הנגיד תמך בסיוע ממוקד לעסקים במצוקה - ונדחה

אחרי שהמענק האוניברסלי החד־פעמי שמחולק בימים אלה לאזרחי ישראל תחת השם "צ'ק לכל אזרח" מעורר התנגדויות מקיר לקיר בקרב כלכלנים, הפתיע בהתנגדותו גם שר האוצר, חבר מפלגתו של רה"מ. ישראל כץ התייחס לרצונו של נתניהו לצאת בסבב מענקים נוסף בחגי תשרי, ייתכן שבעיצומו של קמפיין בחירות אם לא תהיה הסכמה על אופי התקציב. כץ הודה כי לא היה שותף סוד לתוכניותיו של נתניהו לחלק מענקים נוספים, וסיכם: "לא צריכים אותם". מדובר בתפנית מפתיעה נוכח המתקפה שספג משר האוצר הממונה על התקציבים שאול מרידור כשהסביר כי המענקים חסרי תועלת ונוכח הנזיפה שספגה מנכ"לית האוצר קרן טרנר כשניסתה להגן על הדרג המקצועי.

שר האוצר ישראל כץ. מתנגד למענקים אוניברסליים נוספים | צילום: אוראל כהן

מענקים לא אפקטיביים

ל"כלכליסט" נודע כי ערב גיבוש העמדה המקצועית של אגף התקציבים בנושא המענקים, לקראת דיון בהשתתפות גורמים ממשרד האוצר, בנק ישראל ויועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, פנו באגף לכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג וביקשו חומרי רקע בנושא. פקידי אגף הכלכלנית הראשית דיווחו כי ממחקרים עולה שכמחצית מהמענקים האוניברסליים החד־פעמיים אינם מנותבים בסופו של תהליך לצריכה פרטית - היעד שרה"מ סימן: "מחקרים שונים בעולם מעידים על כך שמענקים אוניברסליים חד־פעמיים לא אפקטיביים בקרב בעלי הכנסות נמוכות שמוציאים יותר על צריכה אולם אפקטיביים פחות כשמדובר בבעלי הכנסות גבוהות שמייעדים את המענקים לחיסכון, בעיקר כשמדובר במענקים חד־פעמיים, מענקים לכלל האוכלוסייה הם אפקטיביים פחות ובסופו של דבר החלק שמיועד לצריכה נע בין 40% ל־60% לכל היותר".

אחד מהמחקרים הללו נכתב תחת הכותרת "ההוצאה הצרכנית ומענקי העידוד של 2008" שחובר על ידי פרופ' ג'ונתן פרקר מ־MIT, מהחוקרים הבולטים בעולמות ההתנהגות הכלכלית של משקי בית. פרקר בדק כיצד התנהגו אמריקאים שקיבלו מענקים חד־פעמיים אחרי המשבר הפיננסי ב־2008. המחקר מעלה כי בין 50% ל־90% מהמענקים נותבו לצריכה פרטית, כאשר השיעורים הגבוהים נרשמו בקרב בעלי הכנסות נמוכות וקשישים, ששיעור העוני בקרבם הוא הגבוה ביותר במערב.

עוד עולה מהמחקרים שהוצגו לאנשי אגף התקציבים, כי גם כאשר הכסף מנותב לצריכה, היא לאו דווקא מתבצעת בענפים שאותם מעוניינת המדינה להזניק. עפ"י המחקר של פרקר, בשלושת החודשים הראשונים לחלוקת המענקים, עלתה הצריכה השוטפת בענף המזון, שלא נפגע במשבר הקורונה. "המסקנה היתה שאם אתה רוצה לעודד ביקושים מסוימים, צריכים מנגנונים אחרים להשגת המטרה", הסביר גורם באוצר.

הכלכלית הראשית שירה גרינברג. הציגה מחקרים מהעולם | צילום: אלכס קולומויסקי

ואוצ'רים ממוקדים

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הציע במהלך הדיונים לנטוש את רעיון המענק האוניברסלי החד־פעמי ולאמץ את שיטת "הוואוצ'רים" - תלושי קנייה המיועדים לרכישה בענפים מסוימים. בבנק ישראל, שהתנגד גם כן למענקים, הסבירו ששיטת הוואוצ'רים שכבר יושמה ביפן, בדרום קוריאה ומאתמול גם בבריטניה, עובדת בשלושה רבדים: "הענפי" שמייעד את התלושים לסקטורים שנפגעו באופן בקשה ביותר והמדינה מבקשת לסייע להנעת פעילותם. בבנק ישראל הציעו לזהות ענפים אלו באמצעות נתוני התשלום בכרטיסי אשראי שמבטאים פגיעה בעיקר בתיירות, פנאי, תרבות והסעדה. הרובד השני הוא הגבלת הזמן שזוכה לחשיבות כאשר מבקשים לייצר ביקושים מיידיים. הרובד השלישי הוא מיקוד באוכלוסייה, כלומר בחירת האוכלוסיות שנפגעו או החלשות ביותר כמוטבות.

לפני כשלושה שבועות הציג שר האוצר הבריטי רישי סונאק את תוכנית "תאכל בחוץ ותעזור", שקובעת כי אזרח שיתארח במסעדה, פאב או בתי קפה - תחום כלכלי חיוני בבריטניה המעסיק צעירים, נשים ובני מיעוטים - יקבל הנחה של עד 10 ליש"ט לסועד. כדי לפשט את ההליך ולהימנע מהדפסת שוברים ממשיים, כל בית עסק שרצה להצטרף נרשם באתר התוכנית שחובר לאתר משרד האוצר וממנו מועבר דיווח על כל דרישה למענק כאשר הממשלה מתחייבת להעביר את הכספים לבתי העסק בתוך חמישה ימי עסקים. יותר מ־72 אלף רשתות ומקומות בילוי כבר נרשמו והביצוע החל שלשום. בד בבד הוחלט על הפחתת מע"מ מ־20% ל־5% בלבד על כלל הפעילויות בעולמות הפנאי התרבות והתיירות.