אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דווקא בשיא המשבר: הבנקים נאלצים לקצץ את מסגרת האשראי שלכם צילום: שאטרסטוק

דווקא בשיא המשבר: הבנקים נאלצים לקצץ את מסגרת האשראי שלכם

בתוך חודש צפויים לקוחות בנק הפועלים ולאומי לקבל הודעה המבשרת להם על קיצוץ המסגרת בכרטיסי האשראי; הסיבה: רפורמת שטרום, שעברה לפני 3.5 שנים, קבעה כי על הבנקים הגדולים לקצץ 50% במסגרות כרטיסי האשראי, במטרה להגביר את התחרות בתחום. בתחילת המשבר הבנקים כבר פנו בבקשה לדחות את הקיצוץ - ונדחו

05.08.2020, 07:01 | עירית אבישר

דווקא עכשיו, כשמשקי בית רבים סובלים מהרעה במצבם הכלכלי, הם צפויים לספוג מכה נוספת. החל מחודש ספטמבר צפויים חלק מלקוחות הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, לקבל הודעה מהבנק על ירידה בהיקף המסגרת בכרטיס האשראי שלהם. לפי הערכות הבנקים הגדולים יצמצמו מסגרות אשראי בהיקף של 10 מיליארד שקל עד סוף שנת 2020.

הסיבה לכך אינה חששם מהעלייה ברמת הסיכון מהמשבר, אלא כי הם מחויבים לכך כחלק מיישום של חוק שטרום, רפורמה שעברה לפני 3.5 שנים ומטרתה היתה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית ולחזק את השחקנים החוץ־בנקאיים בפעילותם מול משקי הבית.

קראו עוד בכלכליסט

מנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר ומנכ”ל בנק לאומי חנן פרידמן. הכרטיסים ייחסמו לרכישות חדשות, צילומים: אורן דאי, דנה קופל מנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר ומנכ”ל בנק לאומי חנן פרידמן. הכרטיסים ייחסמו לרכישות חדשות | צילומים: אורן דאי, דנה קופל מנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר ומנכ”ל בנק לאומי חנן פרידמן. הכרטיסים ייחסמו לרכישות חדשות, צילומים: אורן דאי, דנה קופל

בחוק נקבע שעל שני הבנקים הגדולים להקטין את מסגרות האשראי ללקוחותיהם ב־50% לעומת היקף המסגרות בשנת 2015. הקטנת מסגרות האשראי צפויה לפגוע בהכנסות הבנקים משימוש בכרטיס אשראי, שכן הם נהנים מהכנסות בגין היקף השימוש. המטרה היתה שמי שירוויח את אותן הכנסות יהיו חברות כרטיסי האשראי.

לבנקים ניתן עד סוף 2020 לבצע את המהלך, כשהיקף המסגרת המקוצץ יישאר בתוקף למשך 3 שנים. עוד נקבע כי בכדי להגן על הלקוחות החלשים אין לקצץ מסגרות אשראי לפחות מ־5,000 שקל.

בתחילת המשבר פנו הבנקים הגדולים למשרד האוצר וביקשו הקלה, אולם במשרד האוצר לא מיהרו להיענות לבקשה. אלא שמאז המשבר הכלכלי רק החריף, והיום כבר ברור כי המשק במיתון, ואין זה תזמון אידיאלי להקטין ללקוחות מסגרות אשראי. לכן כעת כבר לא פוסלים על הסף במשרד האוצר מתן הקלות במגבלות קיצוץ מסגרות האשראי.

ממשרד האוצר נמסר כי הנושא נמצא בבחינה. מבנק ישראל נמסר: “הסמכות לשנות את היקף הירידה הנדרש במסגרות האשראי או דחייה של יישום הסעיף היא בידי שר האוצר עם הסכמה של הנגיד ואישור ועדת הכלכלה. אנו בוחנים את הנושא על מנת לוודא שהפגיעה בלקוחות אם בכלל, תהיה מזערית תוך מימוש תכלית החקיקה”.

ההודעות בדרך ללקוחות

מטרת הסעיף בחוק, היתה כאמור, לאלץ את הלקוחות לעבוד מול גורמים חדשים שאינם שני הבנקים הגדולים, ובעיקר אצל חברות כרטיסי אשראי באמצעות המועדונים החוץ בנקאיים, וכך השוק יהיה מבוזר יותר. אלא שכאשר נחקק החוק, אף אחד לא חשב שרגע לפני כניסת סעיף זה לתוקף יתרחש בישראל משבר כלכלי עמוק. 

המפקח על הבנקים יאיר אבידן. שינוי החוק, צילום: רמי זרניגר המפקח על הבנקים יאיר אבידן. שינוי החוק | צילום: רמי זרניגר המפקח על הבנקים יאיר אבידן. שינוי החוק, צילום: רמי זרניגר

משרד האוצר יכול לשנות את המצב: ניתן להקטין את הירידה במסגרת האשראי, למשל לקבוע במקום 50%, ירידה של 30%. שינוי שכזה ייעשה באישור ועדת הכלכלה ולבקשת שר האוצר. אפשרות נוספת היא להאריך את מועד הירידה במסגרות האשראי, אולם זה כבר שינוי מורכב יותר שמצריך שינוי חקיקה.

אלא שכאמור אין זמן רב להחליט בסוגיה. הבנקים מחויבים לבצע את ההפחתה במסגרות האשראי עד סוף השנה, ולתת התראה של כמה שבועות ללקוחות בטרם יעשו זאת. כלומר במהלך ספטמבר־אוקטובר הם צפויים להתחיל ולהוציא הודעות ללקוחות בדבר צמצום מסגרות האשראי. הפועלים ולאומי אמורים לצמצם מסגרות אשראי בהיקף של 20 מיליארד שקל. אך לא מחויבים לבצע קיצוץ רוחבי לכלל לקוחותיהם, אלא יכולים לקצץ ללקוח מסוים 70% מהמסגרת ולאחר 20%.

”לעבור לקצץ בבשר החי”

הבנקים לא חיכו לרגע האחרון, והחלו לבצע צמצום מדורג של המסגרות. לפי הערכות הם ביצעו עד כה מחצית מהקיצוץ הנדרש, כלומר נותר להם לקצץ סדר גודל של 10 מיליארד שקל. אלא שעד כה מיקדו הבנקים את המאמץ בקיצוץ במקומות בהם הפגיעה בלקוח נמוכה. למשל, אצל לקוחות חזקים שנהנים ממסגרת אשראי גבוהה משמעותית מהיקף השימוש בפועל. אלא שגורמים במערכת הבנקאית טוענים כי הקיצוצים הללו מוצו. "עכשיו אנחנו צריכים לעבור לקצץ בבשר החי", אומר בכיר במערכת הבנקאית. המשמעות היא לקצץ במסגרות אשראי שלקוחות מנצלים עם תום.

במערכת הבנקאית מעריכים כי אם ייאלצו להשלים את מלוא הירידה במסגרות אשראי ל־50%, 60% מהלקוחות ייתקלו במשך לפחות 4 חודשים בשנה בסיטואציה בה הם מגיעים לרף המסגרת בכרטיס האשראי, ולא יוכלו לבצע עסקאות נוספות באותו החודש.

בבנקים מעריכים כי עיקר האוכלוסיה שתיפגע מכך תהיה מעמד הביניים, שכן על הלקוחות החלשים הגנו בקביעת רף מינימלי של 5,000 שקל במסגרת החודשית, והלקוחות החזקים יצליחו להסתדר ולקבל מסגרות אשראי ממקורות אחרים.

מי שאמור להיכנס בנעליהם של הבנקים הן חברות כרטיסי האשראי באמצעות הכרטיסים החוץ בנקאיים. סביר כי את הלקוחות הטובים והחזקים ישמחו חברות כרטיסי האשראי לקלוט, אבל מה עם אותו דרג ביניים שנפגע מהמשבר, ויצא לחל"ת או איבד את מקום עבודתו. האם גם להם ישמחו חברות כרטיסי האשראי, שבעצמן מתמודדות בימים אלה עם אתגרים, להעניק מסגרות אשראי? ביד אחת המדינה רוצה לעודד צריכה באמצעות הענקת מענקים שנויים במחלוקת לכלל האזרחים, אולם מהצד השני קיצוץ במסגרות האשראי יוצר אפקט שמוביל בדיוק למגמה ההפוכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות