כלכלת האינטרסים: כץ בתור בובה על הדשבורד

העובדה ששר האוצר היה בשבע השנים האחרונות ראש מפלגה מתחרה לליכוד העיבה על תפקודה הכלכלי של הממשלה - כך טענו כל בכירי המערכת הציבורית (נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית אף אמרה זאת במפורש). אבל ישראל כץ ובנימין נתניהו מוכיחים כי גם כאשר ראש הממשלה ושר האוצר הם מאותה המפלגה, טובת המשק לא עומדת בראש מעייניהם. גם אם נשים בצד את התחרות הסמויה ביניהם שמורגשת במסדרונות האוצר, קשה לראות את הדואט הזה כסיפור הצלחה.

כמו בפעמים קודמות בשנים האחרונות שבהן האינטרס הפוליטי של נתניהו דרס את טובת המשק ומנע קידום צעדים כלשהם (או לחלופין אילץ את שרי האוצר להתקפל, כמו סביב הפנסיות לשוטרים בהיקף של 20 מיליארד שקל), גם עכשיו האינטרס האישי הצר שלו רומס את הצורך באישור תקציב ל־2021-2020 כפי שסבורים כל גורמי המקצוע (ושכבר אין טעם כבר לקרוא לו תקציב דו־שנתי). ומה עושה כץ? נותן לו גיבוי מקצועי. עדיף היה שישתוק.

מבחינת נתניהו נראה שתקציב המדינה הוא לא רק כלי להישגים פוליטיים ולתשלום אתנן לבוחרים אלא גם אמצעי לגיטימי כדי לדרדר את המדינה לבחירות. איפה המקום של התקציב כמחולל צמיחה או כרשת ביטחון לעסקים קטנים, שכירים ועצמאים שקורסים בעקבות משבר הקורונה? את זה כנראה נתניהו כבר משאיר לשר האוצר.

שר האוצר ישראל כץ. גיבוי "מקצועי" | צילום: אוראל כהן

כמי שנכנס לתפקיד שר האוצר במטרה לבנות עצמו כחלופה עתידית לנתניהו, הציפייה מכץ היא להיאבק על טובת המשק ולהתעלות על האינטרס הפוליטי הצר של ראש הממשלה. כץ אולי טוען שהוא נלחם על תקציב חד שנתי מסיבות כלכליות, אלא שהדרג המקצועי מזמן לא איתו. אילו הוא היה שר אוצר אמיתי שלא רק רוצה לרצות את יו"ר המפלגה שלו, היה כבר מפרסם הצעת תקציב לשנתיים ואומר בקולו כי מה שהמשק צריך כרגע הוא אישור תקציב. אלא שבמקום לפתח עמוד שדרה, כץ מעדיף לנזוף בפקידי האוצר שרואים בעיניים כלות את האסון הכלכלי המתקרב.

כל עוד ימשיך כץ להיות בובה על הדשבורד של נתניהו, עשרות אלפי העסקים ומשקי הבית שמושפעים ישירות ובעקיפין מאי־אישור התקציב יראו בו את הכתובת לכישלון. אם הוא רוצה להראות לציבור שהוא קורץ מחומר של ראשי ממשלה (או לפחות שרי אוצר), כץ צריך להכריז שהוא עומד לצד הדרג המקצועי באוצר, בנק ישראל, ההסכם הקואליציוני, המגזר העסקי, האקדמיה ומרבית הכלכלנים (פרט לכלכלן המחמד של נתניהו אבי שמחון) ולהעלות מיד תקציב מדינה לאישור הממשלה.