אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשיא המשבר: ישראל בדרך לשביתת רופאים צילומים: אבי מועלם, יואב דודקביץ

ניתוח כלכליסט

בשיא המשבר: ישראל בדרך לשביתת רופאים

במשבר החמור שידעה ישראל מהקמתה נמצאים הרופאים ומשרד האוצר על מסלול התנגשות. הרופאים זועמים בעיקר על "ניסיון לחסל את תאגידי הבריאות", ועל הסירוב לפצות רופאים בבידוד, וצפויים להכריז היום על סכסוך עבודה. מנהל בי"ח: "רוצים להרוג את מערכת הבריאות הציבורית"

09.08.2020, 07:10 | אדריאן פילוט
אם לא תחול התקדמות דרמטית במשא ומתן סביב שלושה נושאים כלכליים מרכזיים במערכת הבריאות, ההסתדרות הרפואית (הר"י) צפויה להכריז היום על סכסוך עבודה בעיצומו של האירוע הבריאותי החמור ביותר בישראל מאז הקמתה.

קראו עוד בכלכליסט

כפי שנחשף באתר "כלכליסט", ביום חמישי החליטו בהר"י לזמן להיום את מזכירות הארגון – בעלת הסמכות להכריז על סכסוך עבודה – לדיון על עילות להכרזה על סכסוך כזה. ראשית מסבירים בהר"י כי תוספת 900 תקני הרופאים שהבטיחו שר הבריאות הקודם יעקב ליצמן בתחילת הקורונה (500) וזה הנוכחי יולי אדלשטיין (400) בסוף יולי – הפכו למעשה ל־600. מהתוספת שהבטיח ליצמן רק 200 רופאים התחילו לעבוד ולגבי ה־400 שאדלשטיין הקצה, רק 250 יגיעו והיתרה (150) תגיע אך ורק אחרי ש־250 התקנים יאוישו.

מימין: שר האוצר ישראל כץ שר הבריאות יולי אדלשטיין ויו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ מימין: שר האוצר ישראל כץ שר הבריאות יולי אדלשטיין ויו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי | צילומים: אבי מועלם, יואב דודקביץ מימין: שר האוצר ישראל כץ שר הבריאות יולי אדלשטיין ויו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ

בהר"י גם מלינים על כך שמדובר בתקנים זמניים – שאינם לבסיס התקציב – ואין התחייבות משר האוצר ישראל כץ ומפקידי האוצר שגם לאחר שיאושר תקציב, התקנים יתווספו באופן קבוע. באוצר לא מוכנים לדון על כל שינוי קבוע במערכת הבריאות עד שלא יאושר תקציב מדינה.

עוד טוענים בהר"י כי האוצר הבהיר בימים האחרונים שהתקנים האחרונים שיוקצו ימומנו על ידי התוספת התקציבית שכבר הוקצתה בשל הקורונה. הדבר מעורר זעם רב בקרב הרופאים הרואים בכך מהלך ציני וחסר היגיון כלכלי של האוצר. "המשמעות של ההחלטה הזו היא כי אין תוספת כסף אמיתית לעוד רופאים ומי שלא השקיע בתשתיות קורונה יקבל יחסית יותר רופאים בפחות כסף", מסבירים בהר"י.

עילה נוספת היא היעדר הסכמה סביב תשלום שכר ושעות נוספות לצוות רפואי שנאלץ להישאר בבידוד. בתחילת חודש אפריל נחשף ב"כלכליסט" כי בכוונת האוצר לבדוק ולא לאשר אוטומטית תשלום שכר של רופאים שייכנסו לבידוד שכן באוצר העלו חשש כי חלק מהרופאים עלולים להידבק שלא בבית חולים (סוגיה קשה מאוד להוכחה). הדיונים בין הר"י לאוצר נמשכו מאז, ללא תוצאות. משיחות עם בכירי הר"י עולה כי ללא הסכמה עד הערב סביב הסוגיה – הסכסוך ייצא לדרך בוודאות.

מנוע ההכנסות כבה

הסוגיה השלישית שמאוד מטרידה את המערכת בימים אלו היא המצב הרעוע של תאגידי הבריאות – גופים הפועלים ליד בתי החולים ובבעלותם במטרה לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. מדובר בפתרון ייחודי של מערכת הבריאות בישראל. התאגידים עוסקים בגיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים. התאגיד, בניגוד לבית החולים, אינו מקבל תמיכה או סיוע כלשהם מהמדינה ומקיים את עצמו לבד.

פעילותם של תאגידי הבריאות זינקה, והם מהווים היום כשליש מפעילות בתי החולים ומגלגלים יחד בין 2.5–3 מיליארד שקל בשנה. בבית חולים כמו שיבא מעסיק התאגיד כ־4,700 עובדים. מהכסף שזורם לתאגיד, כ־40% מופנים לבית החולים ומכאן שמדובר במנוע הכנסות חיוני לבית החולים שבזמן הקורונה כבה כמעט לחלוטין. לפי הערכות שהגיעו לידי "כלכליסט", הגירעון המצטבר של תאגידי הבריאות בגלל הקורונה (אז נרשמה ירידה דרמטית של הפעילות האלקטיבית בעיקר בהוראה של משרד הבריאות) כבר מגיע ל־300 מיליון שקל – סכום חסר תקדים.

במסגרת מנגנון ההתחשבנות בין קופות חולים לבתי החולים (ה"קאפ") שנחתם בימים אלו, בתי חולים כמעט ולא יוכלו להעביר כספים או לסייע לתאגידים. הדבר מעמיד את התאגידים בחשש לקריסה אמיתית, כולל חשש לפיטורי רופאים, לרבות מתמחים, מה שמדיר שינה מהקהילה הרפואית. "סוגיית התאגידים מייצרת אי שקט מערכתי ואם לא יהיו הסכמות עם האוצר גם בנושא זה – תהיה שביתה", מוסיף גורם בהר"י.

"עושים דבר מסוכן"

"האוצר תופס אותנו בשנה שלא היתה כדוגמתה ללא הכנסות ומנצל את המציאות הזו כדי לכפות עלינו רפורמה מ־2015 שכל תכליתה היא לרסן את הרפואה הציבורית לטובת הרפואה הפרטית. הם לא יגידו לך את זה: אבל הם רוצים יותר פרטי ויותר OUT-OF POCKET – כי זה מקטין להם את ההוצאה הממשלתית בבריאות. הם לא שמים כסף. זה החלום שלהם. על זה הם מתעקשים", אומר ל"כלכליסט" מנהל בית חולים.

לקראת טלטלה נוספת במערכת הבריאות: הרופאים צפויים להכריז על סכסוך עבודה לקראת טלטלה נוספת במערכת הבריאות: הרופאים צפויים להכריז על סכסוך עבודה לקראת טלטלה נוספת במערכת הבריאות: הרופאים צפויים להכריז על סכסוך עבודה

לדבריו, "מגיע אליך ב־2020 צוות אוצרי שמבקש לממש החלטה מ־2015 (ריסון פעילות התאגיד) שאיננה קשורה למציאות ואנו מסרבים מוסרית לנהל משא ומתן עם אקדח על הרקה: הם אומרים לנו 'או שתרסנו את התאגידים או שלא תקבלו את הכסף כדי לגמור את 2020'. הם עושים דבר מסוכן כי אין אפשרות להיערך לגל שני ולחורף כשיש אי ודאות כל כך גדולה, מעבר לאי הוודאות הענקית שהקורונה מציבה בפנינו".

מעבר לעילות הרשמיות בדרך לשביתה, עלה חשש בקרב ראשי מערכת הבריאות כי האוצר לא ימלא בהכרח אחר חלק מהבטחותיו. בשיחות עם גורמים בהר"י וגם עם כל בכיר במערכת האשפוז, עולות תחושות דומות של חוסר ודאות לנוכח התנהלות האוצר, שמצד אחד יכול להסכים לדרישה אחת של הרופאים אך באותה נשימה לבטל להם שני דברים אחרים שכבר הוסכם עליהם. "אנו לא מבקשים את מה שלא מגיע לנו: אמרו לנו 'תעצרו את הפעילות האלקטיבית' – עצרנו; אמרו לנו: 'אסור לכם לפטר': לא פיטרנו; אמרו לנו: 'תפתחו מיטות לקורונה, מיון קורונה, מיון ילדים קורונה, יולדות קורונה' – פתחנו. עשינו את מה שביקשו. אז מדוע לקשר בין זה לרפורמה מבנית מ־2015 (ריסון התאגידים) שאבד עליה הכלח?", תוהה מנהל בית החולים.

לדבריו, "האוצר מנסה ליצור הלימות בין שני נושאים תוך ניצול מצבם של בתי חולים – זאת, בזמן מלחמה בקורונה. בשם מה? אם יש הגיון ברפורמה, אדרבה. נעשה דיון. למה להביא עכשיו רפורמה בחוק ההסדרים מעל הדרג המקצועי והשר. אני יכול להבטיח לך שראש אגף תקציבים שאול מרידור לא יודע על מה מדובר וגם ישראל כץ לא שמע עליה. השר יולי אדלשטיין ומנכ"ל המשרד חזי לוי מתנגדים לרפורמה ולא מוכנים לדבר על זה. מדובר באקט בלתי מוסרי שמנצל את המלחמה בקורונה כדי להחזיק את בתי החולים כבני ערובה".

מנהל בית החולים הוסיף: "מה הדרישה שלהם? שהתאגידים יתנו הנחות. המשמעות היא שאסור לנו לעבוד ואסור לנו לנתח אחרי צהריים. אז איך אני מקצר תורים? איך אני מתחרה בפרטית? אם אני רוצה לעשות משמרת שנייה לאונקולוגיה כדי שחולה מסרטן לא ייאלץ להמתין חודש בין האבחנה לבין תחילת הטיפול – אז מה יהיה? המקרה הזה עוד יותר גרוע כי ברפואה הפרטית אין אונקולוגיה". לדבריו, "זה הוונטיל היחיד שמאפשר תורים הגיוניים במערך הציבורי וזה גם הגיוני כלכלית: התשתית קיימת, האחות קיימת, הרופא שם, הכל שם – לסגור את זה, זה להרוג את מערכת הבריאות הציבורית והאוצר מבין את זה. יש כאן אובדן כיוון של האוצר".

מנהל בית חולים נוסף אומר ל"כלכליסט" כי "המצב הוא בלתי נתפס. ביקשו מאיתנו מחלקות קורונה, עכשיו מבקשים מאיתנו גם פעילות אלקטיבית שגם הפכה ליותר מסובכת כי אנשים הזניחו בגל הראשון ואנו כבר רואים סיבוכים, אבל אנו לא יודעים שנקבל שיפוי על כל הדברים האלו כי לא יודעים אם יש או אין תקציב. אנו באמצע מלחמה ואין לנו ודאות לכלום. תקרא לזה קופסה, חבילה, תקציב, זה לא מעניין, אנו חייבים לדעת מה קורה. כבר בשגרה אנו עובדים על הקצה. כעת אנו עוסקים בעיקר בתקציב ופחות ברפואה. אנו בסיטואציה ממש לא בריאה". גם הוא קובל על אי הוודאות בהתנהלות האוצר, על הניתוק בין השטח להבטחות האוצר ומתריע על מצבם העגום של התאגידים.

הבור של הדסה

אלא שגם בתי חולים ללא תאגידים נמצאים במצב כלכלי מורכב, לרבות הציבוריים-העצמאיים – כגון הדסה ושערי צדק – שנאלצו להפסיק פעילות אלקטיבית בגל הראשון והשקיעו הון עתק, בהוראה מפורשת של משרד הבריאות, בתשתיות קורונה ומה שהובטח להם זה ההכנסות שקיבלו ב־2019. הדוגמה הקיצונית ביותר היא הדסה – בית החולים הירושלמי שקיבל את רוב החולים ונקלע לבור תקציבי רק בעקבות הוצאות קורונה בהיקף של 170 מיליון שקל.

כפי שנחשף באתר "כלכליסט", ביום רביעי שיגר מנכ"ל בית החולים הדסה, זאב רוטשטיין, מכתב לאדלשטין ולוי, שלפיו ללא סיוע מיידי בהיקף 170 מיליון שקל, החל מהיום, "חדר המיון ייסגר פעמיים בשבוע למשך 24 שעות בכל פעם". המכתב יצא אחרי שישיבה שנערכה בין נציגי הדסה לבין נציגי משרד הבריאות התפוצצה. לפי הסכם הקאפ לשנת 2020 שיצא לשימוע ב־22 ביולי, קופות החולים יעבירו בשנת 2020 לבתי החולים – הן הכלליים והן הפסיכיאטריים – לא פחות מ־100% מההכנסות שהעבירו בשנת 2019 – גם אם הקופות לא צרכו ולא יצרכו ב־2020 שירותים כמו ב־2019 ("הבטחת מינימום").

לדוגמה, אם קופת חולים א' שילמה ב־2019 לבית חולים ב' 100 מיליון שקל אך בגלל הקורונה בשנת 2020 הקופה תצרוך שירותים רק בהיקף של 50 מיליון שקל – "הבטחת המינימום" שעליה סוכם בין המשרדים תגרום לכך שהקופה תשלם 100 מיליון שקל כמו ב־2019. לכאורה, מדובר בבשורה עבור בתי חולים שיקבלו "כסף חינם". אלא שבבתי חולים כגון הדסה מסבירים כי הוצאות בתי החולים בגלל הקורונה זינקו באופן לא פרופורציוני לשנה רגילה – גם לא 2019 – ולכן יש להוציא את הוצאות קורונה מהמשוואה של בתי חולים ולקבל עבורן שיפוי נפרד.

"החקיקה החדשה, אשר לכאורה נועדה לסייע לבתי החולים לצלוח את משבר הקורונה, לא זו בלבד שאינה מסייעת להדסה, היא אף פוגעת בה פגיעה קשה ולמעשה מונעת ממנה גם את המימון המוגבל שהיתה אמורה לקבל עבור הטיפול בחולי הקורונה על פי דרישת המדינה", הסביר רוטשטיין במכתב שמזכיר כי הדסה סיפק את הטיפול בהתאם להוראות משרד הבריאות.

"הדסה פעל להתייעל, לשמר ואף להגדיל את השירותים הרפואיים שאותם הוא מספק לבאי שעריו וזאת למרות מגפת הקורונה, תוך שהוא מסתמך על הבטחות המדינה כי יתקבל מימון בשל הטיפול בחולי הקורונה", כתב רוטשטיין. הוא הוסיף כי "הדסה למעשה נענש על הצלחתו כאמור לעיל בכך שתקרת ההכנסות החדשה שנהגתה על ידי נציגי המדינה תביא לצמצום משמעותי באספקת השירותים הרפואיים ואף להפסקתם, לרבות טיפול בחולי הקורונה, מכיוון שהשירותים אמורים להתבצע ללא קבלת תמורה כלשהי מהקופות או מהמדינה".

גורם בכיר מאחד בתי החולים במרכז הארץ אישר ביום חמישי כי לראשונה מאז פרוץ המגפה, הם החלו לטפל בשני חולי קורונה תושבי ירושלים. זו כנראה תוצאת העובדה שגם מחלקות קורונה וגם המיון הרגיל של הדסה כבר בתפוסה של הרבה מעבר ל־100%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות