אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה מאמנים צעירים יכולים ללמד אותנו על מנהלים צעירים - ולהיפך? צילום: איי אף פי

מה מאמנים צעירים יכולים ללמד אותנו על מנהלים צעירים - ולהיפך?

אנדראה פירלו קיבל את תפקיד מאמן יובנטוס ללא ניסיון באימון. המינוי שלו הוא חלק ממגמה הולכת ומתרחבת של העברת שרביט האימון למאמנים צעירים וחסרי ניסיון. מה ניתן ללמוד מזה?

09.08.2020, 10:01 | אוריאל דסקל

לפני מספר שנים בחנה חברת הייעוץ זנגר פולקמן יותר מ-65 אלף "משובים 360" (משוב המתקבל מכל הסובבים את העובד) על מנהלים. 4,298 מהמשובים היו על מנהלים ומנהלות מעל גיל 45. 455 מהמשובים היו על מנהלים ומנהלות מתחת לגיל 30.

מה שזנגר פולקמן גילו הפתיע אותם. "המנהלים הצעירים קיבלו משובים הרבה יותר טובים מהמנהלים הוותיקים", כתב ג'וזף פולקמן, נשיא החברה במאמר בהארוורד ביזנס ריוויו. "אלו חדשות מצוינות ומפתיעות. יש בחברות מנהיגים שמוכנים להיכנס לתפקידים המשמעותיים".

קראו עוד בכלכליסט

אנדראה פירלו כשחקן במדי יובנטוס, צילום: איי אף פי אנדראה פירלו כשחקן במדי יובנטוס | צילום: איי אף פי אנדראה פירלו כשחקן במדי יובנטוס, צילום: איי אף פי

מה מייחד את המנהלים הצעירים לפי זנגר פולקמן? הם קודם כל נתפסים כעובדים קשה וכמוכשרים במיוחד - מה שמסייע להם בתחילת הדרך. מה שעוזר להם לנהל טוב יותר לאורך זמן אלו תכונות שהם יכולים להביא טוב יותר לשולחן מאשר מנהלים ותיקים.

קודם כל, המנהלים הצעירים פתוחים יותר לרעיונות חדשים ושינויים. "הם מוכנים לתמוך בשינוי", לפי הבדיקה של זנגר פולקמן. "והם תמיד יהיו אופטימים יותר בקשר לשינוי". כפועל יוצא הם הרבה יותר טובים בלקבל ולהפנים ביקורת - הכל כדי "לשפר דברים". "זה אולי קשור לכך שהם פחות מושקעים במה שקרה בעבר, אבל מנהיגים צעירים תמיד מקבלים את הרצון לשנות את הסטטוס קוו" לפי פולקמן.

מנהלים צעירים, לפי המחקר, גם מצליחים להעניק יותר השראה לעובדים. "הם בעלי יותר אנרגיות ומתרגשים יותר מהמטרות שלפניהם", לפי פולקמן.

יש גם בעיות עם מנהלים צעירים לפי המחקר של זנגר פולקמן. באופן כללי, הם מרוכזים מדי בתוצאות ופחות בהליך, המטרות שלהם לפעמיים לא ריאליות, העובדים מתקשים יותר לסמוך עליהם ועל שיקול הדעת שלהם (וגם לעיתים קשה לעובדים מבוגרים לקבל הדרכה או הנחיות ממנהל צעיר ממנו). לעיתים הם מתקשים עם הבנת תהליכים לעומק ולעיתים לוקים ב"חוסר פרספקטיבה אסטרטגית".

בקיצור, מנהלים יכולים להיות כוח חיובי ושאפתני במיוחד, אבל נראה שבשביל שהם יקלטו כמו שצריך בתוך ארגון, צריך לעטוף אותם בעובדים ותיקים שמוכנים לקבל אותם ויאזנו אותם עם פרסטקטיבה אסטרטגית ומטרות ריאלות.

ב-NBA עובד, בכדורגל גם

בעולם הספורט נראה שמאמנים צעירים מביאים יותר יתרונות מאשר חסרונות לתפקיד. ג'יימס טארלו מאוניברסיטת אורגן חקר ב-2012 את כל חילופי המאמנים ב-NBA בין 1979 ל-2008 וגילה שמאמנים צעירים, בעיקר כאלו שהגיעו כשחקנים לשעבר, היו בעלי השפעה חיובית יותר על ביצועי הקבוצה מאשר מאמנים עם ניסיון. לפי מחקרו של טארלו המאמנים הצעירים - בעיקר אלו שהיו בעלי ניסיון כשחקני NBA - הבינו את השחקנים טוב יותר והצליחו להניע אותם לבצע שינויים בצורה יעילה יותר.

בכדורגל, לאורך שנים רבות, היו מעניקים תפקידים גדולים לשחקנים גדולים. בלי קשר ליכולות האימון שלהם. הם הובאו לתפקיד בעיקר בגלל גדולתם כשחקנים ורבים מהם - הרבה בגלל גדולתם כשחקנים - חשבו שאימון זה דבר כמעט מיותר.

פרופ' סטפן שימאנסקי בדק 209 מאמנים באנגליה בין 1974 ל־1994 ודיווח: "אין קשר בין היכולות של מאמן כשחקן ליכולות שלו כמאמן. בדקתי את אורך הקריירה של מאמנים כשחקנים, מספר השערים שהבקיעו, העמדה על המגרש, מספר ההופעות בנבחרת ועוד, ואז עשיתי השוואה לקריירה שלו כמאמן - ואין שום קשר". המאמן הכי גרוע מבחינת שימאנסקי היה בובי מור, אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים.

עם זאת, לאחרונה בכדורגל אנחנו רואים מגמה מתרחבת של שחקנים לשעבר שמקבלים תפקיד במועדון שפרחו בו כשחקנים והם רושמים הצלחות כבירות. זינאדין זידאן הוא הדוגמה הבולטת ביותר, אבל לפניו היו פפ גווארדיולה בברצלונה ודייגו סימאונה באתלטיקו מדריד. השניים לא היו בעלי ניסיון גדול מדי לפני שקיבלו את התפקיד הגדול ביותר בקריירת האימון שלהם - והצליחו בו. יש לציין שזה הרבה בזכות העובדה שהמועדונים שלהם עטפו אותם עם צוות רחב ועוזרי מאמנים מנוסים.

אולה גונאר סולשייאר במנצ'סטר יונייטד הוא בינתיים סיפור הצלחה, וכך גם פרנק למפארד בצ'לסי. מיקאל ארטטה בארסנל התחיל את הקריירה שלו - בפעם הראשונה כמאמן ראשי - בצורה מבטיחה, סימאונה אינזגי הוביל את לאציו לגבהים חדשים למרות שלפני שאימן את הקבוצה הבוגרת היה עם ניסיון בנוער בלבד; והאנזי פליק - שחקן באיירן מינכן - מתגלה כאחד המאמנים המבטיחים בכדורגל האירופי - למרות ניסיון מצומצם מאוד כמאמן ראשי. כולם היו שחקנים טובים אצל מאמנים רבים, למדו מהם הרבה והמשיכו ללמוד ולהיות פתוחים לפידבק בתחילת קריירת האימון שלהם. סביר להניח שההצלחות הללו הובילו את יובנטוס למנות את אנדראה פירלו לאימון הקבוצה הבוגרת במקום מאוריציו סארי.

"הוא נדפק עכשיו"

פירלו, כדורגלן נערץ ביובנטוס, התחיל את עבודתו באימון לפני פחות משבועיים - כמאמן יובנטוס עד גיל 23. פאביו פרטאצ'י, המנהל הספורטבי של יובה, הסביר: "זו החלטה מאוד יובנטודית" אמר. "היא באה בטבעיות. אנחנו חושבים שהוא נועד לגדולה. הוא היה שחקן ענק והוא יכול להיות מאמן ענק. יש לו את כל מה שהוא צריך כדי לעשות את זה במוח. הוא שיחק איתנו ותמיד שמר על קשר. כשעשינו את הערכות (של סארי) קיבלנו את ההחלטה הזו לפי העונה כולה ולא רק בגלל היציאה מליגת האלופות".

האם פירלו - גאון כדורגל והשחקן הכי חשוב טקטית בכל קבוצה ששיחק בה - יכול להצטרף לשורה ארוכה של שחקנים מצוינים שנהפכו למאמנים מצוינים בגיל צעיר? זה מאוד תלוי בכמה קשה הוא מוכן לעבוד - ומוסר עבודה יוצא דופן הוא לא משהו שאפיין את פירלו השחקן. "הוא נדפק עכשיו", אמר ג'נארו גאטוסו, חברו לקישור של מילאן ומאמן נאפולי כיום. גאטוסו היה "העובד המסור" כשהשניים שיחקו יחד בקישור מילאן ונבחרת איטליה. "זה העבודה. יש לו מזל שהוא מתחיל ביובנטוס אבל במקצוע הזה הקריירה הגדולה שלך לא מספיקה. אתה חייב ללמוד, לעבוד קשה, אין לך זמן לישון".

וזו הנקודה הראשית. עד כמה פירלו מוכן לעבוד קשה? מי הצוות שיהיה סביבו? אילו כלים הוא יקבל כדי להפוך משחקן עצום למאמן גדול?

את הכבוד מחדר ההלבשה יש כבר לפירלו. ביובנטוס הוא סוג של דמות זינאדין-זידאנית ולכריסטיאנו רונלדו זה עשה מאוד טוב לעבוד עם דמות כזו. אבל הרבה תלוי במעטפת שיובנטוס תעניק לו, בנכונות של פירלו לקבל ביקורת, ברצון לעשות שינויים הכרחיים ובסופו של דבר בשאלה הזו: עד כמה הוא מוכן לעבוד קשה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות