטטיסטית מכיוון שסטיית התקן של המדגם היא 0.53%, ולכן לא ניתן לומר שכהונות נתניהו באופן מובהק משיגות צמיחה נמוכה יותר מאשר הכהונות של ראשי ממשלה אחרים. אך בהחלט ניתן לומר שבפועל בכהונות של נתניהו כראש ממשלה הצמיחה היתה נמוכה יותר מאשר ממוצע הצמיחה בכהונות של ראשי ממשלה אחרים מ־1992 ועד 2019 (גם מבחינת נתוני הצמיחה וגם מבחינת ההפרש בין הצמיחה בישראל והצמיחה בארה"ב). נתניהו לא יכול להתגאות בנתוני צמיחה גבוהים יותר מאשר ראשי ממשלה אחרים, פשוט כי בכהונות שלו הם היו נמוכים יותר. הרחבת הגדרת תקופת כהונות נתניהו כך שיכללו גם תקופה שבה כיהן כשר אוצר לא משנה את הצמיחה הנמוכה יותר המושגת בתקופת הכהונות שלו.

תומכי נתניהו מפרסמים לעתים ברשתות החברתיות גרפים של העלייה בתמ"ג בישראל בעשור האחרון, ומייחסים את העלייה לנתניהו. בגרף הזה בולטות כמה בעיות: ראשית, כאשר מציגים גרף עם צמיחה משנה לשנה, על פני שנים רבות, אך הסקאלה שבה נמדד התוצר היא ליניארית (ולא מעריכית), מתקבלת אשליה של עלייה בשיעור הצמיחה לאורך זמן (אף שאין עלייה כזו). שנית, מדובר בעלייה בתוצר ולא בתוצר לנפש – העלייה בתוצר לנפש נמוכה בהרבה. בנוסף, בעשור הקודם מרבית מדינות העולם חוו צמיחה גבוהה, והשוואה של ישראל למדינות עם תוצר לנפש ברמה דומה, בהתפתחות התוצר לנפש בעשור האחרון, לא תראה הבדלים משמעותיים בין ישראל לבין מרבית המדינות. ואולי חשוב מכך, ניתן היה להציג גרף דומה על הצמיחה בתקופת ראשי ממשלה אחרים, שהיתה מרשימה יותר.  

השוואה בין הצמיחה בכהונה של כל ראש ממשלה בנפרד לזו של כהונות נתניהו בעייתית בגלל התקופה הקצרה שבה כיהנו ראשי הממשלה האחרים ביחס לנתניהו. את הקדנציות של יצחק רבין ושמעון פרס בהשוואה זו איחדנו בגלל התקופה הקצרה שבה פרס כיהן כראש ממשלה (שני רבעונים בלבד). הצמיחה בתקופתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה היתה נמוכה יחסית, מכיוון שהוא כיהן בזמן המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. מנגד, בשנים אלו הצמיחה בישראל היתה סבירה למרות צמיחה שלילית בארה"ב, ולכן אולמרט השיג את הפער הגדול ביותר בין הצמיחה בישראל בקדנציה שלו לבין הצמיחה בארה"ב. הן בתקופת כהונת יצחק רבין ושמעון פרס כראשי ממשלה והן בזו של אהוד ברק, הצמיחה בישראל היתה גבוהה מהותית מזו שהיתה בתקופה של נתניהו כראש ממשלה, וכך גם הפער בין הצמיחה בישראל בתקופת כהונתם ובין זו שהיתה בארה"ב. רק תקופת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה הציגה צמיחה נמוכה יותר מאשר זו שבתקופת כהונת נתניהו וגם את הפער הנמוך ביותר בין הצמיחה בישראל ובארה"ב. הגורם לכך הוא האינתיפאדה השנייה שפגעה קשות במשק הישראלי בקדנציה של שרון.

לכן הנתונים מראים שמבחינת קריטריון הצמיחה, נתניהו הוא לא מר כלכלה. הישגי ישראל מבחינת צמיחה נמוכים מאלו שהושגו בתקופת מרבית ראשי הממשלה האחרים שכיהנו בשנים האחרונות. למעשה, חלק ניכר מהצמיחה של מדינת ישראל נבע מתחום ההייטק שדחף את כלל הכלכלה קדימה. ב־28 השנים האחרונות משך הזמן שנתניהו כיהן כראש ממשלה דומה לזה של כל ראשי הממשלה האחרים יחד, ולכן קל לו לייחס הצלחות שמגיעות מהסקטור העסקי אליו.

איפה ההובלה

הדיון במיתוס של נתניהו כמר כלכלה מתנהל כשישראל מצויה בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים והחברתיים העמוקים בתולדותיה. ישראל צריכה כעת הובלה כלכלית. מאות אלפים איבדו את עבודתם, ומאות אלפים נוספים ספגו מכה קשה בהכנסות שלהם. הממשלה צריכה לספק להם אופק, תקווה, תעסוקה. משבר הקורונה חתך מאות אלפי מקומות עבודה בגלל הצורך בריחוק חברתי ועצירת תיירות החוץ. אך הוא יוצר צורך של עשרות אלפי משרות חדשות שנובעות מהצורך בריחוק חברתי. הממשלה צריכה להוביל לכך שחלק מההון האנושי שנפלט ממעגל העבודה יחזור, גם אם לתקופה מוגבלת, למשרות שיבטיחו שהמשק הישראלי יתמודד טוב יותר עם תקופת המשבר.

ניהול נכון של משבר הקורונה ידרוש הכנסה למעגל העבודה של עשרות אלפי אנשים שאיבדו את פרנסתם כבר בימים אלו. כדי שהמשק הישראלי יצליח לתפקד טוב בתקופת הקורונה נדרשים עשרות אלפי אנשים בתפקידי חינוך שיאפשרו לימוד בקפסולות, אלפי אנשי בנייה שיסבו חלקים במתנ"סים לכיתות גנים, אלפי רופאים ואחים לתגבור מערכת הבריאות, מערך של אלפי אנשים שיקל על אוכלוסייה בסיכון מהקורונה, יפיג את בדידות המבוגרים וייתן מענה לצרכים שלהם.

למדינת ישראל עדיף להכשיר במהירות עשרות אלפי אנשים לתפקידים אלו מאשר לשלם להם דמי אבטלה. יצירת מקומות העבודה הנדרשים תספק לאנשים תקווה, ייעוד ואופק חיובי. מערכת חינוך בריאה תאפשר למי שעבודתו לא נפגעה מהמשבר להמשיך לעבוד, הגנה על קבוצות הסיכון מהמחלה תאפשר הקלה על מגבלות הנובעות מהמשבר הבריאותי. וכך ניהול נכון של המשבר הכלכלי והבריאותי יכול לצמצם משמעותית את ממדיו.

ההון האנושי שיכול לחזור לשוק העבודה ולאפשר מעבר חלק יותר של המשבר קיים, חלק גדול מהאנשים רוצים אופק תעסוקתי בתקופה הזו, צריך רק ממשלה שתיזום, תתמרץ, תתקצב, תפעל. אך הממשלה עסוקה כעת בוויכוח האם לאשר תקציב לארבעה חודשים, ובעוד כמה חודשים לאשר תקציב נוסף ל־12 חודשים נוספים, או לאשר כבר כעת תקציב ל־16 חודשים, או בכלל ללכת לבחירות חדשות.

נתניהו כמר כלכלה הוא מיתוס שיצרו תומכיו שלא מתיישב עם הנתונים של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. ובשעת המבחן, השנה, נכון לעכשיו, נתניהו וממשלתו נוחלים כישלון מהדהד בכך שהם כלל לא מנסים להוציא את המשק ממשבר לצמיחה חדשה, אלא מתמקדים במענקים שיעזרו לאנשים לסיים את החודש, ולא בהתנעה מחודשת של הכלכלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות