אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך הפך פרופ' אבי שמחון לשופר הכלכלי של נתניהו צילום: מיכל פתאל

כך הפך פרופ' אבי שמחון לשופר הכלכלי של נתניהו

שמחון מועל בתפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: במקום אסטרטגיה כלכלית למדינת ישראל הוא מייצר אמירות רדודות להגנת השליפות מהמותן של ראש הממשלה

10.08.2020, 09:29 | אדריאן פילוט

נראה כי פרופ’ אבי שמחון החליט לעזוב את תפקידו (באופן לא רשמי) כיו”ר המועצה הלאומית לכלכלה ולהפוך לשופרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא מדקלם את המסרים מבלפור לא פחות טוב ממיקי זוהר ומירי רגב.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שבניגוד לזוהר ורגב, שמחון נושא בתפקיד מקצועי – מה שאמור לתת לדבריו והערכותיו ממד מדעי ומקצועי. אך שמחון, מסתבר, מנצל את המעמד כדי לתת גושפנקה לשליפות מהמותן של נתניהו. שליפות שהן חסרות בסיס כלכלי ונטולות עבודת מטה, שמרחפת מעליהן רוח של מערכת הבחירות הרביעית.

נתניהו, שהוגדר בעבר כמר כלכלה וזכה לשבחים על מדיניותו ויכולת הניהול שלו, נטש הכל. הוא שולף צעדים כלכליים הזויים שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא עקרון הדאגה לגורלו המשפטי, ואחריי המבול.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. שולף החלטות כלכליות לצרכיו ראש הממשלה בנימין נתניהו. שולף החלטות כלכליות לצרכיו ראש הממשלה בנימין נתניהו. שולף החלטות כלכליות לצרכיו

ושמחון צועד מאחוריו ומגבה אותו בכל צעד. בכמה ראיונות שנתן בשבועות האחרונים בהם הדיון הכלכלי התחמם הוא שבר שיאים חדשים. בין היתר אמר בתשובה לשאלה האם האזרחים נפגעים מכך שלא התקיימה ישיבת ממשלה: “מאוד קשה להגיד אם נגרם נזק. ברור שעדיף היה אילו תוכנית הסיוע היתה מגיעה להצבעה והיתה מוסכמת על כל הממשלה”.

יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של ראש הממשלה אבי שמחון. נתונים לא מבוססים, צילום: גיא אסיאג יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של ראש הממשלה אבי שמחון. נתונים לא מבוססים | צילום: גיא אסיאג יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של ראש הממשלה אבי שמחון. נתונים לא מבוססים, צילום: גיא אסיאג

לא צריך להיות מומחה להבנת הנקרא כדי להבין את רוח תשובתו של שמחון - להקטין את האירוע החמור וחסר התקדים של ביטול ישיבת ממשלה על רקע ההתנגשות החזיתית בין נתניהו לבין כחול לבן. כדי להבין את היקף הנזק שנגרם לאזרחי ישראל, כדאי להקשיב לדבריו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון שהתייחס אתמול למצב. “ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי־הוודאות”, אמר ירון. “בעת הזו בחירות הן בשורה שלילית לכלכלה הישראלית”.

בדקנו עוד כמה אמירות של אבי שמחון בתקשורת שבהן ניסה לצבוע את התמונה בצבעים בהירים מכפי שהם נראים במציאות.

כשהאופטימיות מתנתקת מהנתונים

"הכיוון חיובי, שיא השפל מאחורינו"

על איזו מגמה חיובית מדבר אבי שמחון? בתחום הבריאות למשל, מצבנו הולך ומידרדר. פרופ’ רוני גמזו אמר בסוף השבוע האחרון בתדרוך לעיתונות כי מצבה של ישראל מבחינת נשאים לנפש הוא “בין החמורים בעולם אם לא החמור ביותר בעולם”. הדבר המטריד הוא מספר החולים הקשים שעומד על 43.2 חדשים בממוצע וזה בדיוק מה שעלול לגרום למערכת הבריאות לקרוס. פרופ’ אבישי אליס, יו’’ר איגוד הפנימאים מהתריע שוב ושוב כי המחלקות הפנימיות על סף קריסה.

מעט מאוד דברים ברורים לגבי המגפה הזו למעט עובדה אחת: מדובר בתופעה הפכפכה. ב־15 במרץ היו בישראל 2.95 נדבקים למיליון איש - מהנמוכים בעולם. היום, המספר זינק ל־168 פי 56 תוך 4.5 חודשים. אולי שמחון מתכוון שהרע הכלכלי מאחורינו? אז כדאי להמתין לנתוני התמ”ג לרבעון השני שעלולים להציג תמונה קשה של קריסת התוצר מעבר למה שראינו בארה”ב ובאירופה.

לפי מדד “כלכליסט” ופסגות צפויה ירידה של כ־50% בצריכה הפרטית ברבעון השני וצניחת התמ”ג צפויה לעמוד על 25% בחישוב רבעוני. ומה לגבי 881.7 אלף ישראלים שתובעים דמי אבטלה - מספר המגלם שיעור אבטלה אפקטיבית של 21.6% ואינו כולל את עשרות אלפי העצמאים שכבר פשטו רגל? איזה מגמה חיובית? איזה שיפור? מה מאחורינו בדיוק?

 

כשחוזרים על אמירה לא מבוססת

"תקציב דו־שנתי הוא של גזירות"

האמירה הזו של שמחון חוטאת לאמת. כלל בכירי האוצר - למעט שר האוצר - סבורים כי ניתן לגבש תקציב דו־שנתי בטווח המיידי, וליתר דיוק בתוך שבועיים. הרחק מאוד מהאיום שייקח להכנתו מספר חודשים. אם הממשלה תחליט על תקציב חד־שנתי, הוא יהיה לחודשיים וחצי בלבד כי לא יאושר לפני מחצית אוקטובר, וגם זה במקרה הטוב. כמו כן, שנת 2021, בניגוד להערכה המקדימה, תהיה שנה של קורונה, של המשך מיתון ושל נתינה, בדיוק כמו 2020. לכן, תקציב 2020 בלבד יתן חודשיים של שקט ויכניס מייד את המערכת לאי שקט: שנת 2021 תתחיל ללא מסגרת תקציב מאושרת ולכן שוב נלך לתקציב המשכי (1 חלקי 12).

 

זו בדיוק הסיבה שכל הכלכלנים הבכירים בישראל ללא יוצא מן הכלל התבטאו - וחלקם אף הוציאו הצהרות לתקשורת - כי אין שום תועלת לתקציב חד־שנתי שרק יוסיף ודאות קטנה לרבעון, ואולי גם את זה לא, ויכניס שוב את המשק לסחרור בתחילת 2021. כל בר דעת מבין כי עדיף דיון תקציבי אחד גדול מאשר דיונים מפוצלים. מה עוד שהטענה כי תקציב חד־שנתי יהיה תקציב של כסף לאזרחים ותקציב דו־שנתי יהיה של גזירות וקיצוצים, לא מחזיקה מים. אורך התקציב לא קובע את תוכנו.

 

 

כשההשוואה לארה"ב וליפן לא רלבנטית

"סיכון להורדת דירוג תמיד קיים"

אכן סכנה של הורדת דירוג קיימת כל הזמן, קל וחומר בתקופת מיתון אך זה טיעון עקר. ההשוואה בין ישראל לארה”ב וליפן - הכלכלה הראשונה והשלישית בעולם, בהתאמה - שאותה עשה שמחון אתמול בראיון ל"כאן" אינה רלונטית משתי סיבות עיקריות: לארה”ב יש דירוג מושלם וגם ליפן דירוג גבוה מזה של ישראל לרבות בפיץ' ומודי'ס; והין ובעיקר הדולר הם מטבעות חיסכון, בניגוד לשקל.

חשוב מכך, מעל ישראל מרחפים שני סיכונים שאין לארה"ב וליפן. הראשון והידוע הוא זה הגיאו־פוליטי השני הוא הסיכון הפוליטי: ישראל נקלעה למשבר פוליטי חמור ונמצאת כבר שנה ושמונה חודשים בעיצומו של קמפיין בחירות, וכרגע נראה כי היא בדרך לסבב בחירות רביעי תוך שנה וחצי שגם בו לפי כל ההערכות לא תהיה הכרעה. יתרה מזו, ישראל מתנהלת ללא מסגרת תקציבית - חלק מאותו משבר.

 

זה שחברות הדירוג טרם טיפלו בישראל בנוגע לשני הסיכונים האלו, זה לא אומר שההליכה על החבל הדק תסתיים בהצלחה. ישנה הסכמה כי חוסר הטיפול, הוא זמני בלבד. 

 

כשכולם אומרים לך שאתה טועה

"הכלכלנים בעד מענק חד־פעמי"

אירוע מאוד מאוד נדיר צריך להתרחש כדי שכל כך הרבה פרופסורים ישראלים לכלכלה יצליחו להסכים על משהו. רק היוזמה ההזויה של אבי שמחון הצליחה לאחד אותם. במחצית יולי לא פחות מ־72 מומחי מאקרו־כלכלה הבכירים בישראל שיגרו מכתב שמסביר מדוע המענק האוניברסלי הוא רעיון גרוע שלא יתורגם לצמיחה ויש כלים הרבה יותר טובים.

 

בין הכלכלנים שיצאו נגד דבריו של שמחון ניתן למנות את נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ’ קרנית פלוג, מנכ”ל האוצר לשעבר אבי בן בסט והפרופסורים הבכירים ראובן גרונאו, מומי דהן, יוסי זעירא, משה חזן, אייל וינטר, עומר מואב ושאול לאך. גם עודד שריג, מי שכיהן כממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר, ועוד רבים אחרים בחרו לצאת נגד שמחון. ולגבי ה־IMF, אכן היו בקרן המטבע כאלו שתמכו עקרונית – בתחילת המשבר - בסיוע בשיטת “צ’ק בדואר לכל אזרח”, אך המגמה השתנתה מהר. פראקש לונגני, סגן מנהל אגף לביקורת והערכה עצמאית (IEO) של ה־IMF, שכל תכליתו לאמוד ולהעריך את היעילות של המלצות הקרן, הפציר בראיון ל”כלכליסט” לפני כחודש בממשלות “לנתב ולייעד את הסיוע לשכבות החלשות ביותר”. יתרה מזו, הוא הסביר מדוע “לפזר כסף לכל עבר ולקוות שהכסף הזה יגיע לנזקקים ביותר - זה לא מספיק. יש דוגמאות כאלו בכל מדינה. הרבה אנשים ששמו יד על הכספים של קרנות סיוע או תמריצים והם אנשים שממש לא מגיע להם”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות