אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מספיק ודי: דורשים אופק תקציבי

דעה

מספיק ודי: דורשים אופק תקציבי

החתירה התמוהה לעבר תקציב לטווח קצר משמיטה את הנדבך החשוב ביותר בהתנהגות המשק - אופק תכנוני; מעבר לכך, כאשר מאשרים תקציב לחודשים מעטים, אי הוודאות במשק גדלה לעין שיעור - משום שכולם מחכים ל"נפילת הנעל השנייה". לכן נדרש תקציב לשנה ושלושה חודשים, שיהיה בעיקרו מרחיב ומעודד צמיחה

06.08.2020, 12:06 | פרופ' יאיר זימון ועודד שורר

אנחנו לא מבינים. ממש לא מבינים, איך ראש ממשלה שהוביל ב-2003 בהצלחה תקציב שנלחם בגרעון, זורה חול בעיני הציבור באומרו כי לא ניתן לאשר עתה תקציב ל-2021 שכן הכנתו תימשך זמן רב (לא נכון לדעתנו) ותקציב כזה ידרוש החלת קיצוצים משמעותיים. האם בעת הזו מעדיפים ראש הממשלה ושר האוצר שפיכה מבוהלת ללא מסגרת של כספים ואיבוד השליטה בגרעון?

קראו עוד בכלכליסט

חודש אוגוסט היה מאז ומתמיד חג התקציב – החודש בו החלו לדון בתקציב לשנה הבאה. מדוע לא נמשיך לנהוג כך באדיקות? הוויכוח הפוליטי מסתיר למעשה את האמת – אל תאמר תקציב חד-שנתי או דו שנתי, אמור תקציב לשלושה חודשים או תקציב לשנה ושלושה חודשים.

אנו חיים תקופה ארוכה ללא תקציב מאושר, על בסיס הוצאה חודשית המחושבת לפי התקציב של 2018 חלקי 12 עם התאמות. כיוון שהממשלה התחייבה להוצאות ענק ללא מקורות מימון בעין, לוותה הממשלה 72 מיליארד שקל בישראל ועוד 57 מיליארד שקל בחו"ל. מעבר לכך לא הציגה הממשלה אופק כלכלי. החתירה התמוהה של שר האוצר לתקציב לטווח קצר משמיטה את הנדבך החשוב ביותר להתנהגות המשק - אופק תכנוני. תקציב ארוך יותר מעניק מימד של יציבות, כך שמשק יכול ללמוד על היעדים בטווח הקצר והבינוני אליהם חותרת הממשלה, ועל פי זאת לגזור את הפעילות הכלכלית האופטימלית במגזרים השונים. לא זו בלבד: כאשר מאשרים תקציב לחודשים מעטים, אי הוודאות במשק גדלה לעין שיעור, משום שכולם מחכים ל"נפילת הנעל השנייה".

טענתו של ראש הממשלה כי יש להעביר תקציב לשלושה חודשים כי אין יודעים מה תהיה התמונה בטווח הבינוני וכי תקציב של שנה ורבע יחייב גזירות, היא אחיזת עינים. אין שום קשר בין אורך חיי התקציב לבין הצעדים הכלכליים הנדרשים מהממשלה. יש לצפות לקיצוצים ממילא אחרי שהמשק יתאושש. חוסר הוודאות גורם לעסקים רבים לא להחזיר עובדים מחל"ת ואפילו לפטר עוד, לצמצם ולעצור תוכניות השקעה ופיתוח בתשתיות וציוד. לאזרח ברחוב זה גורם לאגור כל אגורה המחולקת מתקציב המדינה, במקום לצרוך כדי לאושש את המשק, כפי שקיוו בממשלה.

קביעת תקציב עתה לשנה ושלושה חודשים מאפשרת לנו להחליט על הקצאת כספים בהתחשב בתחזיות שלנו, הבנויות בתקציב על בסיס מקורות ושימושים, כולל התייחסות לקיצוצים צפויים. כן, לא ניתן להמלט מהתוויית מדיניות אחראית תוך התאמות שיידרשו ב-2021 . גם אם תעביר הממשלה תקציב לשלושה חודשים עדיין יידרשו התאמות בתקציב 2021. אם כך, תודו כי עדיפה מסגרת אחראית שתשדר אמינות ויציבות מאשר אישור חפוז של שפיכת כסף בטענה כי ניתן לדחות את הקץ ולחשב מסלול מחדש אחר כך.

תוכניתו של שר האוצר, לבזבז מיליארד ולנוח, סותרת את גישתו המפוכחת של נגיד בנק ישראל שאמר כי כדי לשמור על האמון של השווקים בחוסנה של ישראל, יש לבחון בזהירות את הקצאת הכספים כך שיהיו מיועדים לתוכניות התורמות להבטחת הצמיחה לאחר המשבר. מבחן השווקים, אמר הנגיד, אינו עוסק רק בפרמטרים כמו יחס חוב-תוצר או הגרעון, אלא גם בהתנהלות הממשלה והקצאת המשאבים התקציביים בעת המשבר. ראוי, אמר, לקבל החלטות על תוכנית כוללת להגדלת הביקושים, התעסוקה, והאצת הצמיחה, במקום לקבל החלטות בשלבים ("קופסאות"). ואנו נוסיף - ובמקום לנסות לאזן את ה"קופסאות" בקיצוץ רוחבי בפעילות משרדי הממשלה, קיצוץ לא חכם הדומה להחלטה גורפת להוריד פרוסה לחם ליום מאדם אנורקסי ואדם שמן.

תחזיות האוצר והשוק הפרטי מעריכות התכווצות התוצר במשק בשיעור של 6-8% השנה - שיעור התכווצות היסטורי שלא חזינו בו ב-70 השנה שחלפו. תחזיות האוצר לצמיחה נמוכה עד 2023 מחייבות לצמצם עתה למינימום את חוסר הוודאות שיצרה הממשלה לגבי החלטותיה ודרך קבלת ההחלטות ההפכפכה. לכן אסור לזרוק כספים בצורה מבוהלת ואחר כך לזגזג בתקציב השנה הבאה לכיוון קיצוצים. עדיף להזרים כספים למשק עד סוף השנה תוך התאמה ליעדי הממשלה והציפיות שיהיו בנויות בתקציב של שנה ושלושה חודשים ויאפשרו לצפות בתמונה הגדולה.

כפי שאמר הנגיד, אין להמתין בבניית תוכנית כוללת להאצת הצמיחה. התקציב הנדרש לשנה ושלושה חודשים יהיה בעיקרו תקציב מרחיב מעודד צמיחה.

תקציב שכזה צריך להתרכז לדעתנו במספר נקודות: השקעות בתשתיות פיזיות ואנושיות – השקעה בתשתית דיגיטלית, השקעה בתשתיות תחבורה כדי לחזק את המרכזים האורבניים, השקעה מאסיבית במערכת הבריאות בתשתיות ובכוח אדם, שינוי המדיניות לגבי נושא החל"ת והשתתפות הממשלה בשכר של עובדים במגזר הפרטי (במקום לחלק דמי אבטלה), והשקעה רצינית בתוכניות הכשרה מקצועית לנוכח השינויים בשוק העבודה לאחר משבר הקורונה (במקום הקיצוץ התמוה בתחום זה, שהציע אגף התקציבים).

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א; עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות