אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
“פיצוץ כמו בנמל ביירות עלול לקרות בישראל" צילום: איי פי

“פיצוץ כמו בנמל ביירות עלול לקרות בישראל"

בישראל אין חקיקה שמסדירה אחסון חומרים נפיצים. המדינה מסרבת לאמץ תקנות שגיבש האו”ם בדומה ללבנון ולקוריאה הצפונית. בינתיים נמשך שימוש בחומרים נפיצים סמוך ליישובים בצפון

06.08.2020, 06:54 | ענת רואה

בקרב ארגוני איכות סביבה ומומחים בתחום, שצפו בתוצאות ההרסניות – בחיי אדם, בנזק לרכוש ובנזקים סביבתיים – של הפיצוץ שלשום בנמל בביירות, אין כמעט מחלוקת: ישראל חשופה גם היא לאירועים דומים, בהינתן ריכוזי מפעלים שבהם מאוחסנים חומרים דומים בקרבה לריכוזי אוכלוסיה ובהיעדר רגולציה על האחסון והשימוש בחומרים מסוג זה – כולל הצורך בריחוק בטיחותי.

קראו עוד בכלכליסט

בשורת שיחות עם אותם מומחים אמרו כמה מהם אתמול ל"כלכליסט" שהמצב בישראל מדאיג במיוחד בהיעדר רגולציה מספקת בתחום הנפיצים והזיקוקים. הטענה היא שישראל מפגרת בתחום מאחורי כלל המדינות המפותחות ונמצאת בשורה אחת עם מדינות נחשלות תוך התבססות על חקיקה מיושנת שלא עודכנה עשרות שנים. דני קרוננברג, יועץ בתחום החומרים המסוכנים, פרסם בחודש שעבר שלושה מאמרים שבהם טען כי היעדר הטיפול בתחומים אלה הוא בגדר פצצה מתקתקת: "אין לי ספק שפיצוץ כמו זה שהתרחש בנמל ביירות, עלול להתרחש גם בישראל", אמר אתמול.

בתי הזיקוק בחיפה, צילום: דוברות איחוד הצלה בתי הזיקוק בחיפה | צילום: דוברות איחוד הצלה בתי הזיקוק בחיפה, צילום: דוברות איחוד הצלה

מרחקי ביטחון מגוחכים

הפיצוץ שלשום בנמל ביירות נגרם, החל, ככל הידוע, מתקרית זיקוקים, שהתפשטה למאגר ענק של אמוניום ניטראט (חנקתי). אמוניום חנקתי הוא חומר מחמצן המשמש לדישון בחקלאות, לייצור חומרי נפץ אזרחיים (כאשר הוא מעורב בדיזל) ולשימושים תעשייתיים שונים, דוגמת ייצור גז צחוק. בעבר האמינו מרבית המומחים שאמוניום ניטראט אינו בר פיצוץ ככל שאינו מעורב בחומר דליק. אולם תפיסה זו השתנתה לפני כעשור בעקבות פיצוץ אמוניום חנקתי במפעל בארה״ב, שחקירתו הובילה לשינוי והחמרת תקנים בכל הנוגע לאחסונו.

בישראל נעשה שימוש נרחב באמוניום חנקתי לצרכי חקלאות ולצרכי ייצור תעשייתי. במשרד לאיכות הסביבה אומרים שבישראל נעשה שימוש בחומר בשתי תצורות שימוש עיקריות: אמוניום ניטראט בצפיפות נמוכה, שמשמש במחצבות ולפיצוצים מבוקרים, ובאמוניום ניטראט בצפיפות גבוהה יותר ליצירת דשן, ותערובות ותמיסות דשנים. ככל הידוע נעשה שימוש בחומר זה, בין היתר, במפעל לייצור חומרי נפץ אזרחיים סמוך לזכרון יעקב ובמפעל הדשנים במפרץ חיפה וכן במפעלי דשנים בקריית גת ובבית שאן. אהוד קינן, פרופ׳ לכימיה אמר בעבר כי ״אני מקווה שבשום שלב של הייצור או האחסון של החומר הזה במפעל לא מחזיקים כמויות גדולות. כל כמות של מעל 200 טונות במתקן בודד עלולה לגרום לתוצאות הרסניות במקרה של פיצוץ. אני נוטה להאמין שהם מתייחסים לחומר הזה בהרבה יותר יראת כבוד מאשר בביירות״. אהרון גורן – מומחה לתאונות זיקוקים שאף כתב דו״ח בנושא שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה – מסביר כי שני סוגי האמוניום ניטראט מסוכנים ורגישים לפיצוץ. גם זיקוקים מאוחסנים במקומות שונים, ובישראל לא ניתן דגש לסכנה שבאחסונם במקומות סגורים.

הפיצוץ בנמל ביירות, צילום: איי אף פי הפיצוץ בנמל ביירות | צילום: איי אף פי הפיצוץ בנמל ביירות, צילום: איי אף פי

קרוננברג אומר כי "הלקח העיקרי שיש ללמוד מהאירוע בנמל ביירות הוא שחומרים נפיצים ובהם זיקוקים ואמוניום חנקתי חייבים להיות מאוחסנים בתנאים בטיחותיים נאותים ולא במחסנים בליבה של עיר הומת אדם״. לדבריו, כאשר מטען של נפיצים מגיע לנמל באשר הוא, יש לפנותו בהקדם, ולהעבירו לאיחסון נאות, בבונקרים או במתקן עם מקדם ריחוק שיספיק למניעת נזק אנושי וסביבתי במקרה של פיצוץ. רצוי מאוד שתנאי האיחסון יוגדרו בחקיקה וייאכפו.

אלא שבישראל (בדומה ללבנון), אין תקנות חוקיות לגבי התנאים לאיחסון חומרים נפיצים. תחת קטגוריה זו של חומרים כלולים הן זיקוקים והן אמוניום חנקתי ספוג בדלק – אם כי מאז ניסוח ההגדרות ברור כי האמוניום אינו חייב להיות ספוג בדלק כפי שהוכיחה התקרית במפעל בארה״ב. חוק חומרי נפץ נחקק בישראל בשנת 1954 ותקנות חומרי נפץ נחקקו 1994 אך הן אינן מתייחסות לזיקוקים. למעשה, עד היום לא פורסמו בישראל תקנות הנוגעות לבטיחות באיחסון ושימוש בזיקוקים, על אף ההשלכות הבטיחותיות והביטחוניות של הנושא.

דני קרוננברג, צילום: שמוליק תמרי דני קרוננברג | צילום: שמוליק תמרי דני קרוננברג, צילום: שמוליק תמרי

הגוף שאחראי על רגולציה הנוגעת לבטיחות בשימוש בזיקוקים הוא דווקא מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. לדברי קרוננברג, המשרד פרסם ב־2017 נוהל בטיחות לעבודה עם זיקוקים, אולם מעמדו החוקי לא ברור משום שמעולם לא פורסם ברשומות. מסמך זה – שכנראה אינו תקף – הוא היחיד שמנסה לשרטט טווחי מרחק בטוחים ממחסני זיקוקים וגם הם מוגדרים על ידי מומחים כמגוכחים: כך לדוגמה, טווח הביטחון הנדרש ממחסן שמאוחסנים בו 500 ק"ג זיקוקים הוא רק 50 מטר, ואם מאוכסנים 30,000 ק"ג זיקוקים טווח הביטחון הוא 85 מטר בלבד. בדו"ח גורן, למשל, מצויינים טווחי הבטחון הנדרשים בחו"ל: בהולנד מחסן המכיל עד 6,000 ק"ג נדרש למרחק ביטחון של 800 מטר. "הראיתי בדו״ח את ההבדלים בין המצב אצלנו לעומת חו"ל", אמר אתמול גורן ל"כלכליסט". "אנחנו מאוד מאוד מיושנים ואני אומר את זה בעדינות, אנחנו מסכנים חיי אדם". הדו"ח שפורסם לפני 7 שנים, הופץ "מתחת לרדאר", בשל חוסר שביעות רצון של משרד העבודה מהתמונה העגומה שעלתה ממנו ביחס לישראל.

קרוננברג טוען כי במקרים רבים שבהם התפוצצו מחסני זיקוקים, בארץ ובעולם, הנזק הסביבתי למבנים שהיו בשכנות להם והסיכון לאוכלוסיה עלו בהרבה על הנזק שנגרם למחסנים עצמם ולעובדים ששהו בהם. "מן הראוי ששר העבודה והרווחה החדש איציק שמולי יתקן את מחדלי העבר וינחה את עובדי משרדו להכין תקנות רשמיות המסדירות את נושאי האיחסון והשימוש בזיקוקים כדי למנוע את התאונה הבאה", כתב קרוננברג במאמר שפרסם והמליץ לאמץ לאלתר את ההמלצות המפורטות ב"דו"ח גורן״.

ישראל לא אימצה ההנחיות

בעקבות תאונות רבות שהתרחשו בעולם בהן היו מעורבים חומרים נפיצים ופריטי תחמושת, הקים האו"ם ועדת מומחים בינלאומית שהוציאה הוראות והנחיות טכניות במטרה להפחית את הסיכון להתרחשות תאונות מסוג זה. ב־2008 לאחר פרסום המלצות הוועדה, הן אושרו על ידי העצרת הכללית של האו"ם שהמליצה למדינות החברות לאמץ אותן. כיום ישנן 86 מדינות הפועלות על פי הנחיות אלו – ישראל אינה אחת מהן. המדינות שטרם אימצו את ההנחיות הן בעיקר כאלה שהיתה בהן רגולציה מסודרת עוד קודם, ובקצה השני מדינות עולם שלישי נחשלות: "למרבה הבושה והכלימה ישראל שייכת עדיין לקבוצת המדינות הנחשלות בתחום שאינה נותנת מענה הולם לסוגיות בטיחותיות", כתב קרוננברג לפני שבועיים. לפי המאמר, לצד ישראל נמצאות בקבוצה זו מדינות כמו אלבניה, מצרים, ירדן, לבנון, תימן, וקוריאה הצפונית. בקבוצת המדינות שהסדירו את התחום, נמנות כמעט כל המדינות המפותחת אך גם מדינות כמו אריתראה, אתיופיה, קניה ואפילו לוב וסומליה.

תקנות חומרי הנפץ המיושנות בישראל אינן מותאמות לא רק למפעלים אזרחיים אלא גם לתעשיות הביטחוניות המתקדמות. שר הביטחון מוסמך להעניק פטור לחברות בטחוניות מדרישות חוק חומרי הנפץ ותקנות חומרי הנפץ ונוהג זה מושרש בהוראת שעה שמוארכת מדי חצי שנה והן פועלות על פי נוהל מיוחד. בשבוע שעבר הוצע שהפטור יורחב גם לחברות שאינן ממשלתיות ומאידך הנוהל יעוגן בתקנות שייקבעו בשיתוף שרי הפנים, העבודה והגנת הסביבה ויחולו על כלל המפעלים הבטחוניים.

בשל האירוע בביירות שבה אתמול השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הצהרת הכוונות שלה לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה ״כדי למנוע אסון כתוצאה מכמויות החומרים המסוכנים״. בתגובה אמר יוני ספיר מתנועת שומרי הבית: "בנוגע למפרץ חיפה יש דיבורים אך אין כל פעולה אמיתית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות