אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשיא המשבר ובתקופת ההתאוששות: מי רכש מניות ומי מכר? Credit: Shutterstock

בשיא המשבר ובתקופת ההתאוששות: מי רכש מניות ומי מכר?

מבדיקה שערכה רשות ניירות ערך, עיקר הרכישות בבורסת ת"א מסוף פברואר ועד תחילת אפריל בוצעו ע"י המשקיעים המתוחכמים, בעוד רוב המכירות בוצעו על ידי משקיעים מהציבור הרחב; בתקופת ההתאוששות, באפריל-מאי, נראה כי חל היפוך - הציבור חזר לרכוש את ניירות הערך מידי הגופים המוסדיים; שווי נכסי קרנות הנאמנות צנחו ב-57 מיליארד שקל מתחילת המשבר ועד סוף מאי

10.08.2020, 16:18 | נועם לנדמן

איזה משקיע אתה? מתחילת המשבר נבחנה ע"י רשות ני"ע פעילות הגופים השונים הפועלים בבורסה ברמה היומית. זו העלתה כי עיקר המכירות של ניירות הערך, בזמן שיא המשבר, בוצעו על ידי משקיעים מהציבור הרחב, בין באופן ישיר ובין דרך קרנות הנאמנות. זאת, בעוד המשקיעים המתוחכמים, ובכללם סוחרי האלגו והגופים המוסדיים, לקחו את הצד הנגדי, ורכשו את ניירות הערך מידי הציבור.

קראו עוד בכלכליסט

אך בתקופת ההתאוששות (בין החודשים אפריל –מאי 2020) נראה כי כיוונים אלה התהפכו, כאשר הציבור חזר לרכוש את ניירות הערך מידי הגופים המוסדיים. ומאז השפל של המשבר במרץ ועד לסוף חודש מאי - מדדי הבורסה בישראל תיקנו קרוב למחצית מהירידות.

בורסת ת"א, Credit: Shutterstock בורסת ת"א | Credit: Shutterstock בורסת ת"א, Credit: Shutterstock

באשר לאגרות החוב הממשלתיות: בנוסף למשקיעים מהציבור הרחב, גם המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים הצטרפו למכירות. בין החודשים מרץ-מאי 2020, נמכרו על ידי גורמים אלה, אגרות חוב ממשלתיות בהיקף כולל של 60 מיליארד שקל נטו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ואילו עושי השוק ובנק ישראל היוו את מקור הנזילות.

ערב המשבר ועד סוף מאי - שווי נכסי הקרנות צנחו ב-57 מיליארד שקל   

עד סוף מאי 2020 דיווחו באופן ישיר 194 חברות, חלקן יותר מדיווח אחד, על השלכות אפשריות של המשבר. שווי השוק של החברות שדיווחו עומד על 213 מיליארד שקל, ששיעורם 30% משווי שוק המניות בבורסה. בממוצע משוקלל ירד שווי השוק של חברות אלה ב-21% מאז ה-20 לאפריל 2020. יתרת האג"ח שהונפקו ע"י חברות אלה עומד על 157 מיליארד שקל, ששיעורם 47% מיתרת האג"ח הקונצרניות הסחירות בבורסה.

תחילה דיווחו חברות המצויות בתחומי המעגל הראשון של הפגיעה: אופנה והלבשה, מלונאות ותיירות, תעופה, וחברות מתחומי התעשייה והמסחר המייצרות בסין או רוכשות ממנה. לאחר מכן יצאו דיווחים מחברות במעגל השני, שמקורם בעיקר מהתחומים של אנרגיה, חיפושי נפט וגז, נדל"ן ובינוי, שירותים פיננסיים, מסחר ושירותים.

עקב חששות המשקיעים מהמצב בשווקים ומהמשך הירידות, בחרו חוסכים רבים לפדות את קרנות הנאמנות שברשותם. כתוצאה מכך, במהלך המשבר נרשמו בקרנות הנאמנות פדיונות (נטו) בהיקפים גבוהים במיוחד. מתחילת המשבר בסוף פברואר ועד לשיאו בתחילת חודש אפריל נפדו (נטו) מעל 44 מיליארד שקל מתוך קרנות הנאמנות. בחודש מרץ לבדו נפדו כ-42 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות.

הפדיונות המוגברים בקרנות הצטרפו לירידה בשווי הקרנות הנובעת מפיחות שווי הנכסים עקב הירידות החדות שנרשמו בבורסות. לפיכך, שווי הקרנות ירד מכ-357 מיליארד שקל ערב המשבר לכ-255 מיליארד שקל בנקודת השפל – ירידה של כמעט 30%. מאז נקודת השפל חלו עליות ניכרות בשווי הנכסים, שהחלו להצטבר החל מסוף חודש מרץ. בסוף מאי 2020 עמד שווי נכסי הקרנות על קרוב ל-300 מיליארד שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות